עצם עובדה שישב עם לפיד מעידה על כך שהוא מרכז , אני אישית איש שמאל שלח ותמר זנברג עם כול הערכה שלי לשניהם אינם אותו הדבר שלח הנו ליברל עם מודעות סוציאליסטית ערך שמזמן לצערי הפך למוקצה , ובכול הנוגע למדיניות חוץ וביטחון הנו ראליסט – הסכמים עם הפלסטינים והנגזרות הביטחוניות שמתלוות אליהם .
כול מה שקורה עכשיו ביחס לנרמול היחסים עם מדינות המפרץ הנו תהליך שהחל מהרגע ששרון הבין את הצורך בהתנתקות מחבל עזה , האיתות הראשון החל כבר עם שרון הוא כמובן לא יכל להמשיך אתו היות והלך הרוח היה מליטנטי ולאומני ולכן דחה אותו ,לאורך כהונת אולמרט וליבני שוב היו דיבורים על קידום המהלך אבל הממשלה נתפסה כשמאלנית ואי לכך לא רלוונטית בכול הנוגע להסכמי נרמול כאלה ואחרים , בתקופת נתניהו החל מ08 לא היה על מה לדבר היות וביבי רכב ועודנו רוכב על הלאומנות הישראלית ואי לכך לא היה לו שום אינטרס לקדם כלום. מערכת הבחירות בו הרצוג היה מועמד לראשות מפלגת העבודה עוד לפני שהתפרקה לחלוטין מנכסיה , היה חלון הזדמניות נוסף ובוזי לא הסתיר זאת ושוב לא היה שום שינוי שלטוני אי לכך שום התקדמות באפיק בזה הדבר היחיד שהשתנה מאז היא העובדה שגבו של נתניהו הוא לקיר והוא זקוק להסחת דעת כפי שעשה פעמים רבות בעבר , עניין הסיפוח היה מעיין זרז – לדעתי בהכוונה אמריקאית , עמ לקדם את ההליך בזריזות הנחוצה לו ולכן המסקנה המתבקשת מכול המצב שנוצר הוא שהסכם זה הוא למרות בנימין נתניהו וממש לא בזכותו. חג שמח שנה טובה לכולם .
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם