התקשורת תמיד הייתה יותר מצינור מידע – היא מעצבת מציאות ומחוללת שינוי. בעידן של משבר אמון במוסדות המדינה, התקשורת היא לא רק משקפת מציאות, אלא יכולה להיות כוח מניע לשיפור השירות לאזרח. כאיש חברה אזרחית שעוסק בחיזוק השירות הציבורי, הנה שש תובנות שיכולות להפוך את הסיקור של התקשורת למנוף לשינוי אמיתי.

1. לא רק כשל מערכתי

קל לסקר כישלונות, קשה יותר לזהות הצלחות. על כל כותרת על מערכת שקורסת, יש עשרות שפועלות ביעילות ובמסירות. חשוב להאיר גם את ההצלחות השקטות, כי הן בונות אמון ומחזקות את המערכת. בואו נספר את הסיפור המלא.

עומר וינברג הוא מנכ"ל ארגון תשתית לחיזוק השירות הציבורי וחבר בצוות מוביל באקו ממשל - מרחב רב מגזרי של ארגונים הפועלים לחיזוק השירות הציבורי בישראל.

לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, מערכת החינוך הייתה חממה שהצמיחה את מובילי המשימות הלאומיות הגדולות. כאן, בין כותלי בתי הספר, תנועות הנוער והמכינות, נולדו האתוסים המכוננים של החברה הישראלית – ההתיישבות בנגב ובגליל, השירות הצבאי המשמעותי, ההתנדבות לחינוך בפריפריה.

התקופה האחרונה חידדה לכולנו עד כמה המערכות הציבוריות הן קריטיות לחוסן הלאומי שלנו – מערכות הרווחה שתומכות באוכלוסיות מוחלשות, תשתיות שמחברות בין יישובים, תהליכי רכש שמבטיחים מוכנות לחירום.

עומר וינברג הוא מנכ"ל ארגון תשתית לחיזוק השירות הציבורי וחבר בצוות מוביל באקו ממשל - מרחב רב מגזרי של ארגונים הפועלים לחיזוק השירות הציבורי בישראל.

ב־1998 הבנתי שמדינת ישראל מפקירה את אחת ההחלטות האינטימיות והמשמעותיות ביותר בחייו של אדם בידי מערכת פוליטית המסרבת לפתור אותה. האמנתי שהזכות להקים משפחה אינה צריכה להיות תלויה בהשתייכות דתית, במגדר או בהסכמתם של פוליטיקאים.

עשרים ושמונה שנים חלפו. ממשלות התחלפו, קואליציות קמו ונפלו, החברה הישראלית השתנתה, אבל דבר אחד נותר כמעט כשהיה: בישראל עדיין אין מסלול נישואים אזרחי שוויוני. שמונה ממשלות, כמעט שלושה עשורים, ואפס פתרון.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

אנו מרבים להשתמש במונח "הבעיה הפלסטינית", אבל ההגדרה המעודכנת הפכה להיות "הבעיה הישראלית", כי ישראל הופכת להיות בעיה עולמית, ומקור לאי־יציבות אזורית דווקא בימים שהעולם מבקש לרסן את מחירי האנרגיה.

הלינץ' שביצעו ליד רמאללה פורעי הטרור היהודי בסוף השבוע בהיידי לוין, צלמת "וושינגטון פוסט" היהודייה־אמריקאית, וההתקפה על דיפלומטים מערביים, תוך שהם גונבים, בהיתר רבנים, את יבולי הזיתים של הפלסטינים – ממחישים זאת. 

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

שוב חוזרות הידיעות על פרעות של קיצונים יהודים בשטחים. אחד הדיווחים האחרונים הוא שהפורעים סיכלו ניסיון של צה"ל למימוש פסיקת בג"ץ, אשר הורה להחזיר משפחה פלסטינית שנאלצה לעזוב את ביתה בכפר ג'אלוד בשל התנכלויותיהם.

יותר ממאה פורעים השתתפו בפעולת הטרור, שכללה חסימת צירים, תקיפת כוחות הביטחון תוך פציעת לוחמים ופגיעה ברכבי ביטחון וכן הצתות של בתים ורכוש פלסטיני.

אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן הוא חבר בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה". הוא עו"ד, מגשר ומרצה מן החוץ במכללת ספיר ובאוניברסיטה העברית, ולשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל והתובע הצבאי הראשי.