כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט. אולי היתה זו אימת הדי-ניין המיתולוגי הרוחף כרוח רפאים רעה במסדרונות בית המשפט.
כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט
אבל למרות הנזיפה, המהלומות על קירות המבצר נשמעו היטב באולם הדיונים של בית המשפט העליון. שברי לבנים וטיח נפלו מהתקרה על שולחנם של השופטים שהצליחו להתעלם מה"הפרעה" והתדיינו בסבר פנים חמור על ענייני נוהל. לא היה בכוחם לעזוב את קתדרת התאוריה ולהתייצב חוצץ בין הקורנס לקירות המבצר.
הם רק ייחלו לכך שהמחריב ייעתר לתפילתם החרישית ויחדל. תפילתם כמובן לא נענתה. מאז ההכרזה הדרמטית ששום מבצר לא נופל, חלפו יותר מחמישה חודשים שבהם מתרופפת ונושרת על ראשינו בכל רגע לבנה נוספת, ורק מפליא שהמבנה המעורער עדיין עומד איכשהו על כרעיו. דינמיקת ההתפוררות הולכת ומתעצמת בתאוצה מבהילה.
רואים את זה בהחצפת הפנים שמרשים לעצמם מיקי זוהר וחבריו כשהם מאיימים ברוח המאפיה על רשויות החוק. רואים את זה באיום פרקליט הליכוד על בג"ץ, שלא חמק מהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. רואים את זה בהתנהלות המשטרה שהפכה לכנופיית בריונים בשירות השלטון. רואים את זה בכל מקום, רואים את זה כל כך ברור ובוהק עד שכבר אי אפשר שלא לראות את זה גם מתוך המעבה החשוך של סבך פלפולים משפטיים בו חוסים שופטי העליון.
אולי משום כך קרה מה שקרה ביום שני, כאשר בהחלטה שאולי היא אמיצה, ואולי היא רק התנערות רגעית הנובעת מאי יכולתם של השופטים להכיל עוד את תבוסתם המוסרית, פסק בג"צ בניגוד להחלטת היועמ"ש, והורה לעותרים לתקן את עתירתם בתוך 21 יום. כלומר, ייערך דיון, ובדיון יוכרע אם תיפתח או לא תיפתח חקירה בעניין הצוללות.
בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על יכולתה של המדינה לעבור תהליך הכרחי של ריפוי. פרשת הצוללות, שהוגדרה ע"י בכירי הצמרת הביטחונית לדורותיה כפרשה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא כדי שנוכל כולנו להמשיך הלאה, אל תהליך השיקום.
החלטה לא לטפל בפצע הזה פירושה המתנה לנמק השחיתות שיפשה בכל רקמות החברה והמדינה. אם לא יוביל למוות, יביא לחיים חולניים של גוף בגסיסה מתמדת. קשה להאמין שישנם אזרחים אשר אינם מבינים את הנחיצות האקוטית בחקירה. בלתי אפשרי להאמין ששופטי העליון אינם מבינים זאת.
בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על הסיכוי לריפוי. פרשת הצוללות, שבכירי הצמרת הביטחונית הגדירו כפרשה הביטחונית החמורה בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא
החלטת בג"צ מיום שני מותירה אותנו בהמתנה ובחרדה. האם שופטי העליון בשבתם לפני שער החוק הקפקאי יאזרו עוז לקום ולעבור בו? או שימתינו עד בוש, עד שייסגר השער והשומר יסביר להם בפנים חתומות שהשער היה מיועד אך ורק להם. זה יהיה הרגע בו יפול המבצר על יסודותיו ויהפוך לעיי חורבות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם