עם המשכה העיקש של המחאה רחבת ההיקף נגד ההפיכה המשטרית (או בלשון יוזמיה: הרפורמה המשפטית) וכניסתה בקרוב לחודשה הרביעי, נראה שהיא מתקרבת במהירות לצומת דרכים גורלית. במקביל לקיטוב ההולך והמחריף בין מתנגדי ותומכי המהלכים החוקתיים של הממשלה, נראה שגם בתוך מחנה המחאה מחריף המתח הפנימי ביחס להמשך התנהלותה מול בולמוס החקיקה הדורסני.

במקביל לקיטוב ההולך והמחריף בין מתנגדי ותומכי המהלכים החוקתיים של הממשלה, נראה שגם בתוך מחנה המחאה מחריף המתח הפנימי ביחס להמשך התנהלותה מול בולמוס החקיקה הדורסני

עידן רינג הוא מרצה וחוקר תקשורת, כיום סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי. קודם לכן היה מנהל-שותף של המחלקה לחברה משותפת של עמותת סיכוי-אופוק ודובר של ארגונים חברתיים ותנועות מחאה שונות. כרץ מרתונים מאמין שגם מחאות ומאבקים חברתיים הם ריצות למרחקים ארוכים.

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמר שלו פורסם לאחרונה בכתב העת Social Movement Studies. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

רצח רודף רצח. הדיווחים היומיים על מקרי הרצח בחברה הישראלית הפכו מזמן לפסקול שגור. היקף המשפחות שנחרבו, אובדן הביטחון האישי הבסיסי ואפילו מחזה מחריד של רצח בשידור חי בטיקטוק, כפי שאירע ביפו, לא ערערו את המציאות המדממת.

זהו מצב בלתי נתפס שאסור לקבלו. הנתונים לא מותירים מקום לספק: על-פי נתוני התנועה לחופש המידע, מספר הנרצחים בשנת 2026 הגיע ל-104 בתחילת חודש יוני. בשנת 2025 נרצחו 295 בני אדם, רובם בחברה הערבית (252).

ד"ר יעל פרואקטור היא מקדמת המדיניות במרכז אדוה. בעלת ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם עבודת משרדי הממשלה בתחומים מגוונים (מודיעין, ביטחון, שוויון חברתי ומדע וחדשנות). מומחית בפעילות לקידום שוויון מגדרי במסגרת עבודת משרדי הממשלה, ועדות הכנסת וארגוני חברה אזרחית. ניסחה הצעת חוק להעלאת שיעור הנשים המכהנות בחברות ציבוריות, ובעלת דוקטורט מאוניברסיטת תל-אביב בתחום של עיצוב דעת קהל על-ידי המערכת הפוליטית והתקשורת.

מערכת הבחירות נמצאת אמנם רק בראשית דרכה, אבל למרות השבר הגדול שעברנו בארבע השנים האחרונות הבחירה, כך נראה, תמשיך להיות בעיקר בין מנהיגי המפלגות.

מפלגה – כמו שלימד נפתלי בנט, מי שהביא לפוליטיקה הישראלית דמויות מופת כמו עידית סילמן, אביר קארה ועמיחי שיקלי – אינה רק המנהיג. מי שמצביע עבור גדי איזנקוט, בנט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן או יאיר גולן, צריך לזכור שהקול שלו לא יכניס לכנסת את המנהיג שמקומו שם מובטח ממילא בקולות אחרים, אלא את חבר או חברת הכנסת האחרונים ברשימה שהוא מצביע לה, שעל פי רוב אין לו מושג מי הוא ומה היא.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).

בשנים האחרונות התרגלו המשקיעים לחפש את "הדבר הבא"- בינה מלאכותית, סייבר, מחשוב ענן או שבבים. אבל מתחת לרדאר מתרחשת מהפכה אחרת, שעשויה להיות בעלת השפעה כלכלית וחברתית לא פחות גדולה: עולם בריאות הנפש.

דיכאון, חרדה, תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) והתמכרויות אינם רק עוד אתגר רפואי. הם הפכו לאחת הבעיות הכלכליות הגדולות בעולם.

פרופ’ איתמר גרוטו הוא רופא מומחה לבריאות הציבור ואפידמיולוגיה, לשעבר המשנה למנכ״ל משרד הבריאות ומנהל שירותי בריאות הציבור. כיהן כחבר הוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי והוביל מהלכים אסטרטגיים מרכזיים במערכת הבריאות בישראל. משמש פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון וחתום על יותר מ-220 פרסומים מדעיים. יו״ר חברת הביוטק PsyRx אשר מפתחת תרופה מבוססת איבוגאין לטיפול בדיכאון קשה.