בג"ץ קבע ליום רביעי בבוקר דיון בעתירות הדורשות לאסור על שימוש בנתוני הצבעה ביום הבחירות בידי חברי ועדות קלפי מטעם המפלגות.

ועדת הבחירות המרכזית, המשקפת את מאזן הכוחות בין המפלגות בכנסת, הצביעה ביום ראשון בעד המשך הנוהג. עם זאת, הפעיל החברתי שחר בן מאיר ויו"ר מפלגת המילואימניקים יועז הנדל עתרו לבג"ץ כדי לבטל את ההחלטה.

במקביל לקביעת הדיון ליום רביעי, הוציא בית המשפט צו על תנאי נגד ועדת הבחירות המרכזית בנושא. בדרך כלל, צעד כזה מצביע על כך שבית המשפט סבור כי יש ממש בעתירה, אך במקרה הנוכחי השופטים הבהירו כי המטרה היא רק לזרז את ההליך בשל סמיכותן של הבחירות.

במשך כמה מערכות בחירות, חברי ועדות קלפי מטעם המפלגות נהגו להעביר ביום הבחירות נתונים על אודות מי שכבר הצביעו למטה הקמפיין המפלגתי. המידע משמש למעקב אחר אזרחים שטרם הצביעו, ומאפשר למפלגות לעודד את תומכיהן הפוטנציאליים לצאת לקלפיות.

בחודש שעבר אסר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, על הנוהג, וקבע כי הוא מפר את חוק הגנת הפרטיות.

מפלגת הליכוד עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה בטענה שלסולברג לא הייתה סמכות לקבל אותה.

מבלי לפרסם פסיקה סופית בנושא, השופטים ציינו כי שאלת סמכותו של סולברג היא סוגיה מורכבת, והורו למליאת ועדת הבחירות המרכזית להכריע בעצמה. הוועדה, מצידה, הצביעה בעד ביטול החלטתו של סולברג והחזרת השימוש בנתוני ההצבעה.

עם זאת, במהלך הדיון אמרו השופטים כי הם סבורים שהנוהג אכן מפר את חוק הגנת הפרטיות, וקבעו כי אין חוק המאפשר את השימוש בנתונים אלו.

עמדה זו מלמדת כי ייתכן שבית המשפט יראה בעין יפה את מהות העתירות, אם כי הוא עדיין עשוי להימנע מאיסור על הנוהג כה סמוך למועד הבחירות. זאת, כאשר מספר מפלגות, ובהן הליכוד, צפויות לטעון כי קמפיין המרצת המצביעים שלהן ביום הבחירות נשען במידה רבה על השימוש בנתוני ההצבעה.

אחרי שהתעלם מהדדליין שקבע בית הדין של הליכוד לפרסום השריונים לרשימת המפלגה, בנימין נתניהו הבטיח לבית הדין של הליכוד כי יעביר "מחר בבוקר" את רשימת המשוריינים. 

ההבטחה ניתנה במסגרת תגובה דחופה שהגיש עו"ד אילן בומבך מטעם נתניהו בדרישה לבטל את החלטת הביניים בעתירתו של חבר הכנסת דוד ביטן, שלפיה אי הצגת רשימת השריונים בזמן תיחשב להסכמה להצבעה חשאית במזכירות.

בתגובה נטען כי בית הדין הקציב למפלגה 115 דקות בלבד כדי להגיב לעתירה של ביטן וכי מדובר בלוח זמנים "בלתי סביר" הפוגע בזכות הטיעון, וכי ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד תוך יצירת מנגנון הצבעה חדש שלא התבקש כלל בעתירה המקורית.

במוקד המחלוקת עומדת קביעת בית הדין כי אם לא תימסר הצעת החלטה מסודרת לחברי המזכירות עד השעה 21:00, ייחשב הדבר כהסכמה משתמעת לקיום הצבעה חשאית, ללא צורך באיסוף חתימות של עשרה אחוזים מחברי המזכירות כנדרש.

התגובה מטעם נתניהו דחתה את הקביעה, וטענה כי "שתיקה כפויה תחת לחץ זמנים אינה מהווה הסכמה".

התגובה מתייחסת גם לדרישתו של ביטן לבטל או לשנות את מעמדו של השר ישראל כ"ץ ברשימה. בליכוד הדגישו כי שריונו המיוחד של כ"ץ כבר אושר סופית בשורת החלטות של בית הדין בחודש אוגוסט, וכי מדובר בהחלטה הנתונה לשיקול דעתו הבלעדי של יושב ראש התנועה, נתניהו.

באשר לטענה כי יש להציג את רשימת המועמדים 48 שעות לפני אישורה, נטען בתגובה כי מדובר בהמלצה בלבד ולא בתנאי קשיח הפוסל את ההצבעה.

עוד נטען בתגובה כי בשל "אילוצים פוליטיים", רשימת המשוריינים תוצג בבוקר הגשת הרשימות, כך שלחברי המזכירות ייוותרו שעות ספורות לעיין בה בטרם ההגשה הסופית לוועדת הבחירות המרכזית ב-8 בספטמבר ב-22:00.

 ראש הממשלה בנימין נתניהו התעלם מהדדליין שקבע בית הדין של הליכוד לפרסום השריונים לרשימת המפלגה לכנסת ה-26. 

כעת יידרש היועץ המשפטי של הליכוד להסביר מדוע לא תתקיים הצבעה חשאית ללא איסוף חתימות. לפי הדיווחים, בסביבת נתניהו הבהירו כי "לא יאפשרו" הצבעה חשאית. 

סקר חדשות 12 העלה כי אילו הבחירות היו מתקיימות היום, גוש השינוי היה נחלש בעוד קואליציית נתניהו הייתה מתחזקת, לאחר שמפלגתו החדשה של עופר וינטר "עמך ישראל" עוברת את אחוז החסימה. 

לפי הסקר, מפת המנדטים נראית כך: 57 מנדטים לגוש השינוי, 11 מנדטים למפלגות הערביות ו-52 מנדטים לגוש נתניהו.

מפלגת ישר! הייתה המפלגה הגדולה ביותר עם 25 מנדטים, במקום השני הליכוד עם 21 מנדטים, ואחריה מפלגת ביחד בשפל של 13 מנדטים. הדמוקרטים יציבה עם 11 מנדטים, וישראל ביתנו מקבלת 8 מנדטים.

יהדות התורה מקבלת 8 מנדטים, הרשימה המשותפת עם 7 מנדטים, ש"ס בראשות אריה דרעי עם 7 מנדטים, הציונות הדתית וזהות עם 6 מנדטים, רע"ם עם 4 מנדטים ועמך ישראל עם 4 מנדטים.

מתחת לאחוז החסימה: המילואימניקים והכלכלית החדשה בראשות יועז הנדל וירון זליכה שהתאחדו אתמול וזוכים ל-2.7%, הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר עם 1.1%, וכחול לבן בראשות בני גנץ עם 1%.

נציגי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום צפויים להיפגש השבוע עם גורמי ביטחון ישראליים במתקן כליאה, כחלק מהמאמצים המתמשכים לחדש את ביקוריהם אצל אסירים ועצירים ביטחוניים פלסטינים. כך אמר דובר מטעם הארגון לזמן ישראל, בעקבות דיווח בנושא בערוץ 12.

הדובר הבהיר כי הפגישה כשלעצמה אינה מהווה חידוש של הביקורים, זאת לאחר שבערוץ 12 דווח אמש כי הצלב האדום צפוי להתחיל השבוע בביקורי אסירים בבתי הכלא בישראל לראשונה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 בהובלת חמאס.

"אנו ממשיכים בשיח עם הרשויות, ומקווים שהביקורים – שבהגדרתם כוללים פגישות עם עצירים – יתחדשו", אמר הדובר.

בג"ץ פסק בחודש יוני פה אחד לבטל את המדיניות הגורפת של הממשלה, שאסרה על הצלב האדום לבקר אסירים ביטחוניים פלסטינים ולהעביר מידע אודותיהם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. הממשלה הצדיקה את האיסור, בין היתר, בסירובו של חמאס לאפשר לצלב האדום לבקר את החטופים הישראלים המוחזקים בעזה.

שופטי בג"ץ לא ציינו מועד מוגדר לחידוש הביקורים.

על פי הדיווח בערוץ 12, הממשלה עשתה מאז מאמצים ניכרים כדי לעכב את יישום ההחלטה עד לאחר הבחירות שייערכו בסוף חודש אוקטובר, אך נראה כי מאמצים אלה כשלו.

שורת דוחות שהוציאה הסנגוריה הציבורית ונחשפו בחודש ינואר העלו כי עצירים ביטחוניים פלסטינים הכלואים בישראל סובלים מאלימות קשה ושיטתית מצד סוהרים, ממחסור במזון ומהזנחה רפואית, כמו גם מתנאי תברואה ירודים שגרמו והחמירו התפרצויות של מחלות בבתי הכלא.

בשירות בתי הסוהר הכחישו את הטענות להתעללות שיטתית, בעוד שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה לא פעם בהחמרת תנאיהם של האסירים הביטחוניים מאז ה-7 באוקטובר.

משב"כ לא נמסרה תגובה מיידית לבקשת התייחסות.