נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר כי יעשה כל שביכולתו למנוע בחירות חוזרות אם לא תושג הכרעה בבחירות הקרובות. בריאיון לוועידה של ynet, שהוקלט לפני כמה ימים ופורסם הבוקר, אמר הרצוג כי הוא מאמין שכל הצדדים יקבלו את תוצאות הבחירות, והזהיר מפני הקצנה פוליטית. "בחירות הן לא מלחמת אזרחים", הדגיש.

הרצוג התייחס גם למשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר כי הוא סבור שיש לסיימו בהסדר טיעון.

הנשיא מתח ביקורת חריפה על אלימות המתנחלים בשטחים וכינה אותה "כתם מוסרי" על מדינת ישראל. לדבריו, הפורעים זוכים ל"לגיטימציה שבשתיקה", ויש לבחון חידוש של מעצרים מנהליים נגדם. "יש מקרים שצריך לדעת להפעיל את הכלי הזה", אמר.

בהתייחסו לחקירת מחדלי 7 באוקטובר אמר כי יש לחקור את האירועים לעומק, אך נמנע מהבעת עמדה נחרצת בשאלת הרכב ועדת החקירה ערב הבחירות.

ראש עיריית כפר סבא רפי סער הוא החשוד בעבירות שחיתות במאות אלפי שקלים עם אשתו. סער הודיע כי סגנו דני הרוש ימלא את מקומו בזמן הקרוב, ועל פי הודעה שפרסם ברשתות החברתיות הוא "מבין את הדאגה ואת השאלות בעקבות הפרסומים הבוקר", ומבטיח "לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי החקירה ולמסור את כל ההסברים הנדרשים".

"אני מאמין שהבירור יאפשר להציג את התמונה המלאה", מוסיף ראש העיר, מסביר שאינו יכול להתייחס לפרטים, ומבקש "להימנע מהסקת מסקנות בטרם התבררו העובדות".

ראש עיריית כפר סבא רפי סער (צילום: אילן ספירה/עיריית כפר סבא)

ראש הממשלה בנימין נתניהו סיכל ביולי 2024 עסקת חטופים שכבר זכתה להסכמת ישראל וחמאס, כך טוען נחום ברנע בטורו ב"ידיעות אחרונות". לדבריו, גם המחלוקת על השליטה בציר פילדלפי נפתרה באמצעות הצבת חיישנים והתחייבות מצרית, אך עד 27 ביולי קרס המשא ומתן.

ברנע חושף כי במסגרת המאמצים לקדם את העסקה פנה מטה משפחות החטופים לתובע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים חאן, בניסיון להביא לביטול צווי המעצר נגד נתניהו ויואב גלנט, לצד ביטול הצווים נגד בכירי חמאס.

לטענת ברנע, האיומים של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לפרק את הממשלה אם תיחתם עסקה שימשו את נתניהו כתירוץ בפני הממשל האמריקאי וראשי מערכת הביטחון. "נתניהו לא ציית להם: הוא הפעיל אותם", כתב.

ברנע מעריך כי נתניהו נמנע מהעסקה משום שחשש שתתפרש כהודאה בכישלון הבטחתו ל"ניצחון מוחלט", וכן משום שלא רצה להעניק הישג מדיני לממשל ביידן לקראת הבחירות בארצות הברית.

שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 עצרו הבוקר 17 בני אדם ועיכבו שבעה נוספים לחקירה במסגרת פרשת שחיתות ציבורית חדשה. בין העצורים ראש רשות מקומית גדולה במרכז הארץ, רעייתו ומנכ"ל חברה כלכלית עירונית.

לפי הודעת המשטרה, על פי החשד, בתמורה לכספי שוחד שהועברו בעיקר במזומן, פעלו ראש הרשות ומנכ"ל החכ"ל, במעורבות חריגה של אשת ראש הרשות, כדי להיטיב עם המשחדים והביאו לזכייתם במכרזים עתירי ממון, בתחומים מגוונים ברשות המקומית. עוד חשפה החקירה מעורבות של גורמים עבריינים מוכרים ממרכז הארץ, במישרין או בעקיפין ולאורך זמן, במנגנון השוחד, בתמורה לזכייה במכרזים וכן בביצוע עבירות אלימות.

מטה יחידת להב 433 בלוד (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ארבעה חיילים ששירתו במערך המודיעין והכטב"מים בצה"ל העידו כי לאחר 7 באוקטובר הוקלו הקריטריונים לתקיפת פעילי חמאס ברצועת עזה, וכי אושרו תקיפות גם כשהיה חשש לפגיעה בעשרות ואף במאות אזרחים בלתי מעורבים, כך פורסם הבוקר ב"הארץ".

לפי התחקיר, בתקיפה בג'באליה ב־31 באוקטובר 2023, שבה חוסל מפקד גדוד חמאס אבראהים ביארי, העריכו אנשי מודיעין כי 250 עד 300 אזרחים עלולים להיפגע. לדברי אחד החיילים, ההחלטה הועברה לאישור הרמטכ"ל, ולאחר התקיפה הוערך כי נהרגו כ־250 בני אדם.

החיילים תיארו גם הרחבה של הגדרת היעדים המותרים לתקיפה, ובהם פעילי חמאס זוטרים ואנשים שנכנסו למבנים נטושים באזורי לחימה כדי לאסוף רכוש ומזון.

צה"ל דחה את הטענות בנוגע לתקיפה בג'באליה והבהיר כי לא אושרה מראש תקיפה שהוערך כי תגרום להרג מאות אזרחים. לדברי הצבא, התקיפה תוכננה מחדש כמה פעמים כדי לצמצם את הפגיעה בבלתי מעורבים, ובדיעבד התברר כי מנהרות שלא היו מוכרות לצה"ל גרמו לקריסת מבנים נוספים. עוד הדגיש צה"ל כי כל תקיפה מחייבת בחינה פרטנית של מידתיותה בהתאם לדין הבינלאומי.