החמאס האמיתי הוא מצריים ואך ורק מצרים הם אלה שנלחמו מולה עלי ידי הפרורקסי שלהם "החמאס הקטן" בעזה.
יש להמשיך ולמוטט את הכלכלה המצרית ולא לספק להם גז עד שלא יפרקו את כל הטעלות והמנהרות שהקימו בגבול סיני רפיח.
זו היא דרישה ראשונה שיש לבקש מהממשל החדש של טראמפ,אחרת נוכל את הכובע.
משרד הפנים של בחריין הודיע שאזעקות הופעלו במדינה.
ארצות הברית הודיעה לפני זמן קצר שפתחה בגל נוספות של תקיפות נגד איראן.
סוכנות הידיעות האיראנית מהר דיווחה שחימושים שהטילה ארצות הברית פגעו באזור סמוך לבנדר עבאס.
פיקוד המרכז של ארצות הברית הודיע שהכוחות האמריקאיים פתחו בגל נוסף של תקיפות נגד איראן.
הפיקוד מסר שזהו גל התקיפות השני שארצות הברית עורכת היום, והתקיפות מכוונות לפגוע ביכולות הצבאיות האיראניות, המאיימות על כלי שיט המבקשים לעבור בחופשיות במצר הורמוז.
בישראל מעריכים שישנם כיום 25 אלף פעילים בזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה, 2,500 מהם הם פעילי נוחבה, כך דיווח הערב רועי שרון בתאגיד השידור כאן.
לפי הפרסום, נתון זה מלמד על השתקמות ארגון הטרור.
לפני המלחמה היו בזרוע הצבאית 35 אלף פעילים, 5,000 מהם פעילי נוחבה. אולם רמתם של חלק מהפעילים כיום נמוכה מזו של הפעילים שהיו בארגון לפני המלחמה.
עוד דווח שבמערכת הביטחון זיהו שבחודשים האחרונים חמאס הגביר את מספר ההוצאות להורג של גורמי אופוזיציה ברצועה ומי שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל.
לו הבחירות לכנסת היו נערכות כעת, רשימותיהם של גדי איזנקוט, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, יאיר גולן, חילי טרופר ויועז הנדל היו משיגות יחד 61 מנדטים, כך נמצא בסקר שפורסם הערב בחדשות 13.
הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית קיבלו יחד 50 מנדטים, וחד"ש־תע"ל ורע"ם גרפו יחדיו תשעה מנדטים.
בל"ד קיבלה בסקר זה 2% מקולות הבוחרים, וכחול לבן – 0.8%. שתי המפלגות לא עברו את אחוז החסימה, שעומד על 3.25%.
מערכת הבחירות נמצאת אמנם רק בראשית דרכה, אבל למרות השבר הגדול שעברנו בארבע השנים האחרונות הבחירה, כך נראה, תמשיך להיות בעיקר בין מנהיגי המפלגות.
מפלגה – כמו שלימד נפתלי בנט, מי שהביא לפוליטיקה הישראלית דמויות מופת כמו עידית סילמן, אביר קארה ועמיחי שיקלי – אינה רק המנהיג. מי שמצביע עבור גדי איזנקוט, בנט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן או יאיר גולן, צריך לזכור שהקול שלו לא יכניס לכנסת את המנהיג שמקומו שם מובטח ממילא בקולות אחרים, אלא את חבר או חברת הכנסת האחרונים ברשימה שהוא מצביע לה, שעל פי רוב אין לו מושג מי הוא ומה היא.
פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בשנים האחרונות התרגלו המשקיעים לחפש את "הדבר הבא"- בינה מלאכותית, סייבר, מחשוב ענן או שבבים. אבל מתחת לרדאר מתרחשת מהפכה אחרת, שעשויה להיות בעלת השפעה כלכלית וחברתית לא פחות גדולה: עולם בריאות הנפש.
דיכאון, חרדה, תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) והתמכרויות אינם רק עוד אתגר רפואי. הם הפכו לאחת הבעיות הכלכליות הגדולות בעולם.
פרופ’ איתמר גרוטו הוא רופא מומחה לבריאות הציבור ואפידמיולוגיה, לשעבר המשנה למנכ״ל משרד הבריאות ומנהל שירותי בריאות הציבור. כיהן כחבר הוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי והוביל מהלכים אסטרטגיים מרכזיים במערכת הבריאות בישראל. משמש פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון וחתום על יותר מ-220 פרסומים מדעיים. יו״ר חברת הביוטק PsyRx אשר מפתחת תרופה מבוססת איבוגאין לטיפול בדיכאון קשה.
"נמות ולא נתגייס", צועקים שוב ושוב צעירים חרדים בהפגנות נגד הגיוס. זוהי סיסמה ברורה. אין בה עמימות. אין בה פשרה. היא מבטאת עמדה עקרונית שלפיה יש גבול שהחברה החרדית אינה מוכנה לחצות, גם בשעה שמדינת ישראל מצויה באחת התקופות הביטחוניות הקשות בתולדותיה.
אלא שהוויכוח הציבורי המתנהל כיום איננו רק על גיוס. הוא עוסק במילה אחרת. נטל.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
זאת כן שאלה של שנאה
כת טפילית מתעלקת לנו על העורק עשורים
ואנחנו? חנה בבלי?
אסור להגיד מילים לא יפות
אז
אני שונא חרדים, קבוצה של חלאות אדם
ובחלום שלי
גדרות תיל מחושמלות סביב בני ברק
אין יוצא ואין בא
הפרדות מהטפילים היום !!!
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו