ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה להתיר לו לזמן עיתונאים לחקירות בשב"כ בניסיון לחקור כיצד, לפי החשד, נודע לחדשות 12 על המתקפה המתוכננת באיראן, כך דיווח היום גידי וייץ ב"הארץ".

לשירות אין כל רמז כיצד לגבי זהות הגורם, שלפי החשד, הדליף את המידע, שהיה ידוע ליותר מ־4,000 שותפי סוד, לכן זיני מעוניין לגבות עדויות מעיתונאי חברת החדשות.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הודיעה הבוקר למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שמאחר שישראל מצויה ב"תקופת בחירות", הממשלה מוגדרת כ"ממשלה יוצאת" ולכן עליה לנהוג "באיפוק ובריסון בהפעלת סמכויותיה לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה זו".

במכתבה למזכיר הממשלה כתבה היועצת המשפטית ש"בתקופה זו, כאשר עומדות על הפרק החלטות בנושאים שאינם בגדר ניהול שוטף, על השרים (והרשויות המוסמכות האחרות במשרדי הממשלה) לערוך בדיקה מוקדמת בעניין זה מול היועץ המשפטי של המשרד הנוגע בדבר בטרם קבלת החלטה".

• מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה למזכיר הממשלה

ההרס בקיבוץ ניר עוז אחרי טבח השבעה באוקטובר כפי שנראה ב-19 באוקטובר 2023 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הקובעת שמדי שנה יצוין יום זיכרון ממלכתי לציון "אירועי כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר", מתקפת הטרור והטבח שביצעו חמאס ושותפיו ב־2023.

החוק גם קובע שתוקם רשות זיכרון שמטרתה להקים מאגר מידע מקיף על מתקפת הטרור "ולהנגיש אותו לציבור בארץ ובעולם".

הרשות גם נדרשת להקים אתר הנצחה וזיכרון לאומי ומוזיאון במערב הנגב. לפי החוק, אתר ההנצחה והזיכרון יהיה פתוח לציבור ללא תשלום.

על הרשות לאסוף, לתעד ולשמר מידע הנוגע לטבח, ובכלל זה מסמכים, עדויות, צילומים, סרטונים, הקלטות, התכתבויות וחפצים, ולהפעיל ארכיון.

סניף של רשת המסעדות "ג'פניקה" שבבעלות איש העסקים ברק אברמוב, שניזוק מירי מוקדם יותר היום בהרצליה. 14 ביולי 2026 (צילום: Tal Gal/Flash90)

המשטרה עצרה אמש תושב בת ים שלפי החשד השליך השבוע רימון רסס לעבר סניף של רשת ג'פניקה בקריית אונו, כך הודיעה הבוקר דוברות המשטרה.

לפי החשד, ביום שני האחרון, לפנות בוקר, החשוד, בן 18, זרק רימון רסס לעבר המסעדה.

עוד נמסר שהיום הוא יובא לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב.

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הקובעת שמדי שנה, ביום כ"ג בטבת, יום טביעתה של ספינת "אגוז", יקוים יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה ועליית היהודים מקהילות אלו לישראל וכן להנצחת זכרם של הנספים בדרך ארצה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב ש"עליית יהודי מרוקו היא אחד הפרקים המרכזיים והמשפיעים ביותר בתולדות העם היהודי, ויש לה חלק חשוב בעיצוב פני החברה הישראלית. יהדות מרוקו היא אחת הקהילות העתיקות, הענפות והמשגשגות בתפוצות. במאה העשרים, עם הפיכתה של מרוקו למדינה עצמאית הוטל על יהודי מרוקו איסור לצאת מהמדינה כדי לעלות לישראל. ואולם, בשל רצונם העז של בני הקהילה היהודית לעלות לישראל, הסתכנו רבים מהם בעלייה בלתי חוקית".

25 מחברי הכנסת תמכו בהצעת החוק של מיכאל ביטון וינון אזואלי. איש מחברי הכנסת לא התנגד להצעה.