נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי התכוון מראש להביע תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות, אך המתין במכוון עד להתקרבות מועד ההצבעה בשבוע הבא.
"תמיד התכוונתי לעשות זאת, פשוט לא רציתי לעשות את זה מוקדם מדי", אמר טראמפ בריאיון טלפוני קצר לאתר Axios לאחר פרסום הצהרת התמיכה.
טראמפ הדגיש את "היחסים הטובים" בין שני המנהיגים, ואמר כי "חשוב שלישראל יהיה אדם שאפשר לסמוך עליו".
כשנשאל אם יוכל לעבוד עם מנהיג ישראלי אחר, השיב טראמפ: "אולי כן, אולי לא. מי רוצה לקחת את הסיכון?".
לפי דיווח של ברק רביד בחדשות 12, הכותב גם עבור Axios, התמיכה הפומבית הגיעה למרות שכמה מיועציו הקרובים של טראמפ העדיפו שנתניהו יוחלף, מתוך אמונה שהדבר ישרת טוב יותר את האינטרסים של ארצות הברית במזרח התיכון.
גורמים בלשכת נתניהו אמרו לחדשות 12 כי לא ידעו מראש על כוונתו של טראמפ להביע תמיכה. עם זאת, בדיווח צוין כי שני המנהיגים שוחחו מספר פעמים החודש – נתון שעשוי להעיד על תיאום בנושא.
מגזין "טיים" פרסם תחקיר שחשף כיצד ישראל ניתבה ועודדה בעצמה את העברת הכספים מקטאר לעזה, קרוב לשני מיליארד דולר במשך יותר מעשור, למרות שידעה כי הכסף מגיע לידי ארגון הטרור חמאס.
התחקיר כולל מסמכים שנחשפים כעת לראשונה והגיעו לידי מגזין "טיים", ובהם מכתבים מבכירי מערכת הביטחון הישראלית להנהגה הקטארית, שמגלים כי ישראל עודדה את תוכנית התשלומים ומילאה בה תפקיד ישיר ונרחב בהרבה מכפי שנתניהו הודה בו בפומבי.
החל מ-2012 סייעה ממשלת נתניהו להוציא לפועל את העברות הכספים הקטאריות לעזה, שהחלו לאחר שחמאס תפס את השלטון ברצועה ב-2007. לפי ניתוח שהוצג לשרים בישראל ודווח בעיתון "הארץ", עד שנת 2018 העבירה קטאר לרצועה כ-1.1 מיליארד דולר, שיועדו לסיוע הומניטרי, לדלק ולמשכורות לפקידי ממשל.
באותה שנה, לאחר שגורמים רשמיים בישראל מתחו ביקורת חריפה על קטאר בטענה שהיא מממנת את חמאס, החלו הקטארים לדרוש תיעוד רשמי להסדר ששתי הממשלות הסכימו כי נועד לספק הקלה לתושבי הרצועה.
מאז, בקטאר מביעים תסכול מההאשמות שהטיחו בהם פוליטיקאים ישראלים, שלפיהן התשלומים לעזה סייעו לממן את הטבח הקטלני ביותר ביהודים מאז השואה.
"כל הסיוע הכלכלי של קטאר בעזה הופנה לאזרחים פלסטינים באמצעות מנגנונים שתואמו עם הרשויות הישראליות ושותפים בינלאומיים. במסגרת מנגנוני הסיוע הקודמים, כל הסיוע הפיננסי, כמו גם סחורות כגון מזון, תרופות ודלק, עברו דרך ישראל לפני כניסתם לעזה", מסר דובר לשכת התקשורת הבינלאומית של קטאר ל"טיים".
"שום דבר לא הועבר ישירות על ידי קטאר; אנחנו סיפקנו את הסיוע, בעוד שהחלוקה התבצעה על ידי סוכנויות האו"ם בתיאום עם הרשויות הישראליות. אם מימון כלשהו הגיע לידי חמאס, כפי שטוענים יחידים וקבוצות בעלי אינטרסים פוליטיים נגד קטאר, האחריות מוטלת על ישראל, שפיקחה על החלוקה ויצרה את המנגנון".
מבקריו של נתניהו טוענים כי הוא ביקש לשמר את שלטון חמאס בעזה כדי להותיר את הפלסטינים מפולגים בין ארגון הטרור האסלאמיסטי לבין הרשות הפלסטינית בהובלת פתח בגדה המערבית, ובכך לסכל את האפשרות להנהגה פלסטינית מאוחדת שתוכל לנהל משא ומתן על פתרון שתי המדינות.
ההימור של נתניהו, לפי אותם מבקרים, היה שהסיוע יעניק לחמאס מה להפסיד ולכן יסייע לרסן את הארגון, בזמן שישראל מקדמת נורמליזציה עם העולם הערבי מבלי לפתור את הסוגיה הפלסטינית. תחת זאת, בעוד ישראל מתקרבת להסכם היסטורי עם ערב הסעודית, פתח חמאס במתקפה שטלטלה את האזור והובילה אותו למלחמה.
מלשכת ראש הממשלה סירבו להגיב לכתבה זו.
המסמכים שנחשפים כעת מספקים לישראלים תמונה מלאה יותר של מדיניות העברת הכספים שקדמה לאסון, בשעה שהם נערכים לחרוץ את דינו של האיש שעמד בראש המדינה בשני המקרים.
"זה היה כישלון מדיניות שלנו שנולד מכוונות טובות, וכמה ראשי ממשלה המשיכו אותו", אומר בכיר לשעבר במערכת הביטחון הישראלית. "אבל נתניהו היה ללא ספק במרכזו. הוא זה שקידם והאיץ את התוכנית, ממשלתו הייתה אחראית על האופן שבו היא נוהלה, וכעת אנחנו יודעים כחברה שלעולם לא נוכל להרשות לעצמנו לעשות שוב טעות כזו".
אהוד אולמרט עוד כיהן כראש ממשלה כשקטאר החלה להעביר כספים לעזה ב-2007, לאחר שחמאס השתלט על מובלעת החוף. בתחילת הדרך, ממשלת ישראל לא הייתה מעורבת ישירות בהעברות. המצב הזה השתנה תחת נתניהו.
לפי גורמים רשמיים בישראל ובעולם הערבי וכן מסמכים רשמיים שהגיעו לידי TIME, עד 2012 אישרה ממשלתו מערכת שהעניקה לישראל תפקיד ישיר בהוצאה לפועל של הסיוע הקטארי: העברת מזון וציוד רפואי, קביעה אילו משפחות פלסטיניות זכאיות לסיוע כספי וחלוקת הכספים, ומתן אפשרות למימון קטארי להרחבת אספקת החשמל לעזה.
בתחילה היה ההסדר בלתי רשמי. קטאר סיפקה את הכסף באישור ישראל, אף שגורמים ישראלים מתחו בפומבי ביקורת על דוחה בגין מימון חמאס, כך לפי מקורות המעורים במשא ומתן.
הסתירה הזו הכעיסה את הקטארים, מספר ל-TIME בכיר בממשל טראמפ הראשון: גורמים ישראלים נהגו לגנות את התשלומים בפומבי, ואז לבקש מדוחה בחדרי חדרים לחדש אותם.
עד 2018 ביקשה קטאר תיעוד בכתב לתפקידה של ממשלת ישראל בהסכם הסיוע. בעקבות זאת עוגן ההסדר רשמית באמצעות מנגנון משולש בהשתתפות קטאר, ישראל והאו"ם, שנועד לנהל את הסיוע תחת פיקוח בינלאומי וישראלי. ב-2 באוקטובר 2018 חתמו ישראל וקטאר, יחד עם האו"ם, על הסכם למימון משלוחי דלק לרצועת עזה.
דובר האו"ם סירב להגיב לכתבה זו, אך הפנה את TIME להצהרות שמסר ב-2021 השליח המיוחד של הארגון לתהליך השלום במזרח התיכון, תור ונסלנד, שבהן הכיר בקיומו של ההסדר. "מאמצים אלה חיוניים לשיפור המצב הסוציו-אקונומי וההומניטרי הקשה בעזה", אמר בתדרוך למועצת הביטחון של האו"ם.
באוגוסט 2021 חתמה קטאר על הסכם נוסף, שבו התחייבה להעביר 40 מיליון דולר לתוכנית סיוע במזומן שתעניק לקרוב ל-100 אלף משקי בית פלסטיניים 100 דולר בחודש למשך ארבעה חודשים. ההסדרים הללו הוארכו בהמשך. גם גורמים אמריקאיים הוכנסו לדיונים.
לדברי דיפלומט שעודכן בתהליך וביקש להישאר בעילום שם מאחר שלא הוסמך להגיב בפומבי, קטאר רצתה שוושינגטון תבין בדיוק כיצד פועלת המערכת, מחשש שגורמים ישראלים יאשימו מאוחר יותר את דוחה במימון חמאס מבלי להכיר בחלקה של ישראל עצמה. "הישראלים המשיכו להתעקש לעשות את זה בדרך הזו, כדי שיוכלו לשלוט במה שנכנס ויוצא", אמר הגורם ל-TIME, במקום להקים "משהו סדיר יותר שמגיע ישירות לאנשים".
במסגרת המערכת, לפי גורמים אמריקאיים וישראלים, קטאר שילמה עבור דלק וחשמל שנרכשו מישראל כדי להגדיל את מספר שעות החשמל בעזה – מבנה שתואם עם שירותי הביטחון הישראליים. היא העבירה כספים דרך האו"ם לפרויקטים ברצועה, וסיפקה תשלומים חודשיים בסך 100 דולר לכמה מהמשפחות העניות ביותר בעזה.
לדברי דיפלומטים המעורים במערכת, ישראל בדקה ואישרה את המוטבים ופיקחה על מנגנון החלוקה, כשהכספים הועברו דרך תוכנית המזון העולמית והמשפחות הזכאיות קיבלו הודעת טקסט לפני איסוף הסיוע בנקודות ייעודיות. "אם הכסף הגיע אי פעם לידיים הלא נכונות, זה היה בגלל הישראלים", אמר הדיפלומט, "כי הם אלה שפיקחו על כל העניין".
ממשלת נתניהו הייתה כה מחויבת למדיניות הזו, עד שכאשר נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס קיצץ ב-2018 את התשלומים לעובדי הממשל בעזה, אנשי ביטחון ישראלים העבירו מזומנים קטאריים לרצועה בתוך מזוודות, כפי שדווח אז בתקשורת האמריקאית והישראלית.
נפתלי בנט, שכיהן אז כשר החינוך בממשלת נתניהו, התנגד בפומבי להעברות וכינה אותן "דמי פרוטקשן". נתניהו השעה לזמן קצר את התשלומים בינואר 2019 על רקע התחדשות האלימות לאורך גבול עזה, והשתמש באפשרות חידושם כמנוף לחץ על חמאס כדי שיפסיק את ירי הרקטות.
אולם בעוד מבקרים בימין הישראלי תקפו בחריפות את ההסדר, שליחיו של נתניהו פעלו מאחורי הקלעים כדי לשמר אותו, כך עולה מתכתובות שהגיעו לידי TIME. ביולי 2019, לפי אחד המכתבים, הודיעה קטאר לממשלת נתניהו כי היא מעבירה שישה מיליון דולר ל-20 אלף מוטבים בעזה, שכל אחד מהם יקבל 300 דולר. לא ידוע כמה מאותם מוטבים, שנבחרו על ידי ישראל, היו קשורים לחמאס או שבני משפחתם השתייכו לארגון.
ב-2020, כשמגפת הקורונה התפשטה בעזה, רונן לוי (מעוז), בכיר במל"ל תחת נתניהו, ביקש מגורמים קטאריים להמשיך בתשלומים חרף הביקורת הפומבית של ממשלת ישראל. "אנו שבים ומדגישים את החשיבות שבהמשך העברת הסיוע הפיננסי ההומניטרי הקטארי באמצעות המנגנון הקיים", כתב מעוז.
"אנו מבקשים שהסיוע הפיננסי של קטאר לא יועבר דרך מתווכים או מדינות אחרות מלבד השגריר מוחמד אל-עמאדי", הוסיף חבר המל"ל, בהתייחסו ליו"ר הוועדה הקטארית לשיקום עזה. "אנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה שלכם ואת השיח הפתוח לשמירה על היציבות והביטחון באזור ולקירוב בין מדינותינו ועמינו".
התוכנית שרדה גם את עזיבתו של נתניהו את השלטון. מחליפו, בנט, היה ממתנגדיה החריפים ביותר, מה שעורר את האפשרות שההסדר יגיע סוף-סוף לקיצו. בשלב זה נערכה קטאר לעצור את התוכנית, אומר ל-TIME בכיר לשעבר בממשל ביידן. תחת זאת, לאחר שנכנס לתפקידו ב-2021, הפסיק בנט רק את העברת מזוודות המזומנים, אך לא את הזרימה הרחבה יותר של הסיוע הקטארי לעזה, כפי שדיווחה סוכנות הידיעות AP.
לדברי גורמים המעורים בדיונים על המדיניות, התנגדויותיו הקודמות של בנט היו מסר שנועד לבייס הפוליטי שלו מבית. "אין שום בעיה", אמר נציג ישראלי לשליח של ממשל ביידן, לפי גורם שנכח בפגישה. "אנחנו רוצים להמשיך עם זה כפי שזה".
![נפתלי בנט בכנס "תפיסת הביטחון של ישראל" שערכה מפלגת ביחד לקראת הבחירות, 19 באוגוסט 2026 (צילום: אלעד גוטמן)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/08/image-1-1024x640.jpg "נפתלי בנט בכנס "תפיסת הביטחון של ישראל" שערכה מפלגת ביחד לקראת הבחירות, 19 באוגוסט 2026 (צילום: אלעד גוטמן)")
בעיני חלק מהגורמים המעורבים, ההסכם טמן בחובו פגם יסודי: הן ממשלת ישראל והן חמאס שימרו בידיהם את השליטה בסיוע שנועד לתושבים מן השורה בעזה. "ביבי וחמאס מחזיקים בעצם בשיבר", אמר לי אחד הגורמים. חמאס יכול היה להגביל את המערכת כדי להפעיל לחץ פנימי, אמר הגורם, בעוד שנתניהו יכול היה להגביל אותה כדי ללחוץ על חמאס. "ידענו שזה לא דבר מועיל לטווח הארוך. אנחנו צריכים משהו בר-קיימא, שמעצים את האזרחים".
עד 2023, עם התגברות המתיחות בין ישראל לחמאס, לחצו גורמים קטאריים לאמץ מודל אחר, כזה יעביר סיוע לעזתים מבלי להפוך את האזרחים לתלויים בחמאס או בממשלת ישראל. אולם ממשלת נתניהו רצתה להותיר את המסגרת הקיימת על כנה, כך לפי מספר מקורות ששוחחו עם TIME, ובהם גורם ישראלי ודיפלומט בינלאומי.
שבועיים לפני ה-7 באוקטובר נסע ראש המוסד דוד ברנע לדוחה וביקש מקטאר לחדש את המימון, כפי שדיווח "ניו יורק טיימס" ב-2023. הגורמים הקטאריים הסכימו, אך הזהירו את ברנע כי זו תהיה ההארכה האחרונה. על רקע המתיחות הגוברת בין שרי הימין הקיצוני בישראל לבין חמאס, בקטאר סברו כי ההסדר מיצה את עצמו. ברנע ביקש חודשיים נוספים.
ההיגיון, לדברי גורמים המעורים בשיחה, היה שהמשך הסיוע לאזרחי עזה מעניק לחמאס מה להפסיד, ולפיכך מעניק לישראל מידה של מנוף לחץ על הארגון. לאחר חודשיים יוכלו הצדדים להעריך מחדש את התנהלות חמאס ולגבש מנגנון עמיד יותר להעברת הסיוע.
הם מעולם לא קיבלו את ההזדמנות לכך. עם מתקפת ה-7 באוקטובר האכזרית, הגיע לקיצו הסדר הסיוע הקטארי שממשלות ישראל לדורותיהן השקיעו שנים בבנייתו, בהתאמתו ובשימורו.
כעת, בשעה שדיפלומטים בינלאומיים שוקלים את שיקום עזה, הם ניצבים בפני גרסה של אותה דילמה: כיצד לספק סיוע חיוני מבלי לחזק את חמאס או ארגון חמוש אחר.
בכירי ממשל טראמפ, בהובלת השליחים ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף, עובדים עם קטאר וממשלות ערביות אחרות על מתווה שישקם את השירותים הבסיסיים ובמקביל יבטל את תלותה של עזה בפלגים אסלאמיסטיים חמושים.
"אנחנו רוצים להבטיח שהאזרחים יסתמכו על עצמם ולא על אף אחד אחר", אומר דיפלומט בינלאומי ל-TIME. "לכן מדובר במתן הזדמנויות אמיתיות לאזרחים להרוויח כסף ולקיים את עצמם".
יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, מבהיר כי הבוחרים בישראל – ולא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – הם שיקבעו מי יוביל את המדינה בבחירות הקרובות. הדברים נאמרו באירוע לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, בתגובה לתמיכה שהביע טראמפ בראש הממשלה בנימין נתניהו.
"יש לי הערכה רבה לנשיא ארצות הברית", אמר איזנקוט, אך הדגיש כי "ישראל היא דמוקרטיה" ואזרחיה הם שיבחרו את ראש הממשלה שלהם. הוא הזכיר את שיתוף הפעולה שלו עם צבא ארצות הברית בתקופת כהונתו כרמטכ"ל, וציין כי בין שתי המדינות שוררים "יחסים מצוינים".
כשנשאל על חידוש אפשרי של הלחימה מול איראן, השיב איזנקוט: "אני לא רואה כרגע שום מידע או אירוע שמחייב פעולה דחופה ומיידית תשעה ימים לפני בחירות". לדבריו, אם יתעורר איום מיידי, "אני סומך על הרמטכ"ל. אני מכיר אותו עשרות שנים", והביע ביטחון בכך שהרמטכ"ל אייל זמיר, ולא נתניהו, הוא שיגבש את ההמלצה הנכונה.
באשר לשאלה מי מבין ראשי הגוש המתנגד לנתניהו צריך לכהן כראש הממשלה הבא, אמר איזנקוט כי "ראש המפלגה הגדולה ביותר צריך להיות המועמד הטבעי לראשות הממשלה… משום שזה משקף את רצון הציבור".
לפי סקרים אחרונים, מפלגת ישר בראשות איזנקוט צפויה להיות המפלגה הגדולה ביותר בבחירות שייערכו ב-27 באוקטובר.
הוא הוסיף כי יפעל להקמת "ממשלה ציונית, ממלכתית ויציבה".
עוד ציין איזנקוט כי הוא דוחף להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
"אני שואל את עצמי מה יכולתי לעשות טוב יותר", אמר בהתייחסו לאירועים שהובילו למתקפה. "אני יודע מה אני עשיתי, ואני יודע מה הוא לא עשה", הוסיף ברמזו לנתניהו, והאשים את ראש הממשלה בכך שלא עשה דבר כדי למנוע את הטבח.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתגובה לתמיכתו של הנשיא דונלד טראמפ כי "רק שנינו נשמיד את הגרעין האיראני".
"טראמפ אמר שעשינו דברים נפלאים ביחד. ריסקנו את איראן, ריסקנו את הציר האיראני, הדפנו את האיום המיידי של נשק גרעיני מעלינו". נתניהו הדגיש כי עוד נותרה משימה להשלים, וכי טראמפ אמר שיעשה זאת יחד איתו באופן אישי.
לדברי נתניהו, טראמפ אמר שהשותפות ביניהם תימשך במטרה "לחסל את האיום האיראני" בשנים הקרובות. "זהו השיקול הגדול ביותר" בבחירות הקרובות, ולטענתו, "עצם קיומה של ישראל" מונח על הכף במערכת הבחירות הבאה.
"הנשיא טראמפ אומר שהוא יעשה זאת, ושהוא יעשה זאת רק אם שנינו נעשה זאת יחד", אמר נתניהו. "לכן אני מבקש מכם, הקשיבו לו, שקלו את מילותיו והצביעו עבורי".
ראש הממשלה לשעבר ויו"ר ביחד, נפתלי בנט, אומר כי יוכל לעבוד בשיתוף פעולה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, על אף תמיכתו הפומבית של האחרון בראש הממשלה בנימין נתניהו. בשיחה עם סטודנטים באוניברסיטת תל אביב הבהיר בנט כי הציבור הישראלי הוא שיכריע מי ינהיג את המדינה.
"אני יודע שאוכל להסתדר מצוין עם הנשיא טראמפ", אמר בנט.
"בסופו של דבר, בפוליטיקה בינלאומית כל מנהיג עובד עם המנהיג שנבחר", ציין בנט. לדבריו, תחת הנהגתו תוכל ישראל לשקם את מעמדה בעולם. הוא הוסיף כי המדינה "הצליחה מאוד לפני נתניהו" ו"תצליח הרבה יותר אחרי נתניהו".
כשנשאל מי יהיה ראש הממשלה הבא, השיב בנט כי הדבר תלוי בבוחרים, והוסיף: "אני בהחלט מתמודד על התפקיד".
עם זאת, הוא ציין כי ראש הממשלה הבא לא חייב להגיע בהכרח מהמפלגה שתקבל את מספר המנדטים הרב ביותר. כיום מובילה בסקרים מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט.
בנט קרא בדבריו לאחדות בין השמאל והימין הציוניים. "אני מאמין שהשמאל הציוני והימין הציוני, שנלחמו יחד בעזה, יתקנו יחד את מדינת ישראל", אמר.
כשנשאל אם יישב בממשלה עם מפלגות הימין החברות כיום בקואליציה של נתניהו, נמנע בנט מתשובה ישירה של כן או לא. הוא הגדיר את עצמו "איש ימין ליברלי", והסביר כי ניתן יהיה לשתף פעולה עם מפלגות שיקבלו את עקרונות היסוד של מפלגתו – ובראשם הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר, צעד שנתניהו ושותפיו מתנגדים לו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו