המשטרה הכריזה על הפגנה של חרדים ברחוב בר אילן בירושלים כהתקהלות בלתי חוקית, לאחר שהמפגינים ניסו לחסום את התנועה ולגרום נזק לאתר העבודות של הרכבת הקלה.

בתיעוד שפרסמה המשטרה נראים עשרות גברים חרדים מפגינים באזור, בעוד שוטרים מנסים לפנות אותם מהכביש.

עוד נמסר מהמשטרה כי הכוחות משתמשים בכוח כדי לפזר את המפגינים שמסרבים לפנות את הציר.

רחוב בר אילן, שעובר בכמה שכונות חרדיות, מהווה מוקד קבוע להפגנות נגד התוכנית להרחיב את תוואי הרכבת הקלה בירושלים לאזור זה.

גורמים בציבור החרדי הביעו התנגדות למהלך, מתוך חשש שהרחבת התוואי תפגע בצביונו של האזור.

ירושלים – בר אילן: המשטרה מנסה לפנות חרדים קיצוניים שמפגינים נגד עבודות הרכבת הקלה. pic.twitter.com/8kSwXF9HrF

— זירת החדשות (@ZiratNews) September 7, 2026

ב"ניו יורק טיימס" דווח כי בריטניה צפויה להכריז כבר מחר (שלישי) על הגבלות כלכליות נרחבות נגד התנחלויות בגדה המערבית, כך מסרו שבעה גורמים שעודכנו בפרטי הצעדים, שלדברי מומחים יהוו גינוי משמעותי למדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים.

הגורמים ציינו בעילום שם, מכיוון שלא הוסמכו לדבר עם התקשורת, כי הצעדים צפויים לכלול איסור סחר על סחורות המיוצרות בהתנחלויות. שלושה מהגורמים הוסיפו כי הצעדים עשויים לכלול גם סנקציות על חברות שמסייעות בבנייתן.

ישראל מבודדת יותר ויותר בזירה העולמית בעקבות המלחמה הקשה בעזה, ותשומת הלב הבינלאומית מתמקדת באחיזתה המתהדקת בגדה. הסנקציות מגיעות בתקופה שבה מתנחלים תוקפים פלסטינים פעם אחר פעם, ולעיתים אף מסתערים על בתים כמעט ללא התערבות מצד כוחות הביטחון.

לפי הדיווח, מספר פרשנים מעריכים כי המהלך הבריטי עשוי לבשר על החלטות של מדינות אירופאיות נוספות להטיל סנקציות נוקשות ורחבות יותר.

פרטי המהלך המדויקים עדיין אינם ברורים, אך לאיסור על ייבוא מוצרים לבריטניה תהיה ככל הנראה השפעה מוגבלת על הסחר השנתי בין המדינות, שעומד על שמונה מיליארד דולר. זאת, משום שסחורות המיוצרות בהתנחלויות מהוות רק חלק קטן מסכום זה.

עם זאת, הצעדים מרחיקים לכת הרבה מעבר לסנקציות בריטיות קודמות הקשורות לגדה, שכוונו נגד מתנחלים קיצוניים ושני שרים מהימין המובהק.

"הממשלה מרחיבה את היקף הסנקציות מכאלה שחלות על אנשים פרטיים, לבחינה של תהליכים והמערכת כולה", אמר לורד טאריק אחמד, שכיהן כשר הבריטי לענייני המזרח התיכון עד לשנת 2024 ומכיר את המדיניות המתוכננת.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, אמר בשבוע שעבר כי "ישראל תפעל" נגד כל סנקציה בריטית חדשה, מבלי לפרט. משרד החוץ לא השיב לבקשת תגובה ביום שני. משרד החוץ הבריטי סירב להגיב.

ארגונים יהודיים בבריטניה הפעילו לחץ נגד המהלך בפגישות עם גורמי ממשל. הם טענו כי הצעדים מפנים ביקורת כלפי ישראל באופן שאינו הוגן, ועלולים לעורר אנטישמיות.

בריטניה, בעלת בריתה של ישראל מזה שנים רבות, מגנה כבר זמן רב את ההתנחלויות בגדה. הקהילה הבינלאומית רואה בהן לרוב התנחלויות בלתי חוקיות על פי המשפט הבינלאומי, ובבריטניה טוענים כי הן מערערות את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עתידית. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנער מהביקורת הבינלאומית, וקידם בניית התנחלויות נוספות בקצב שיא.

בחודש אוגוסט גינתה בריטניה את החלטת ממשלת ישראל לקדם תוכניות לבניית יחידות דיור חדשות באזור E1 – אזור הסמוך לירושלים, שמבקרי המהלך טוענים כי הבנייה בו עלולה למנוע הקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי.

שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, גינה את ההחלטה כ"מעשה בלתי מקובל והרסני", והבטיח להגיב במדיניות חדשה, כולל סנקציות כלפי המעורבים בהרחבת ההתנחלויות.

"עלינו לבחון את מערכת היחסים הכלכלית הרחבה יותר שלנו עם השטחים הכבושים, כפי שאנחנו אכן עושים, ואת הכלים השונים שעומדים לרשותנו", אמר מיליבנד בפרלמנט בשבוע שעבר. "איננו רוצים שחברות בריטיות יממנו, יבנו או יפרסמו התנחלויות חדשות".

אזור E1, בקרבת מעלה אדומים, 25 באוקטובר 2025 (צילום: Yaniv Nadav/FLASH90)

ישראל שולטת בגדה המערבית מאז שנת 1967. כיום מתגוררים בשטח כשלושה מיליון פלסטינים, לצד כ-500 אלף ישראלים שחיים במערך נרחב של התנחלויות. הייצוא שלהן כולל בין היתר יין כשר, תוצרת חקלאית ומוצרי פלסטיק.

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, נכנס לתפקידו ביולי תוך שהוא מבטיח לנקוט עמדה תקיפה יותר כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה, שפרצה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. ברנהם כינה את המצב בעזה "צלקת על המצפון הקולקטיבי שלנו", ומתח ביקורת על תגובת הממשלה הקודמת בסרטון שפרסם.

קיר סטארמר, קודמו של ברנהם בתפקיד, פעל להכרה במדינה פלסטינית, השהה כמה רישיונות נשק לישראל והטיל סנקציות על שני השרים מהימין, אך נמנע מצעדים כלכליים רחבים יותר. במקביל, ממשל ביידן הטיל סנקציות על מתנחלים בודדים שנתפסו כאחראים לתקיפות נגד פלסטינים, אולם הנשיא טראמפ ביטל צעדים אלה לאחר שנבחר מחדש.

ספרד והולנד כבר אסרו על הכנסת מוצרים מההתנחלויות. פרשנים מציינים כי למהלכה של בריטניה יש השפעה ניכרת אפילו יותר.

"המשקל הפוליטי והכלכלי של בריטניה עשוי למלא תפקיד כמעט ייחודי בזירוז צעדים רחבים יותר נגד מפעל ההתנחלויות של ישראל, ובגיבוש שותפות מערביות נוספות לפעולה משותפת כדי להגן על מה שנותר מפתרון שתי המדינות", אמר יו לובאט, פרשן במועצה האירופית ליחסי חוץ.

בהתייחסו לאפשרות של סנקציות בריטיות בשבוע שעבר, טען שר החוץ סער כי ממשלתו של ברנהאם "פועלת בשיטתיות נגד ישראל", בין היתר כדי לחזק את התמיכה מבית לקראת ועידת מפלגת הלייבור שתיערך בהמשך החודש.

הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, התבטא ברשתות החברתיות לאחר פגישתו עם השר מיליבנד בשבוע שעבר. מירוויס כתב כי איסור סחר עם ההתנחלויות עלול להידרדר בקלות ל"חרם בפועל על הסחר עם ישראל כולה". הוא טען כי "כשהרטוריקה כלפי ישראל מסלימה, העוינות כלפי יהודים אף פעם אינה רחוקה משם".

מנהיגים יהודים אחרים ביקשו מברנהם לדחות לפחות את ההכרזה על הצעדים, וציינו כי ישראל אמורה לקיים בחודש הבא את הבחירות הכלליות הראשונות שלה מאז מתקפת 2023. נתניהו נתון במאבק צמוד מול יריבים פוליטיים, הנתפסים לרוב כמי שמוכנים להוביל מדיניות מתונה יותר כלפי הפלסטינים.

כמה חברי אופוזיציה בבריטניה יצאו גם הם נגד התוכניות. לטענתם, הטלת סנקציות עלולה לאיים על הביטחון הלאומי של המדינה, שכן ישראל חולקת עימה מידע מודיעיני ששימש בעבר למניעת פיגועי טרור על אדמת בריטניה.

ראש ממשלת בריטניה החדש, אנדי ברנהאם, נושא דברים בפני אנשי הצוות והתקשורת בדאונינג 10 בלונדון. 20 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מאשים את בג"ץ בפגיעה ביכולת ההרתעה של כוחות הביטחון. הדברים נאמרים בתגובה לדיווח בערוץ 12, ולפיו הצלב האדום יקיים ביום רביעי ביקורים אצל אסירים ביטחוניים פלסטינים המוחזקים בישראל, לראשונה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.

בחודש יוני קיבל בית המשפט העליון פה אחד את עתירותיהם של ארגוני זכויות אדם נגד האיסור שהטילה הממשלה על ביקורים אלה בעקבות פרוץ המלחמה.

"הוראת בג"ץ לאפשר את הביקורים אצל מחבלי הנוח'בה, לראשונה מ-7 באוקטובר, מהווה פגיעה ישירה בהרתעה הביטחונית של מדינת ישראל", כתב בן גביר ברשת הטוויטר.

השר אף התייחס לארגוני זכויות אדם כ"אויב", וסילף ציטוט של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בניסיון לטעון כי בית המשפט נוטה לטובתם.

"לצערנו, בג"ץ משמש בעקביות כתובת לעתירות האויב, וכפי שאמר השופט עמית לעותרים בסוגיית הכנסת הסחורות לעזה, 'בית המשפט הזה מעמיד את עצמו לרשותכם'", כתב בן גביר.

ב-10 ביוני 2024 איתגר עמית את העותרים שדרשו להכניס סיוע נוסף לרצועת עזה, וביקש מהם לפרט כיצד יחלקו את הסיוע ביעילות רבה יותר מאשר צה"ל. הוא ציין כי "בית המשפט הזה עומד לרשותכם, מעמיד את עצמו לרשותכם", כדי לשמוע את ההצעות הללו.

בחודש מרץ 2025 דחו עמית ושלושה שופטים נוספים פה אחד את העתירות להגדלת הסיוע. השופטים קבעו כי בניגוד לטענות העותרים, צה"ל והממשלה "יצאו מגדרם כדי לאפשר את אספקת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה".

עוד טוען בן גביר כי נרשמה ירידה במספר פיגועי הטרור הודות להרעה בתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים הפלסטינים, מהלך שאותו הוביל.

"המציאות הביטחונית ברורה – ירידה של כ-75% בפיגועי הטרור. וזאת, לדברי שב"כ, בין היתר בגלל הרפורמה בתנאי הכליאה של המחבלים", טען השר.

בחודש ינואר פרסם שב"כ דוח שנתי לשנת 2025 שהצביע על ירידה של כ-77% לעומת שנת 2024 במספר "פיגועי הטרור החמורים" שביצעו פלסטינים בירושלים וביהודה ושומרון. הדוח לא הזכיר את ההחמרה בתנאי הכליאה.

דוח דומה של צה"ל הצביע על ירידה של כ-78% משנת 2024 ל-2025 במספר פיגועי הטרור הפלסטיניים נגד ישראלים בגדה וברחבי הארץ, אך ייחס את הירידה לפעילות הסיכול של הצבא, ולא להרעה בתנאי המחיה של האסירים.

באותו דוח נרשם גם זינוק של יותר מ-50% לעומת שנת 2024 בתקיפות חמורות של מתנחלים נגד פלסטינים.

בג"ץ קבע ליום רביעי בבוקר דיון בעתירות הדורשות לאסור על שימוש בנתוני הצבעה ביום הבחירות בידי חברי ועדות קלפי מטעם המפלגות.

ועדת הבחירות המרכזית, המשקפת את מאזן הכוחות בין המפלגות בכנסת, הצביעה ביום ראשון בעד המשך הנוהג. עם זאת, הפעיל החברתי שחר בן מאיר ויו"ר מפלגת המילואימניקים יועז הנדל עתרו לבג"ץ כדי לבטל את ההחלטה.

במקביל לקביעת הדיון ליום רביעי, הוציא בית המשפט צו על תנאי נגד ועדת הבחירות המרכזית בנושא. בדרך כלל, צעד כזה מצביע על כך שבית המשפט סבור כי יש ממש בעתירה, אך במקרה הנוכחי השופטים הבהירו כי המטרה היא רק לזרז את ההליך בשל סמיכותן של הבחירות.

במשך כמה מערכות בחירות, חברי ועדות קלפי מטעם המפלגות נהגו להעביר ביום הבחירות נתונים על אודות מי שכבר הצביעו למטה הקמפיין המפלגתי. המידע משמש למעקב אחר אזרחים שטרם הצביעו, ומאפשר למפלגות לעודד את תומכיהן הפוטנציאליים לצאת לקלפיות.

בחודש שעבר אסר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, על הנוהג, וקבע כי הוא מפר את חוק הגנת הפרטיות.

מפלגת הליכוד עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה בטענה שלסולברג לא הייתה סמכות לקבל אותה.

מבלי לפרסם פסיקה סופית בנושא, השופטים ציינו כי שאלת סמכותו של סולברג היא סוגיה מורכבת, והורו למליאת ועדת הבחירות המרכזית להכריע בעצמה. הוועדה, מצידה, הצביעה בעד ביטול החלטתו של סולברג והחזרת השימוש בנתוני ההצבעה.

עם זאת, במהלך הדיון אמרו השופטים כי הם סבורים שהנוהג אכן מפר את חוק הגנת הפרטיות, וקבעו כי אין חוק המאפשר את השימוש בנתונים אלו.

עמדה זו מלמדת כי ייתכן שבית המשפט יראה בעין יפה את מהות העתירות, אם כי הוא עדיין עשוי להימנע מאיסור על הנוהג כה סמוך למועד הבחירות. זאת, כאשר מספר מפלגות, ובהן הליכוד, צפויות לטעון כי קמפיין המרצת המצביעים שלהן ביום הבחירות נשען במידה רבה על השימוש בנתוני ההצבעה.

אחרי שהתעלם מהדדליין שקבע בית הדין של הליכוד לפרסום השריונים לרשימת המפלגה, בנימין נתניהו הבטיח לבית הדין של הליכוד כי יעביר "מחר בבוקר" את רשימת המשוריינים. 

ההבטחה ניתנה במסגרת תגובה דחופה שהגיש עו"ד אילן בומבך מטעם נתניהו בדרישה לבטל את החלטת הביניים בעתירתו של חבר הכנסת דוד ביטן, שלפיה אי הצגת רשימת השריונים בזמן תיחשב להסכמה להצבעה חשאית במזכירות.

בתגובה נטען כי בית הדין הקציב למפלגה 115 דקות בלבד כדי להגיב לעתירה של ביטן וכי מדובר בלוח זמנים "בלתי סביר" הפוגע בזכות הטיעון, וכי ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד תוך יצירת מנגנון הצבעה חדש שלא התבקש כלל בעתירה המקורית.

במוקד המחלוקת עומדת קביעת בית הדין כי אם לא תימסר הצעת החלטה מסודרת לחברי המזכירות עד השעה 21:00, ייחשב הדבר כהסכמה משתמעת לקיום הצבעה חשאית, ללא צורך באיסוף חתימות של עשרה אחוזים מחברי המזכירות כנדרש.

התגובה מטעם נתניהו דחתה את הקביעה, וטענה כי "שתיקה כפויה תחת לחץ זמנים אינה מהווה הסכמה".

התגובה מתייחסת גם לדרישתו של ביטן לבטל או לשנות את מעמדו של השר ישראל כ"ץ ברשימה. בליכוד הדגישו כי שריונו המיוחד של כ"ץ כבר אושר סופית בשורת החלטות של בית הדין בחודש אוגוסט, וכי מדובר בהחלטה הנתונה לשיקול דעתו הבלעדי של יושב ראש התנועה, נתניהו.

באשר לטענה כי יש להציג את רשימת המועמדים 48 שעות לפני אישורה, נטען בתגובה כי מדובר בהמלצה בלבד ולא בתנאי קשיח הפוסל את ההצבעה.

עוד נטען בתגובה כי בשל "אילוצים פוליטיים", רשימת המשוריינים תוצג בבוקר הגשת הרשימות, כך שלחברי המזכירות ייוותרו שעות ספורות לעיין בה בטרם ההגשה הסופית לוועדת הבחירות המרכזית ב-8 בספטמבר ב-22:00.