מי שהיה צריך עוד שכנוע בכך שריבוי נשק אישי במרחב הציבורי רק מזיק לביטחון שלנו, שיציץ בסרטון מעורר החלחלה בו ח"כ בן גביר שלף אקדח בחניון בלב תל אביב, בעקבות ריב מילולי עם מאבטחים ערבים.

מי שהיה צריך עוד שכנוע בכך שריבוי נשק אישי במרחב הציבורי רק מזיק לביטחון שלנו, שיציץ בסרטון מעורר החלחלה בו ח"כ בן גביר שלף אקדח בחניון בלב תל אביב, בעקבות ריב מילולי עם מאבטחים ערבים

למי שהספיק לשכוח, אירוע דומה הסתיים ב-2019 במותו של אופיר חסדאי בחניון ברמלה מירי באקדח שהוחזק ברישיון בידי ויקטור קטן.

ח"כ איתמר בן גביר התעמת עם מאבטח ערבי – ושלף אקדח. בן גביר: "קיללו ואיימו לפגוע בי" | תיעוד@ZeevKam @ittaishick pic.twitter.com/Sjwi6nItkl

— כאן חדשות (@kann_news) December 22, 2021

מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים ביחס שלה כלפי רישוי נשק: האם הוא חלק מהחירות האישית של האזרח, בדומה למצב בארה"ב, או שהוא נדרש במקרים חריגים בלבד שבהם אדם מצוי בסיכון בשל עבודתו או מקום מגוריו. השאלה הזו ניצבת כעת לפתחו של השר לביטחון פנים עמר בר-לב, שאמור להביא בקרוב בפני הכנסת את התקנות למתן רישיון נשק פרטי אחרי שנים שבהן ההחלטה הזאת הייתה מתקבלת בידי השר.

בן גביר אולי טוען להגנה עצמית מפני ה"ערבים" שאיימו עליו. אבל כל מי שצופה בסרטון ורואה את בן גביר מתקדם לעבר המאבטחים עם אקדח שלוף, מבין שהגנה עצמית לא באמת הייתה שם ושמדובר באירוע גזעני ומסוכן מצדו של בן גביר.

הבעיה היא שככה בן גביר ורבים אחרים מחברי הכנסת היו רוצים שהמדינה שלנו תיראה – מלאה ביהודים חמושים שימהרו לשלוף נשק מול ערבים שמאיימים עליהם ויחליפו את המשטרה בטיפול בהפרות סדר ואיומים אחרים.

בן גביר טוען להגנה עצמית מה"ערבים" שאיימו עליו. אבל צופה הרואה אותו מתקדם לעבר המאבטחים עם אקדח שלוף, מבין שהגנה עצמית לא הייתה שם ושמדובר באירוע גזעני ומסוכן מצדו

בשבוע שעבר התקיימה ישיבה בוועדה לביטחון הפנים בכנסת, שעסקה ב"מסקנות המשטרה בעקבות מבצע שומר החומות". חלק ניכר מהישיבה הוקדש לקריאות של ח"כים, ראשי ערים ואזרחים מודאגים להקמת מיליציות חמושות בערים המעורבות.

ח"כ אמיר אוחנה הסביר שאזרחים חמושים הם "מכפיל כוח" לרשויות הביטחון והציע "שנרחיב את מאגר נושאי הנשק". ח"כ נירה שפק הציעה לייבא לערים המעורבות את מודל הרבש"צים מההתנחלויות בשטחים ולהקים "צוותי חירום יישוביים". ח"כ אורית סטרוק תמכה ב"מכפלת הכוח האזרחית", ויו"ר הועדה, ח"כ מירב בן ארי, דיברה על בניית "משמר לאומי".

כשמנכ"ל ארגון "יוזמות אברהם", ת'אבת אבו ראס, העז לתהות בדיון על איזה "לאום" מדובר באותו "משמר לאומי" חמוש, ענתה לו ח"כ בן ארי: "אתה מתגייס לצבא? אתה מוזמן להצטרף למשמר הלאומי".

מעבר לאספקט הגזעני, לריבוי הנשק במרחב הציבורי יש גם השפעה ישירה על ביטחונן של נשים. במדינת ישראל נרצחות מדי שנה כ-20 נשים, כשליש מהן נרצחות בירייה. בשנת 2020 נרצחו 12 נשים בנשק, כאשר ב-5 מקרים היה מדובר בנשק ברישיון.

לשר @giladerdan1 ממליצה לשקול מחדש את היוזמה לנשיאת נשק אבטחה מחוץ לשעות העבודה ולדרוש ממאבטחים להפקיד נשק בבית העסק. נתונים שפרסמו ע"י יוזמת "האקדח על שולחן המטבח" @GunFreeHome הראו שנשק בידי מאבטחים כמעט ולא סייע במאבק בפיגועים אבל כן סייע לרצח נשיםhttps://t.co/FbzBWLmBW1

— זהבה גלאון (@zehavagalon) January 18, 2020

כמו כן, ריבוי נשק מהווה זרז משמעותי להתאבדויות בכלל האוכלוסייה ובקרב בני נוער וגברים צעירים בפרט. על פי נתוני המועצה הלאומית למניעת אובדנות, 11% מכלל המתאבדים משתמשים בכלי ירייה.

לריבוי הנשק במרחב הציבורי יש גם השפעה ישירה על ביטחונן של נשים. בישראל נרצחות מדי שנה כ-20 נשים, כשליש מהן בירייה. ב-2020 נרצחו 12 נשים בנשק, ב-5 מקרים נשק ברישיון

לאור זאת, צריך לשאול מאיפה השכנוע העמוק הזה, שכדי לטפל באלימות ובסדר הציבורי צריך יותר אנשים חמושים? למרבה הצער, המשרד לביטחון פנים מוביל את התיאוריה הזאת מזה כמה שנים.

זה התחיל ב-2018 כשהשר גלעד ארדן החליט לשנות מהיסוד את תפיסת הזכאות לנשק במדינת ישראל. מקריטריונים שהתבססו על "נחיצות", כלומר צורך ממשי ומוכח לנשק שיש לאדם בשל מגוריו או עבודתו, עברנו לקריטריון של "כשירות" – כל מי שעבר טירונות קרבית בחייו, גם אם לפני 50 שנה, זכאי לבקש רישיון לנשק. כך, בצעד אחד, הורחב מעגל הזכאים להגיש בקשה לנשק בחצי מיליון איש.

לתיאוריה זו, המובלת על ידי המשרד לביטחון פנים, אין כל ביסוס בנתונים ובשלל המחקרים בנושא מטעם ועדות בין-משרדיות, דוחות מבקר המדינה, עמדות משרדים ממשלתיים ועוד.

צריך להגיד באופן שלא משתמע לשני פנים: הפתרון לטיפול בתחושת הביטחון האישי שלנו היא לא באמצעות חימוש אזרחים והצפת הרחובות בנשק פרטי, אלא באמצעות חיזוק המשטרה בכוח אדם מיומן, הרחבת מעני קריאות ראשונות על ידי גורמים טיפוליים, ואיסוף נחוש ובלתי מתפשר של הנשק הבלתי חוקי.

אם אנחנו לא רוצים לראות מרחב שבו אנשים חמושים מסתובבים ברחובות ועושים דין לעצמם, וסכסוכים על חניה או במועדון נגמרים בשליפת נשק – צריך לשנות את המדיניות, לצמצם את הנשק הפרטי ולהשאיר את העבודה של טיפול בביטחון למי שהוסמכו לכך וזה תפקידם.

ב-2018, כשהשר ארדן החליט לשנות את תפיסת הזכאות לנשק במדינה. מקריטריונים שהתבססו על "נחיצות", צורך ממשי ומוכח לנשק בשל מגורים או עבודת, עברנו לקריטריון של "כשירות"

בעקבות עתירה של קואליציית "האקדח על שולחן המטבח", השר לביטחון פנים מחוייב בפעם הראשונה להביא את הקריטריונים לרישוי נשק פרטי לאישור של ועדת הפנים בכנסת. יש לקוות שממשלת השינוי והשר מטעמה יציגו שינוי פרדיגמה בפני הועדה, יכללו קריטריונים מוגבלים הרבה יותר ויתחשבו גם בסיכונים שנשק מציב לכלל הציבור, ובפרט לערבים, נשים ולמי שחיות וחיים בבתים אלימים. הגיע הזמן לחזור מכללים של "כשירות" לכללים של "נחיצות".

עו"ד אן סוצ'יו היא עורכת דין באגודה לזכויות האזרח. לפני הצטרפותה לאגודה לזכויות האזרח עבדה בארגון "קו לעובד" כרכזת מתנדבים וכרכזת תחום הסיעוד. אן היא בעלת תואר שני ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בשפה וספרות צרפתית מהאונ' העברית.

החיסול של הקצין הבכיר האיראני שעסק בהוצאת פיגועים נגד יעדים ישראלים ויהודים בעולם ונחשב ל"פצצה מתקתקת" הוא הצלחה מודיעינית ומבצעית המיוחסת למוסד הישראלי, שחסכה חיי אדם רבים. ישראל קובעת כללי משחק חדשים במלחמה החשאית בינה לבין איראן וגובה ממנה מחיר על פעולות הטרור שלה, המערכה רק בתחילתה.

ישראל הגבירה את הכוננות והאבטחה בכל המוסדות היהודים והישראלים ברחבי העולם בעקבות האיומים של איראן לנקום בישראל על חיסולו של קצין בכיר ב"משמרות המהפכה" האיראניים לפני כמה ימים.

ישראל הגבירה את הכוננות והאבטחה בכל המוסדות היהודים והישראלים בעולם בעקבות איומים איראן לנקום בישראל על חיסול קצין בכיר ב"משמרות המהפכה" האיראניים לפני כמה ימים

חיסולו של הקולונל חסן ציאד ח'דאיי מ"משמרות המהפכה" האיראניים, שמיוחס על פי גורמים זרים למוסד הישראלי, הינו פעולה מוצלחת מאוד מבחינה מודיעינית ומבצעית. אם אכן המוסד הישראלי עומד מאחוריה סביר להניח שהיא תחזק את ההרתעה הישראלית במלחמתה בטרור האיראני, למרות שהאיראנים מבטיחים "תגובה קשה" נגד ישראל שאותה הם מאשימים בחיסול.

ישראל שומרת על שתיקה רועמת ואיננה מגיבה על האשמותיה של איראן.

On Sunday, Colonel Hassan Sayyad Khodaei, a member of the Quds force, was killed in front of his house in downtown Tehran. Iran’s president Ebrahim Raisi has vowed to take revenge on those responsible for the assassination. https://t.co/hMkMnXYTqb

— Ruslan Trad (@ruslantrad) May 23, 2022

על פי גורמים שונים, הקולונל חסן ציאד ח'דאיי, שחוסל מטווח קצר על ידי 2 רוכבי אופנוע במרכז טהראן, עסק בהוצאת פיגועים נגד ישראלים ויהודים ברחבי העולם. הוא שימש כסגן ראש יחידה 840 בכוח "קודס" ב"משמרות המהפכה", שעוסקת בהוצאת פיגועים נגד ישראלים.

ערוץ האופוזיציה האיראני "איראן אינטרנשונל", דיווח ממקורות ביטחוניים באירופה כי הקולונל ציאד חודאיי היה אחראי על גיוס מחבלים שיפגעו בישראלים ברחבי העולם ושמו נקשר גם בניסיון החיסול של דיפלומט ישראלי בניו דלהי בפברואר 2012.

הקולונל חסן סיאד חודאי, הקצין הבכיר ממשמרות המהפכה שחוסל בטהרן, היה אחראי על גיוס המחבלים שיפגעו בישראלים ברחבי העולם – ושמו נקשר גם לניסיון חיסול של דיפלומט ישראלי בניו דלהי בפברואר 2012. כך לפי מקורות ביטחוניים באירופה ששוחחו עם ערוץ האופוזיציה האיראני איראן אינטרנשיונל pic.twitter.com/uHxT5Xg4eB

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 24, 2022

הקולונל ציאד ח'דאיי, שחוסל מטווח קצר ע"י 2 רוכבי אופנוע במרכז טהראן, עסק בהוצאת פיגועים נגד ישראלים ויהודים ברחבי העולם. הוא שימש כסגן ראש יחידה 840 בכוח "קודס" ב"משמרות המהפכה", שזה עיסוקם

על פי גורמים ביטחוניים, הקולונל האיראני חסן ציאד ח'דאיי היה בבחינת "פצצה מתקתקת", וחיסולו חסך בחיי ישראלים ויהודים רבים.

שוב הוכח כי איראן פרוצה מבחינה מודיעינית, שירותי הביטחון שלה מסוכסכים ביניהם ועסוקים במאבקים הפנימיים, והמוסד הישראלי הצליח לבנות תשתית מודיעינית ומבצעית יעיל בתוך איראן.

החיסול בטהראן הינו הפעולה השנייה בחודשים האחרונים שמיוחסת  לישראל על אדמת איראן.

המפקד העליון של "משמרות המהפכה" האיראנים, חוסיין סלמי:
"כולם יודעים שאיראן תנקום את רצח קצין משמרות המהפכה, חסן סיאד חודאי, התגובה תהיה קשה". pic.twitter.com/OBzhgEZyjj

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 24, 2022

בחודש מרץ הורה הגנרל אסמעיל קאא'ני, מפקד כוח "קודס" ב"משמרות המהפכה" האיראניים, על הפצצת ארביל בחבל כורדיסטאן העיראקי ב-12 טילים בליסטיים. הטילים שוגרו לעבר מתחם הקונסוליה האמריקנית בארביל, שם נמצא לטענת איראן בסיס של המוסד הישראלי, שממנו תוכננה בחודש פברואר שעבר התקפת המל"טים הישראלים על בסיס מל"טים איראניים בכרמאנשה במערב איראן.

על פי גורמי ביון מערביים, ההתקפה הישראלית הייתה מוצלחת ונפגעו בה כמה מאות מל"טים איראניים מסוגים שונים בהאנגרים על הקרקע.

שוב הוכח כי איראן פרוצה מבחינה מודיעינית, שירותי הביטחון שלה מסוכסכים ביניהם ועסוקים במאבקים הפנימיים, והמוסד הישראלי הצליח לבנות תשתית מודיעינית ומבצעית יעיל בתוך איראן

החיסול בטהראן בא בעיתוי חשוב בעוד המעצמות מנסות במאמץ אחרון להגיע להסכם גרעין חדש עם איראן ובזמן ששר הביטחון בני גנץ מבקר בוושינגטון, כשבמרכז השיחות עם בכירי הממשל עומדת סכנת הגרעין האיראני.

גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי אם אכן ישראל היא זו שאחראית לחיסול הקצין מ"משמרות המהפכה", הרי שהדבר נעשה לאחר קבלת "אור ירוק" ממשל ביידן.

בין ממשל ביידן לבין ממשלת בנט-לפיד-גנץ ישנן הבנות כי שני הצדדים לא יפתיעו זה את זה בפעולות הקשורות לגרעין האיראני וכי ישראל לא תפעיל את המוסד לפעולות התקפיות על מתקני הגרעין באיראן כדי שלא לחבל במשא ומתן של המעצמות על הסכם הגרעין וכדי שלא לספק לאיראן תירוץ להאיץ את קצב העשרת האורניום.

בין ממשל ביידן לבין ממשלת בנט ישנן הבנות כי שני הצדדים לא יפתיעו זה את זה בפעולות הקשורות לגרעין האיראני וכי ישראל לא תפעיל את המוסד לפעולות התקפיות על מתקני הגרעין באיראן כדי שלא לחבל במשא ומתן של המעצמות על הסכם הגרעין וכדי שלא לספק לאיראן תירוץ להאיץ את קצב העשרת האורניום. pic.twitter.com/VQrkkXteCk

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) May 24, 2022

על פי מקורות זרים, החיסול בטהראן בוצע על ידי שכירי חרב מארגון האופוזיציה האיראני "מוג'אהדון חלק" שהופעלו על ידי המוסד הישראלי.

כללי משחק חדשים

פעולת החיסול של הקולונל האיראני ציאד ח'דאי בטהראן נחשבת לחלק מכללי המשחק החדשים שישראל מנסה להכתיב לאיראן, במסגרת המלחמה החשאית הקרה בין שתי המעצמות האזוריות במזרח התיכון.

פעולת החיסול של הקולונל האיראני ציאד ח'דאי בטהראן נחשבת לחלק מכללי המשחק החדשים שישראל מנסה להכתיב לאיראן, במסגרת המלחמה החשאית הקרה בין שתי המעצמות האזוריות במזה"ת

המלחמה הימית בין איראן לישראל נמצאת כעת במצב של הפסקת אש בלתי רשמית. בסוריה נמשכת המלחמה של ישראל נגד היעדים האיראניים במגמה למנוע את ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה.

על פי גורמים מדיניים בכירים בירושלים, נפלה ההחלטה בדרג המדיני ביטחוני להגביר את ההרתעה מול איראן, להעביר את המלחמה החשאית לתוך שטחה של איראן עצמה, ולגבות ממנה ישירות את המחיר על פעילות הטרור שלה.

בשנים האחרונות חוסלו באיראן 6 מדעני גרעין וגם אבי תכנית הגרעין האיראנית מוחסן פח'רי זאדה, כל הפעולות האלה מיוחסות למוסד הישראלי. כמו כן ישראל אישרה בעצמה כי גנבה מאיראן את ארכיון הגרעין האיראני במבצע של המוסד הישראלי כדי לחשוף את התוכניות החשאיות של איראן לייצר פצצה גרעינית.

נראה כי החיסול בלב טהראן מעיד על המגמה הצפויה בחודשים הקרובים בתחום המלחמה החשאית בין איראן לישראל. מבחינתה, ישראל מוגבלת כעת בניסיונות לפגוע במתקני הגרעין בגלל התחייבויותיה לממשל ביידן, והיא תתמקד  ביעדים אחרים באיראן כמו פרויקט הטילים הבליסטיים, פרויקט הכטב"מים, ובגופי המודיעין האיראניים שמנסים לפגוע ביעדים ישראליים ויהודים ברחבי העולם.

ההערכה בישראל היא כי איומי איראן בנקמה הם רציניים וכי היא תנסה להפתיע את ישראל בפיגועים בחו"ל בטווח הזמן הארוך יותר.

לפי גורמים מדיניים בכירים בירושלים, הוחלט בדרג המדיני ביטחוני להגביר את ההרתעה מול איראן, להעביר את המלחמה החשאית לשטח איראן עצמה, ולגבות ממנה ישירות מחיר על פעילות הטרור שלה

ייתכן שבטווח הזמן המיידי היא תיזום מתקפת סייבר על אתרים ממשלתיים בישראל או שיגור רקטות וכטב"מים מתאבדים על ידי המליציות הנאמנות לה בסוריה, עיראק או תימן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

הבחירות האחרונות חשפו ירידה משמעותית בפופולריות של ארגון חזבאללה. אמנם רוב ההיחלשות הייתה בקרב תומכי הארגון במחנות הנוצרי והדרוזי, אך גם במחנה השיעי אחוז ההצבעה היה נמוך. ההסבר לירידה הוא השפל הכלכלי אליו מוביל הארגון את החברה הלבנונית בכלל והשיעית בפרט. בנוסף למשבר הכלכלי, מסתיר חזבאללה סידרה של פרשיות אפלות שגרמו עוול דווקא לחברה השיעית אותה הוא מתיימר לייצג.

איש אחד אמיץ בחברה השיעית בלבנון קם ואמר: לא עוד! מאסנו בדיקטטורה של חזבאללה. לפני מספר שנים ייסד עלי אל-אמין את עיתון "ג'נוביה" (הדרומית), שופר להתנגדות השיעית לחזבאללה.

ייחודו של האיש בכך שהוא משקף אופוזיציה פנימית לחזבאללה מתוך הקהילה השיעית בלבנון. עלי כותב כבר מספר שנים על הדיכוי והטרור בו חיים השיעים בצל ארגון הטרור המושחת חזבאללה. לפני שלוש שנים הגיעו לביתו של עלי בכפר שַקְרַא בדרום כשלושים בריונים מחזבאללה והיכו אותו נמרצות.

עלי כותב כבר שנים על הדיכוי והטרור בו חיים השיעים בצל ארגון הטרור המושחת חזבאללה. לפני 3 שנים הגיעו לביתו של עלי בכפר שַקְרַא בדרום כ-30 בריונים מחזבאללה והיכו אותו נמרצות

מבחינת חזבאללה, כל מי שמביע התנגדות לשליטתו הוא בוגד ותומך של סעודיה, ישראל או ארה"ב. עלי הובהל לבית החולים וחייו ניצלו. הסיבה שהוא לא חוסל היא שהוא שייך לאחת המשפחות המכובדות ביותר בדרום לבנון – משפחת אל-אמין.

אצולת דרום לבנון השיעית

אל-אמין היא משפחה ממנה באים חכמי ההלכה השיעים מהחשובים ביותר בג'בל עאמל (קהילת השיעים בדרום לבנון), בהם מֻחְסִן אל-אמין אל-עאמלי שחי לפני כמאה שנה וחיבר עשרות ספרי יסוד בדת וההיסטוריה השיעית.

לא רק הייחוס הקרוב אלא גם הרחוק שומר על עלי אל-אמין ועל משפחתו. בני משפחת אל-אמין זוכים לכינוי "סיד", כלומר צאצאים של הנביא מחמד. בן משפחתו המבוגר של העיתונאי שנושא את אותו השם, סיד עלי אל-אמין, הואשם ב-2020 כי נפגש עם "האויב הציוני" כשנכח בבחריין בוועידה לקרוב בין הדתות המונותאיסטיות. למשפחה קשרים בעיר הקודש השיעית נג'ף שבעיראק ורוב אנשי הדת במשפחה למדו באוניברסיטה השיעית החשובה שלה.

משפחת אל-אמין נמנית עם האופוזיציה הדוממת בשיעה של לבנון, המתנגדת להשתלטות האיראנית על הקהילה השיעית. עלי אל-אמין העיתונאי מתאר ב"ג'נוביה" את הטרור בו חיה הקהילה השיעית בלבנון.

חמושים ובריונים של הארגון מטילים אימה על בני הקהילה ומאיימים על מי שיעז לא לתמוך בצמד השיעי – חזבאללה והנספח שלו אמל.

עלי אל-אמין העיתונאי מתאר את הטרור בו חיה הקהילה השיעית בלבנון. חמושים ובריונים מטילים אימה על הקהילה ומאיימים על מי שיעז לא לתמוך בצמד השיעי – חזבאללה והנספח שלו אמל

החלפת ההנהגה

בעבר היה אמל (פלוגות ההתנגדות הלבנונים) הארגון הגדול בדרום לבנון. הוא הוקם ע"י מנהיג העדה השיח' מוסא א-צדר כדי להגן על בטחונה של העדה השיעית במלחמת האזרחים שפרצה ב-1975.

מוסא א-צדר, איראני ממוצא לבנוני, היה ללא ספק גדול המנהיגים שקמו לעדה השיעית בעת החדשה. בזכות הכריזמה שלו והשפעתו הפוליטית שיפר משמעותית את חייהם של השיעים, העדה הנחשלת והענייה ביותר בלבנון. הוא דאג להם לחיבור כפריהם לכבישים, חשמל ומים והקים את "המועצה השיעית העליונה" שתייצג אותם.

א-צדר שאף לשלב את השיעים במדינה הלבנונית המודרנית תוך שמירה על המסורת. הוא האמין במאבק עממי לא אלים והתנגד למלחמה. אלא שא-צדר צבר כוח והפך למנהיג הבלתי מעורער של העדה.

האג'נדה שלו לא התאימה למחוללי המהפכה האיראנית ובראשם ח'ומייני. א-צדר ראה במנהיגים הדתיים של נג'ף בעיראק את מוריו הרוחניים ולא בח'ומייני האיראני. ב-1978 כאשר יצא א-צדר לאיסוף תרומות לקהילתו נחטף ונעלם (ככל הנראה נרצח) בלוב.

החשד הסביר הוא שמנהיג לוב דאז מעמר קדאפי חיסל אותו, כנראה בשרות ח'ומייני והמהפכנים האיראנים, על מנת לפנות את הזירה הלבנונית להנהגה שיעית אקטיבית ואלימה שתתאים לאידיאולוגיה של המהפכה באיראן.

קדאפי שמר על יחסים טובים עם איראן אחרי המהפכה ב-1979 וגם היה היחיד שתמך בח'ומייני בעולם הערבי, יחד עם חאפז אל-אסד בסוריה. למרבה החשד, איראן לא דרשה לחקור את היעלמותו א-צדר ולא קראה לרחוב על שמו, כפי שעשתה ל"גיבורים" שיעים אחרים.

א-צדר ראה במנהיגים הדתיים של נג'ף בעיראק את מוריו הרוחניים ולא בח'ומייני האיראני. ב-1978 כאשר יצא א-צדר לאיסוף תרומות לקהילתו נחטף ונעלם (ככל הנראה נרצח) בלוב

ארון השלדים

ב-1982 לא היה בלבנון מנהיג כריזמטי שימלא את מקומו של מוסא א-צדר "האמאם הנעלם". הזירה הייתה פנויה לחלוטין לאיראן והיא הקימה את חזבאללה בלבנון כשלוחה של המהפכה.

לקראת סוף שנות ה-80 נלחמו חזבאללה ואמל (ארגונו של א-צדר) על השליטה ברחוב השיעי בלבנון, קרבות עקובים מדם שנמשכו יותר משנתיים בהם מתו לא פחות מ-2500 שיעים.

המאבק הביך את הפטרונים של שני הארגונים, איראן וסוריה, שהיו בעלי ברית והם נאלצו להתערב. אחרי שיחות פיוס הגיעו שני הצדדים להפסקת אש ולפשרה. אמל התפרק מנשקו והפך למפלגה, חזבאללה הפך למעין זרוע צבאית של העדה השיעית. הסכם זה פילס את הדרך להשתלטותו של חזבאללה על כל העדה. בשנות ה-90 גם הכניס חזבאללה נציגים לפרלמנט.

פרשת היעלמותו של א-צדר מצטרפת לרשימת השלדים בארון של חזבאללה, פשעים שבוצעו בהוראת ההנהגה האיראנית בלבנון: חטיפת חיילים ישראלים שהביאה להרס דרום לבנון ב-2006, ההסתבכות בסוריה במלחמת האזרחים החל מ-2012, פיצוץ נמל ביירות (כנראה עם אמוניה שאגר הארגון בנמל) ב-2020 ועוד.

בית המשפט הבינלאומי גם הוכיח את מעורבותו של חזבאללה ברצח רה"מ של לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי ב-2005. מבחינתה של איראן זה היה מהלך מבריק, החשד נפל קודם על הנשיא בשאר אל-אסד וסוריה נאלצה בלחץ בינלאומי להסיג את אלפי חייליה מלבנון, אחרי שלושים שנות שליטה.

היעלמות א-צדר מצטרפת לרשימת פשעי חזבאללה, שבוצעו בהוראת ההנהגה האיראנית בלבנון: חטיפת החיילים הישראלים שהרסה את דרום לבנון, ההסתבכות בסוריה במלחמת האזרחים, פיצוץ נמל ביירות ועוד

הזירה הלבנונית הייתה פנויה לחלוטין להשתלטות איראנית וחיזבאללה רק העצים מאז את אחיזתו.

האמת המרה

בבחירות 2022 שמרו הצמד חזבאללה ואמל על כל 27 המושבים בפרלמנט. איש מהעדה השיעית לא העז להתנגד, אך המחאה השיעית הפנימית התבטאה באחוז ההצבעה הנמוך.

השיעים, אחרי עשרות שנים של שליטת חזבאללה, הם עדיין הקהילה הענייה ביותר בלבנון. רבים בעדה שואלים: מה השיג חזבאללה עבורנו? אלפי משפחות קיבלו בעשור הקודם חזרה את צעיריהם בארונות אחרי שחזרו מסוריה ממלחמה שאינה שלהם. רוב השיעים נותרו עניים ומתקיימים רק בזכות נדבות של איראן.

אין מתנות חינם, התנאי הוא שבניהם ישמשו עבור איראן חיילים נגד האופוזיציה הסורית או נגד "האויב הציוני" או להטלת טרור פנימי בלבנון.

אך בשנים האחרונות הסנקציות על איראן מחמירות מאד את מצבו הכלכלי של חזבאללה. הפטרון בטהראן סובל אף הוא מאבדן פופולריות ומפשיטת רגל ולא יוכל לממן את ארגון הטרור עוד שנים ארוכות. משכורות הלוחמים יורדות ואין כסף לשלם לאלמנות "השהידים".

כעת עדיין נראה חזבאללה יציב, אך לא מעט שיעים מחכים לנפילת מגדל הקלפים האיראני, שיתחיל בטהראן וימשיך בפרבר הדרומי של ביירות.

רבים בעדה השיעית שואלים: מה השיג חזבאללה עבורנו? אלפי משפחות קיבלו את צעיריהם בארונות ממלחמה שאינה שלהם בסוריה. רוב השיעים נותרו עניים ומתקיימים רק בזכות נדבות של איראן

השיעים של היום אינם מקופחים ע"י המדינה כמו בימיו של מוסא א-צדר, שייסד את "תנועת המקופחים" ב-1974. היום הם מקופחים ומדוכאים ע"י חזבאללה, ששולט בכוח הנשק במדינה ומתיימר לייצגם.

עלי אל-אמין הוא אחד השיעים האמיצים המעזים לומר בגלוי את האמת המרה: השיעים בלבנון חיים בעוני ועליבות תחת דיכוי של אחד מארגוני הטרור הגדולים בעולם. ה"מֻקַאוַּמַה" – ציר ההתנגדות –  הוא שקר. חזבאללה מתחמש כביכול כדי להגן על לבנון, אך בפועל משתמש בנשק לדיכוי הלבנונים ובראשם הקהילה השיעית.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q