יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל, החליט ברגע האחרון לדחות את הדיון בהצעת החוק השנויה במחלוקת שמחזירה לרבנות הראשית את השליטה הבלעדית על מערך הכשרות, ובכך עיכב את קידום החוק למליאת הכנסת.

"ההחלטה לדחות את הדיון נובעת מהצורך לתאם בין כל חלקי הקואליציה את החקיקה שתובא השבוע, כחלק ממאמץ החקיקה לקראת סוף המושב. עד שנגיע להסכמות, החלטנו לעצור את הקידום", אמר טל לזמן ישראל בתגובה לשאלה על הסיבה למהלך.

הצעת החוק – שתבטל רפורמה קודמת שאפשרה לארגונים אורתודוקסיים פרטיים להנפיק תעודות כשרות בשמם, בכפוף לעמידה בסטנדרטים של המדינה – הייתה צפויה לעלות השבוע להצבעות סופיות במליאה, לפני שהכנסת תתפזר כצפוי ב-17 ביולי לקראת הבחירות.

הדחייה מגיעה על רקע מחלוקת בין מפלגתו של טל, הציונות הדתית, לבין מפלגת ש"ס סביב מספר סוגיות נפיצות.

נראה כי הצעת החוק היוותה חלק מהסכם של הקואליציה עם המפלגות החרדיות, שנועד לקדם שורת נושאים בסדר העדיפויות החרדי בתמורה לתמיכה בחוקי מפתח של הקואליציה.

ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) בכנסת, 30 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק שירות ביטחון, תיקון מס' 26, העוסקת בהקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. שמונה חברי כנסת תמכו בהצעה ושבעה התנגדו לה. האישור ניתן בכפוף לרביזיה.

לפי ההצעה, ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות, מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. תוקף ההסדר יהיה מיום פרסום החוק ועד 30 בנובמבר 2026.

יו״ר ועדת החוץ והביטחון ח״כ בועז ביסמוט מצביע על הקפאת מעצרי משתמטים חרדים. 12 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ)

תלמיד ישיבה יוגדר כמי שלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות בשבוע, או 40 שעות בשבוע בכולל, למעט תקופות חופשה מקובלות. שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות שייכללו בהסדר ויקבע את אמות המידה לכך בתקנות.

עוד נקבע כי שר הביטחון יסמיך בודקים לפיקוח על יישום החוק, ויוכל להסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך. ישיבה שבה תימצא היעדרות חוזרת של 20% או יותר מהתלמידים תקבל התראה, ואם המצב יימשך היא תוסר מרשימת הישיבות, ולתלמידיה תינתן אפשרות להירשם בישיבה אחרת.

מוחסן רזאי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה וחבר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, אמר כי חשיבותו האסטרטגית של מצר הורמוז עולה על זו של עשרות פצצות אטום, וכי איראן תגן עליו.

"המעבר האסטרטגי הזה חשוב יותר מעשרות פצצות אטום, והרפובליקה האסלאמית של איראן תגן עליו", אמר רזאי, לפי דיווח שפורסם היום בסוכנות הידיעות האיראנית איסנ"א. הדברים נאמרו על רקע ההסלמה במצר והודעת איראן כי סגרה אותו מחדש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל להשתתף בהלווייתו של הסנאטור האמריקאי לינדזי גרהאם, כך מסר גורם במשרד ראש הממשלה לזמן ישראל.

מועד ההלוויה טרם פורסם לציבור.

נתניהו כבר פועל מול הבית הלבן לתיאום פגישה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בוושינגטון בשבועות הקרובים.

עמית אלמוג, שהורשע בחודש דצמבר אשתקד ברצח בת זוגו מאיה וישניאק בשנת 2020, נידון ל-25 שנות מאסר ולתשלום פיצויים בסך 258 אלף שקלים למשפחתה.

אלמוג הודה ברצח וישניאק, לאחר שבתחילה טען כי ביצע את המעשה בעת שהיה חולה נפש ולכן חלה עליו אחריות מופחתת.

"מיותר כמעט לציין עד כמה חשובה ההרתעה באופן כללי בתיקים של אלימות כלפי נשים, ובפרט בכל הנוגע לעבירות החמורות ביותר במנעד הפלילי, כפי שקרה במקרה הנוכחי", כתב השופט גלעד נויתל מבית המשפט המחוזי בתל אביב בגזר הדין.

אלמוג חנק למוות את וישניאק בת ה-22 במהלך ויכוח בין בני הזוג בביתו ברמת גן במאי 2020.

במשך שנים רבות הוא טען כי לא היה כשיר נפשית בעת שרצח את וישניאק, כי שמע קולות שהורו לו להרוג אותה וכי נטל סמים באותו הזמן.

רק בדצמבר 2025 הודה אלמוג בעבירה של רצח בכוונה תחילה, במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות.

עמית אלמוג בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 3 בנובמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)