סוריה: אין כניסה לסחורות ישראליות

המגעים בין ישראל לסוריה נמשכים, אך בינתיים בדמשק החליטו לאסור באופן מוחלט על הכנסתן של סחורות ישראליות למדינה.

על התקנה החדשה, במסגרת חוק המכס, חתום לא אחר מאשר נשיא המדינה, אחמד א-שרע. לשון התקנה קובעת שסחורות ישראליות לא יוכלו להיכנס דרך אזור הסחר החופשי עם ירדן, והן מוזכרות באותו סעיף שאוסר גם על הכנסת נשק וסמים.

גם חוק ישן שנותר מעידן אסד, האוסר על מפגשים בין ישראלים וסורים, נותר על כנו, למרות שמגעים כאלה מתקיימים מזה מספר חודשים בין שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני לבין רון דרמר, שליחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו כן, ישראלים רבים הספיקו לבקר בסוריה מאז נפילת משטר אסד, ולפחות חלקם נפגשו עם בכירים סורים בדרגים הגבוהים ביותר.

גם חוק ישן שנותר מעידן אסד, האוסר על מפגשים בין ישראלים וסורים, נותר על כנו, למרות שמגעים כאלה מתקיימים מזה מספר חודשים בין שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני לבין רון דרמר, שליחו של נתניהו

נראה שהגמישות הראשונית ביחס לישראל שהתקיימה בסוריה בחודשים הראשונים לאחר כינונו של המשטר הסורי החדש – כאשר בטלוויזיה הסורית הפסיקו להשתמש בביטוי "האויב הציוני" ובספרי הלימוד הורידו את החלקים שכללו הסתה בוטה נגד ישראל – התחלפה ברוח לעומתית הרבה יותר.

מעבר הגבול אל-רביעה בסוריה, 20 באפריל 2026 (צילום: Zaid AL-OBEIDI / AFP)

ברקע הדברים עומדת פעילות ישראלית צבאית בדרום סוריה והתקררות ביחסים בין סעודיה וירושלים.

נראה שבדמשק מרגישים בנוח לשלב בין מו"מ מהוסס (שלפי שעה אינו מתקדם לשום מקום) מול ישראל על מנת לרצות את ממשל טראמפ, ובמקביל לסמן לסמנים היותר קיצוניים בקרב תומכיו של א-שרע שהוא אינו ממהר לחבק את ישראל.

נראה שבדמשק מרגישים בנוח לשלב בין מו"מ מהוסס מול ישראל על מנת לרצות את ממשל טראמפ, ובמקביל לסמן לסמנים היותר קיצוניים בקרב תומכיו של א-שרע שהוא אינו ממהר לחבק את ישראל

ודאי לא במצב הנוכחי, כאשר ישראל ממשיכה להחזיק בשטחים בדרום סוריה אותם תפסה לפני כשנה וחצי.

באבו דאבי רוצים להתנתק מהורמוז

איחוד האמירויות מאיצה את בניית צינור הנפט החדש "מערב-מזרח", והשבוע הכריזה על כך שבנייתו הושלמה כבר ב-50%. יורש העצר האמירתי, שייח' ח'אלד בן מוחמד בן זאיד, הנחה את ענקית הנפט הממשלתית ADNOC להאיץ את בניית הצינור כדי להכפיל את כושר הייצוא דרך נמל פוג'יירה עד שנת 2027.

מנכ"ל ADNOC סולטאן אל-ג'אבר בכנס באבו דאבי, 4 במאי 2026 (צילום: FADEL SENNA / AFP)

מנכ"ל ADNOC סולטאן אל-ג'אבר התייחס לנושא במהלך אירוע של מכון המחקר האמריקאי "המועצה האטלנטית" (Atlantic Council):

"כיום הפרויקט כבר נמצא בכ-50% השלמה, ואנו מגבירים את קצב העבודה לקראת מסירתו ב-2027. נכון לעכשיו, חלק גדול מדי מהאנרגיה העולמית עדיין נע דרך מעט מדי נקודות חנק אסטרטגיות. זו בדיוק הסיבה שאיחוד האמירויות קיבלה את ההחלטה, לפני למעלה מעשור, להשקיע בתשתיות העוקפות את מצר הורמוז".

צינור הנפט הקיים של אבו דאבי, שמוביל עד 1.8 מיליון חביות ביום, התברר כחיוני ביותר בעוד איחוד האמירויות מבקשת למקסם את היצוא מחופי מפרץ עומאן, השוכן ממש מחוץ למצר. במהלך המלחמה ספגה איחוד האמירויות למעלה מ-3,000 טילים וכטב"מים מצד איראן ושלוחותיה, שפגעו גם בתשתיות של חברת ה-ADNOC.

אין ספק שהתלות באיראן ובנקודת החנק במצר הורמוז תלך ותקטן עם הזמן, אך הכטב"מים שפגעו בתחנת כוח גרעינית באמירויות בתחילת השבוע הם בבחינת אזהרה ואיום מצד טהרן

אין ספק שהתלות באיראן ובנקודת החנק במצר הורמוז תלך ותקטן עם הזמן, אך הכטב"מים שפגעו בתחנת כוח גרעינית באמירויות בתחילת השבוע הם בבחינת אזהרה ואיום מצד טהרן. גם מתקני אנרגיה אחרים, נמלים ומאגרי הנפט האמירתיים נמצאים בטווח הטילים והכטב"מים האיראניים.

בתי זיקוק של ADNOC באבו דאבי, מרץ 2026 (צילום: Ryan Lim / AFP)

התשתיות הללו התבררו כפגיעות מאוד, ולכן באמירויות היום לא לוקחים סיכונים ומנהלים מו"מ עם התעשיות הביטחוניות הטובות בעולם על מנת להבטיח את עתידה של המדינה גם בצל האיומים האיראניים.

בחתונה המונית בטהרן הייתה חסרה רק עוגה עם חבל

מאות זוגות איראניים מקרב תומכי המשטר התחתנו השבוע במסגרת פרויקט של חתונות המוניות שהתקיימו ברוח מיליטריסטית במיוחד: הזוגות נישאו בשיירה ורכביהם קושטו על ידי בלונים ורודים, תמונות של מוג'תבא חמינאי ומקלעים.

כך המשטר האיראני מנסה להראות לעולם שהעם באיראן ממשיך לעמוד איתן אל מול האיומים של הנשיא טראמפ לחדש את הלחימה ולתקוף את התשתיות החיוניות ברחבי המדינה.

רק אלמנט אחד היה חסר: עוגת חתונה מפוארת ועליה חבל תלייה בסגנון איתמר בן גביר. באיראן מזמן יש עונש מוות, ובשנים האחרונות נעשה בו שימוש נרחב. מתנגדי המשטר, מפגינים ואנשי האופוזיציה מוצאים להורג תכופות גם בימים אלה, כאשר המזרח התיכון שוב מתנדנד בין מלחמה לשלום.

באיראן מזמן יש עונש מוות, ובשנים האחרונות נעשה בו שימוש נרחב. מתנגדי המשטר, מפגינים ואנשי האופוזיציה מוצאים להורג תכופות גם בימים אלה, כאשר המזרח התיכון שוב מתנדנד בין מלחמה לשלום

רק בשנת 2025, 1,639 איראנים הוצאו להורג (וייתכן שהרבה יותר, שכן המשטר מנסה להסתיר את הנתונים הללו).

חתונה המונית בטהרן של זוגות תומכי המשטר האיראני, 18 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

אין ספק שבמודיעין האיראני צופים בערוצי תקשורת מישראל, לומדים ביסודיות את מה שמפרסמים אתרי החדשות ועוקבים אחרי השיח ברשתות החברתיות.

שירותי הביטחון יכולים היו להציע את הרעיון הזה למארגני החתונות ההמוניות בטהרן, ואולי תוך כדי היו מבינים שלאחר כמעט חמישה עשורים של מאבק בישראל, היא מתחילה יותר ויותר להידמות לאיראן של האיתוללות ולאבד את צביונה הנאור והדמוקרטי.

השבוע במזרח התיכון: מצרים הכריזה על סגירת מצרי טיראן

ב-23 במאי 1967 הכריז נשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר על סגירת מצרי טיראן בפני שיט ישראלי וספינות הנושאות חומרים אסטרטגיים לנמל אילת. בכך הוא קירב את ישראל, את מצרים ואת המזרח התיכון כולו למלחמה שהייתה עתידה לזעזע מהיסוד את הסדר האזורי.

ההחלטה המצרית נבעה משילוב של לחץ ציבורי, דיווחים סובייטיים כוזבים על ריכוז כוחות ישראליים בגבול סוריה, ורצונו של נאצר להעצים את מעמדו כמנהיג העולם הערבי

ההחלטה המצרית נבעה משילוב של לחץ ציבורי בעולם הערבי, דיווחים סובייטיים כוזבים על ריכוז כוחות ישראליים בגבול סוריה, ורצונו של נאצר להעצים את מעמדו כמנהיג העולם הערבי. לצעד זה קדם פינוי כוחות החירום של האו"ם (UNEF) מסיני, ובכך רמס נאצר את ההסדרים שהושגו לאחר המלחמה ב-1956.

ספינת חיל הים עוברת במצרי טיראן במלחמת ששת הימים, 6 ביוני 1967 (צילום: יעקב אגור, אוסף התצלומים הלאומי)

עבור ישראל, חסימת המְצָרִים הייתה בבחינת פגיעה אנושה בנתיב הסחר הדרומי ובעורק אספקת הנפט המרכזי שלה. בירושלים ראו בצעד הזה עילה לפתיחה במלחמה.

יחד עם זאת, התגובה הראשונית של ראש הממשלה לוי אשכול הייתה דיפלומטית: ישראל פנתה לארה"ב ולמעצמות נוספות בדרישה שיעמדו בהתחייבויות שלהן על מנת להבטיח לישראל את חופש השיט.

התגובה הראשונית של ראש הממשלה לוי אשכול הייתה דיפלומטית: ישראל פנתה לארה"ב ולמעצמות נוספות בדרישה שיעמדו בהתחייבויות שלהן על מנת להבטיח לישראל את חופש השיט

אך התגובה בעולם הייתה מהוססת ואיטית. מאמציו של נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון להקים כוח ימי בינלאומי שיפרוץ את החסימה כשלו, בשל חוסר נכונות של מדינות המערב להתעמת עם מצרים. שיתוק זה הבהיר לישראל כי היא נותרה לבדה, ולמרות האזהרות של ג'ונסון – אין מנוס מכך שתפעל לבדה.

תקופת ההמתנה המתוחה הגיעה לסיומה ב-5 ביוני 1967, כאשר צה"ל יצא למכה מקדימה.