יושב ראש ש"ס אריה דרעי תקף בחריפות את הרמטכ"ל אייל זמיר, בעקבות מכתב האזהרה ששיגר לוועדת החוץ והביטחון נגד החוק המקפיא את מעצרם ואת העמדתם לדין של תלמידי ישיבות שלא התגייסו. בריאיון לכיכר השבת טען דרעי כי זמיר "איבד את זה" וכי בתקופת הבחירות הוא מנסה "לעזור לגוש השמאל".

"אסור לו להתעסק בפוליטיקה. זה תקדים מסוכן מאוד. הוא גרם נזק גדול לצבא", אמר דרעי. לדבריו, הרמטכ"ל ידע שהמעצרים לא יביאו לגיוסו של אדם נוסף, אך לא התבטא בנושא במשך חודש, אף ששר הביטחון וראש הממשלה תמכו בקידום החוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יטוס לארצות הברית בשבוע הבא, כך נמסר מלשכתו לזמן ישראל.

לפי הלשכה, נתניהו יטוס במקום זאת בסוף יולי, בעקבות דחיית הלווייתו של הסנאטור לינדזי גרהאם למועד זה.

נתניהו היה צפוי להיפגש במהלך הביקור עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, על רקע התרחבות חילופי התקיפות בין ארצות הברית לאיראן והמשא ומתן עם לבנון בחסות אמריקאית.

צה"ל הודיע כי עומר אחמד אבו קאסם, מפקד צלפים בחמאס, נהרג אתמול בתקיפה ישראלית במרכז רצועת עזה.

לפי צה"ל, אבו קאסם השתתף לאורך המלחמה בתקיפות נגד כוחות ברצועה, ובאחרונה פעל לשיקום יכולות חמאס ולקידום פיגועים, "תוך הפרת הסכם הפסקת האש".

בית הנבחרים של ארצות הברית דחה תיקון שנועד להפסיק את הסיוע לישראל, אף שכמעט מחצית מחברי המפלגה הדמוקרטית תמכו בו, נתון המשקף את הקרע המעמיק בין המפלגה לישראל.

בית הנבחרים דחה את ההצעה ברוב של 314 מתנגדים מול 104 תומכים. את התיקון להצעת חוק התקציב של מחלקת המדינה הגיש חבר בית הנבחרים הרפובליקאי היוצא תומאס מאסי מקנטקי.

לצד מאסי, שהיה הרפובליקאי היחיד שתמך בהצעה, הצביעו בעדה 103 דמוקרטים. מדובר בשינוי חד לעומת שנים קודמות, שבהן הצעות חוק התומכות בישראל אושרו כמעט פה אחד. האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית פועל להפסקה מוחלטת של הסיוע הצבאי לישראל, בעוד הממסד המפלגתי מבקש להגביל אותו לנשק הגנתי בלבד.

48% מהדמוקרטים תמכו בתיקון, אך הנתון היה נמוך מהערכות שלפיהן עד 150 מהם עשויים להצביע בעדו. מספר התומכים היה צפוי להיות גבוה יותר משום שהיה ברור שההצעה תידחה, וכך יכלו דמוקרטים להצביע נגדה של ישראל בלי השלכות מעשיות על המדיניות.

עם זאת, דמוקרטים רבים הסתייגו מהיקפו הרחב של התיקון והצביעו נגדו, אף שממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו אינה פופולרית במפלגה.

מטוס קרב מסוג F-35 אדיר (צילום: לוקהיד מרטין )

מאסי, שמרן תקציבי המתנגד לכל סיוע חוץ, אמר כי פעל גם על רקע מספר הנפגעים בתקיפות ישראל נגד חמאס בעזה. "היו 70 אלף נפגעים בעזה, ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיות חלק מזה", אמר בדיון, בלי להבחין בין אזרחים ללוחמים.

התיקון היה אוסר להשתמש בכספים מהצעת התקציב לטובת ישראל וחוסם את הסיוע הביטחוני השנתי בסך 3.3 מיליארד דולר שמעניקה וושינגטון לישראל.

גם אילו אושר בבית הנבחרים, ההצבעה הייתה בעיקר סמלית, שכן התיקון היה נדרש לעבור גם בסנאט ולהתגבר על וטו כמעט ודאי של הנשיא דונלד טראמפ, שהפך את התמיכה בישראל לעיקרון מרכזי במדיניות החוץ שלו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Evelyn Hockstein / POOL / AFP)

הסוגיה פילגה גם את הנהגת הדמוקרטים. מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, האקים ג'פריס מניו יורק, אמר כי יתנגד לתיקון משום שהוא "רחב מדי". לעומתו, הדמוקרטית מספר שתיים בבית הנבחרים, קתרין קלארק ממסצ'וסטס, הודיעה כי תתמוך בו. "אסור לנו להעניק המחאה פתוחה לסיוע צבאי למדינה שאינה פועלת בהתאם לחוק, לאינטרסים ולערכים של ארצות הברית", אמרה.

חברת הכנסת שרן השכל עתרה לבג"ץ נגד יושב ראש ועדת הכנסת אופיר כץ, ועדת הכנסת והכנסת, בדרישה להורות על כינוס דחוף של הוועדה לפני פיזור הכנסת.

השכל מבקשת כי הוועדה תדון בבקשתה להתפלג מסיעת הימין הממלכתי, תקווה חדשה, ולהכיר בה כסיעת יחיד בהתאם לחוק הכנסת. בעתירה התבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי וצו ביניים, ולקבוע דיון דחוף ביותר לנוכח פיזורה הקרוב של הכנסת.

יושבת ראש ועדת החינוך של הכנסת שרן השכל בדיון של הוועדה, 29 בנובמבר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)