יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בירך על הצבעת חברי הכנסת בקריאה טרומית בעד פיזור הכנסת, וכינה אותה "תחילת הסוף של הממשלה הגרועה בתולדות ישראל".

מנהיג מפלגת השמאל הוסיף כי "כבר לא משנה אם הבחירות יוקדמו או יתקיימו במועדן", וכי הממשלה שגרמה ל"נזק חסר תקדים" מתקרבת לסוף דרכה.

"אלה בחירות 7 באוקטובר", נמסר בהודעת המפלגה, שהתחייבה "לשלוח הביתה את ממשלת הכישלון שהביאה עלינו את האסון הגדול בתולדות המדינה".

מוקדם יותר היום הצביעו חברי הכנסת ברוב של 110 תומכים וללא מתנגדים בעד אישור בקריאה טרומית של הצעת חוק ממשלתית לפיזור הכנסת, שעשויה להוביל להקדמת הבחירות אם תאושר סופית.

במכתב ליו"ר הקואליציה אופיר כץ דרשה מרכזת האופוזיציה מירב בן ארי כי ועדת הכנסת תתכנס עוד היום כדי לקדם את הצעת החוק "ללא דיחוי", וטענה כי יש לזרז את הליך החקיקה "כדי להביא לפיזור הכנסת בהקדם האפשרי".

דיון בבג"ץ נפתח בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בשל אי־ביצוע מינויים מרכזיים במערכת המשפט, בהם מינוי נשיאים לבתי המשפט המחוזיים וסגניהם.

בג"ץ כבר הוציא צו על תנאי נגד לוין בעתירות, בעקבות דיון קודם בתיק בפברואר, והורה לו לנמק את סירובו המתמשך לבצע את המינויים ולשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.

המינויים לא בוצעו משום שהם דורשים את אישורו של עמית כנשיא בית המשפט העליון, אך לוין מסרב להכיר בעמית כנשיא מאז שמונה לתפקיד בינואר 2025.

לוין סירב אז למנות נשיא חדש לבית המשפט העליון במשך 16 חודשים, ובג"ץ הורה לו בסופו של דבר לקיים הצבעה לבחירת נשיא חדש. בעקבות זאת מונה עמית, ושר המשפטים החל בחרם עליו.

לוין טען כי כשר המשפטים נתונה לו הסמכות הבלעדית לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך ביצוע המינויים, וכי לבית המשפט אין סמכות להתערב.

בתיק נפרד אך דומה האשימה חברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד, המכהנת בוועדה לבחירת שופטים מטעם האופוזיציה, את לוין בעיכוב מינויים שיפוטיים משום שאין לו רוב שיאפשר לו לקדם מינויים שהוא מבקש ולחסום מועמדים שהוא מתנגד להם.

בעתירה דנים השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר.

שר המשפטים יריב לוין בכנס "בשבע" בירושלים, 16 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת.

110 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת.

לא נוכחים במשכן: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, השר איתמר בן גביר וחבר הכנסת אריה דרעי.

מוצע לקבוע כי הכנסת העשרים וחמש תתפזר לפני תום תקופת כהונתה.

הצעת החוק אינה קובעת מועד לבחירות, אלא קובעת כי המועד ייקבע בידי ועדת הכנסת, ביום שלא יפחת משלושה חודשים ממועד אישורה הסופי של ההצעה.

לוח הזמנים לאישור הצעת החוק עדיין אינו ברור: ניתן לקדם אותה במהירות בכנסת בימים הקרובים, או לעכב אותה באמצעות מהלכים פוליטיים.

ח"כ אופיר כץ: "הקואליציה הזו מילאה את ימיה. זו האופוזיציה היחידה שגרמה לקואליציה להגדיל את עצמה. העברנו בקדנציה הזו 9 תקציבים ו-520 חוקים. לגבי חוק הגיוס, אנו מביאים חוק שבא בהידברות ועונה על הצרכים של צה"ל. אנו מביאים חוק שבאמת יגייס. צריך לשמור על ערך לימוד התורה, ולצד זאת מי שלא לומד – יתגייס. אנו סוף סוף מביאים את זה בחקיקה, בהסכמה. אנו נחושים להעביר את החוק כי זהו חוק גיוס טוב. נוסיף עוד אלפי חיילים לצבא ההגנה לישראל".

כץ הוסיף: "אני לא מבין למה האופוזיציה עושה מסיבות עיתונאים, אתם גרמתם להגדלת הקואליציה מ- 64 ל- 68, אנחנו משלימים קדנציית ימין מלאה, מספר שיא של 9 תקציבים, 520 חוקים עברו. ארבע שנים שיחקנו מול שער ריק".

פרשן חדשות 12 עמית סגל מדווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיימו הלילה שיחת טלפון "ממושכת ודרמטית".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס נראה כמי שטוען כי הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, תומך בהצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים השנויה במחלוקת של הקואליציה, ועורר ביקורת מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה.

בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמר פוקס כי זמיר, "במכתבים מסווגים שנשלחו לקבינט ולממשלה", הדגיש כי יש צורך גם בהארכת משך השירות של מתגייסי צה"ל וגם באישור "חוק גיוס שמסדיר את המצב".

זמיר "אמר במפורש: 'אני רוצה ששלושת החוקים יעברו'", הצהיר פוקס, בהתייחסו להארכת השירות, לחוק הגיוס לחרדים ולחוק להסדרת שירות המילואים.

ח"כ יולי אדלשטיין בישיבת ועדת הכנסת, 4 באוגוסט 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החוק של הממשלה נחוץ משום ש"אי אפשר לשנות בכוח את אורח החיים של הציבור החרדי", טען. "כשמדובר בעימות עם 80–90 אלף צעירים חרדים, מה אתם רוצים לעשות? להקים מתקני כליאה, או לגייס חיילים לצה"ל?"

בתגובה כינה יו"ר הוועדה לשעבר, חבר הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד, את דבריו של פוקס "מביכים", ואמר כי "בהודעה רשמית, הרמטכ"ל אומר שהוא לא התכוון לחוק הספציפי הזה".

"נטענו כאן טענות שזה דיון למען הממשלה ודיון שנועד לשמר את הקואליציה. אני רואה את הדברים בדיוק הפוך. אני חושב שזה דיון שעלול לקבור את שלטון הימין במדינת ישראל", הוסיף אדלשטיין.

בשיחה עם זמן ישראל לאחר הדיון האשים ממלא מקום חבר הוועדה, חבר הכנסת יבגני סובה מישראל ביתנו, את פוקס בשקר.

"הרמטכ"ל ישב בוועדת החוץ והביטחון לפני שבוע וחצי ואמר: 'אני זועק, אין לי חיילים'. זה הכול. אחרי דבר כזה, לבוא ולהגיד שהרמטכ"ל תומך בחוק זה פשוט שקר מוחלט", אמר סובה.

ממשלת ישראל נלחמת בשארית כוחותיה כדי להעביר את חוק ההשתמטות האנטי-ציוני.

ביד אחת ממשלת ההשתמטות שולחת את חיילינו להילחם בלבנון וביד השניה תוקעת להם סכין בגב.

אנחנו נבלום אותם בכל כוחנו, נחליף אותם ואז נתקן את כל ההרס שהם המיטו על עם ישראל.

— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) May 20, 2026

לפי דיווחים, אף שזמיר קרא לחברי הכנסת לקדם חקיקה לגיוס חרדים, הוא סירב להשיב לשאלה של חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית על עמדתו בנוגע לחוק הגיוס לחרדים שמקדמת הקואליציה.

בדברים שאמר לוועדה בדצמבר קבע תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל, כי הצעת החוק הנוכחית אינה נותנת מענה למחסור כוח האדם בצה"ל.