במשך עשורים המערב מנהל משא ומתן עם המשטר האסלאמי הטרוריסטי באיראן בתקווה להגיע להסכם. אך כאיראני אני מבקש להבהיר מדוע לעולם לא יהיה הסכם עם המשטר האסלאמי. אף אחד לא מכיר את המשטר האסלאמי טוב יותר מהעם האיראני.

נולדתי וחייתי באיראן תחת שלטון המשטר האסלאמי. במשך חמישה עשורים המשטר שיקר לעם האיראני ולא קיים אף הבטחה, עוד לפני המהפכה. החל מחומייני שהבטיח חשמל חינם, חינוך חינם, מים חינם, שירותי בריאות חינם, תחבורה חינם וחלוקה של הכנסות הנפט. חומייני גם הבטיח שלאחר המהפכה יפרוש מהשלטון ויישאר רק מנהיג דתי. אך הוא שיקר.

רמין פרסא נולד באיראן וגלה ממנה לאחר שהתנצר והפך לציוני ותומך ישראל. כיום הוא מתגורר בישראל, ופעיל בשגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים.

במזרח התיכון של ראשית 2026 אין עוד זירה אחת, אין עוד איום מרכזי אחד, ואין עוד אפשרות להפריד בין ביטחון צבאי, יציבות אזורית ולגיטימציה בינלאומית.

תמונת המצב הביטחונית של ישראל, כפי שהיא משתקפת בדוח תמרור-פוליטוגרפיה לרבעון הראשון של השנה, מצביעה על מציאות מורכבת ורב־ממדית: הישגים טקטיים מרשימים לצד אתגרים אסטרטגיים מתעצמים.

תא"ל במיל', ד"ר אמנון סופרין, הוא עמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור- פוליטוגרפיה ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

הבחירה של השרה מירי רגב בנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי להדלקת משואה היא מהלך מדיני מבריק ומוצדק, אך הוא נושא תג מחיר סמוי. כשהדגל שלנו הופך לכלי במלחמות פוליטיות פנימיות בבואנוס איירס, יהודי התפוצות הם אלו שמשלמים את המחיר. הגיע הזמן שנבחרי הציבור יזכרו שביטחון ישראל וביטחון העם היהודי הם שני צדדים של אותו המטבע.

*  *  *

בחירתה של רגב להזמין את מיליי להדליק משואה ביום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל, היא מהלך מדיני ראוי בעיניי. במציאות הבינלאומית המורכבת שבה אנו נמצאים, מיליי הוא הרבה יותר מ"ידיד", הוא בעל ברית אידיאולוגי אמיץ שמתייצב לצדנו במעשים, בהצבעות גורליות ובביקורי הזדהות מרגשים בכותל.

ד"ר רחלי ברץ מרצה וחוקרת באוניברסיטת אריאל ובמרכז האקדמי פרס. לשעבר ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית. עוסקת בנושאים גיאופוליטיים, חוסן קהילתי, משפחתי וחברתי.