חשבונות ברשתות החברתיות שהשתתפו בעבר במבצע השפעה ישראלי שנועד לקדם את הפלת המשטר באיראן החלו לאחרונה להפיץ תעמולת בחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כך עולה מתחקיר שפורסם היום ב"הארץ". החשבונות משתפים סרטונים של נתניהו נגד יריביו הפוליטיים, ובהם גדי איזנקוט ויאיר גולן, ומפרסמים תגובות תמיכה בו.

לפי התחקיר, שהתבסס על ניתוח של חוקרי רשת וחברות ניטור, מתוך כ-1,600 חשבונות שזוהו אשתקד כמי שפעלו לקידום רזא פהלווי כחלופה למשטר האייתולות, לפחות 185 קיימו אינטראקציות עם חשבונותיו של נתניהו מאז תחילת מערכת הבחירות. מחקר נוסף זיהה 264 חשבונות שהדהדו את מסריו. חלק מהחשבונות פועלים גם באינסטגרם ומפרסמים תגובות בעברית הקוראות להצביע לנתניהו.

בעקבות הממצאים עתרו מכון ברנדייס וארגון פייק ריפורטר לוועדת הבחירות המרכזית. יושב ראש הוועדה, השופט נעם סולברג, הורה לנתניהו, לליכוד, לשרה גילה גמליאל ולמשרד ראש הממשלה להגיב לעתירה עד היום. לשכת ראש הממשלה הכחישה כל קשר לרשתות ההשפעה, ומטעמה של גמליאל נמסר: "לא היה ולא נברא".

נתניהו דחה בריאיון בערוץ 7 את את הדיווח שלפיו ישראל תכננה לאחרונה לתקוף באיראן, אך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בלם את המהלך. "הדיווח הזה איננו נכון", הבהיר, אך נמנע מלפרט מעבר לכך.

בריאיון הנרחב, נתניהו תקף את עופר וינטר והזהיר כי אם מפלגתו תעבור את אחוז החסימה, הוא עלול לחבור לגוש המתנגד לו. "אם הוא מקבל ועובר, הוא עובר לשמאל", אמר. מנגד, הבהיר כי איתמר בן גביר יהיה "שר בכיר בכל ממשלה שנקים", אך מתח עליו ביקורת ואמר כי הוא "יורה בתוך הנגמ"ש". נתניהו תקף גם את גדי איזנקוט, ייחס לו נכונות להשלים עם איראן גרעינית ואמר: "לא, גדי, אי אפשר לחיות עם הגרעין האיראני, אנחנו נמות עם הגרעין האיראני".

ארבעה פעילים אמריקאים שנעצרו אתמול במהלך סיוע לחקלאים פלסטינים במסיק זיתים שוחררו ממעצר, לאחר שהמשטרה הודיעה כי בכוונתה להעבירם לרשות האוכלוסין וההגירה לצורך גירושם מישראל. מארגון רבנים לזכויות אדם, שארגן את פעילות המסיק, נמסר כי על הארבעה נאסר להיכנס לגדה למשך 15 ימים.

לפי הארגון, על 28 פעילים ישראלים נוספים הוטלו צווי הרחקה מהגדה למשך 15 עד 30 ימים, ואילו 38 פעילים מחו"ל שוחררו ללא תנאים מגבילים.

יותר מ-70 פעילים נעצרו אתמול בידי צה"ל והמשטרה בטענה שקיימו מסיק בשטח המחייב תיאום מראש עם הצבא, ללא תיאום כזה. ואולם, לפי מפות צבאיות, השטח שבו פעלו לא חייב תיאום מראש.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהושע שופמן, שהשתתף במסיק ונעצר אף הוא, טען כי הרשויות משתמשות במעצרים כדי לסכל סיוע של ישראלים לחקלאים פלסטינים. לדבריו, בעוד שהמשטרה והצבא אינם אוכפים את החוק נגד מתנחלים שפוגעים במוסקים וגונבים את יבולם, הם פועלים למנוע סיוע של פעילים ישראלים ויהודים מחו"ל שאינם נוקטים אלימות.

משפחות של נפגעי מתקפת 7 באוקטובר קוראות לציבור לזכור את הנרצחים, את הנופלים בקרבות ואת החטופים בעת ההצבעה בבחירות לכנסת, שיתקיימו ביום שלישי הקרוב. ביום הבחירות יעמדו בני משפחותיהם מחוץ לקלפיות ויישאו שלטים עם פרטים על יקיריהם.

בין המשתתפים ביוזמה יוכבד ליפשיץ, ששוחררה משבי חמאס ושבעלה עודד נרצח בשבי; יונה אדם, אביה של מפל אדם שנרצחה במסיבת הנובה; הדס קלדרון, שאיבדה את אימה ואת אחייניתה במתקפה, ובעלה לשעבר ושניים מילדיה נחטפו; נועם פרי, שאביה חיים נרצח בשבי; גיל דיקמן, שבת דודתו כרמל גת נרצחה בשבי; ומישל אילוז, שבנו גיא נחטף ונרצח בשבי.

מארגני היוזמה מדגישים כי היא אינה מזוהה עם מפלגה כלשהי ואינה כוללת קריאה להצביע למפלגה מסוימת.

שורדת השבי יוכבד ליפשיץ מחזיקה שלט שנועד לעורר מודעות בקרב המצביעים ביום הבחירות. אוקטובר 2026

תת-אלוף (במיל') דרור שלום, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, אמר בריאיון לרשת ב' כי הממשלה דחתה במכוון הזדמנויות מוקדמות להשגת עסקה לשחרור החטופים. "אני יכול לומר בוודאות ובאחריות מלאה שהיו הזדמנויות מוקדמות יותר לסגור עסקה, והייתה כוונת מכוון לדחות אותן", טען.

לדבריו, הוא חושד שמקבלי ההחלטות המתינו לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות, בתקווה שיוכלו לדחות את גיבוש התוכנית ליום שאחרי המלחמה בעזה.

שלום מתח גם ביקורת חריפה על יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה, בשל הכספים שקיבל לטענתו מקטאר. "אני חרד לביטחון המדינה כשהאיש הזה נמצא בלשכת ראש הממשלה", אמר. הוא טען עוד כי קיים אינטרס להשאיר את חמאס בשלטון ברצועת עזה, והגדיר את העובדה שהארגון עדיין שולט בה "כישלון אסטרטגי מהדהד".

מפגינים נושאים תמונות ענק של ששת החטופים שנרצחו בשבי חמאס, במהלך הפגנה מחוץ למעון ראש הממשלה בירושלים בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר. 31 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)