טראמפ תקוע בין הגרעין להורמוז

לטראמפ נמאס מאיראן, ממצר הורמוז, מהדרישות של הישראלים, הערבים, הטורקים וכל האחרים. הוא היה רוצה לסיים את הסאגה העגומה הזאת שלא הביאה כבוד, רווח או ביטחון לארה"ב, למזרח התיכון או לעולם, וכמו שאומרים בשפה העממית – פשוט לחתוך משם.

אך לבעיה מורכבת כמו איראן לא קיים פתרון פשוט ואלגנטי. הסכם הפסקת האש קרס כיוון שכל צד העניק משמעות אחרת למזכר ההבנות שנחתם בקושי רב בוורסאי, ומאז שני הצדדים מחליפים ביניהם מהלומות: האמריקאים יורים על מתקנים צבאיים באיראן, האיראנים פוגעים בבסיסים צבאיים אמריקאים במפרץ ובירדן.

ישראל לעת עתה אינה בתמונה, כי טראמפ יודע שמעורבות ישראלית רק תסבך את העניינים, וגם האיראנים, ככל הנראה, לא מעוניינים בשלב הנוכחי במלחמה כוללת שתגרור גם את התגובה הישראלית הקשה.

לטראמפ נמאס מאיראן, ממצר הורמוז, מהדרישות של הישראלים, הערבים, הטורקים וכל האחרים. הוא היה רוצה לסיים את הסאגה העגומה הזאת, אך לבעיה מורכבת כמו איראן לא קיים פתרון פשוט ואלגנטי

הבעיה היא שכל צד רוצה בסוף מטרה בלתי אפשרית: איראן רוצה לשמור על שליטה בהורמוז כפיצוי על הנזק שנגרם לה במלחמה, ובסופו של דבר לגבות דמי מעבר כאלה ואחרים, וגם נחושה לשמור על היכולת להעשיר אורניום בשטחה.

הנשיא דונלד טראמפ עוזב במסוק מארין 1 לאחר שנשא דברים במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית בקרלייל, פנסילבניה, במסגרת פסגת הביטחון והחדשנות של המדינה. 15 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)

טראמפ מנגד רוצה לשחרר את הורמוז מהאחיזה האיראנית ולמצוא פתרון נקי לסוגיית הגרעין האיראני, כזה שמתאים לנרטיב שלו של ניצחון מובהק על איראן. לא ברור האם וכיצד הצדדים מסוגלים להיפגש באמצע הדרך, לאור חוסר אמון מוחלט ואמביציות קיצוניות.

יוצא שלפי שעה המצב הנוכחי של מלחמה בחצי-קלאץ' מספק את שניהם. כך איש אינו מאבד מכבודו, אך גם לא נגרר להסלמה מסוכנת מדי.

טראמפ רוצה לשחרר את הורמוז מהאחיזה האיראנית ולמצוא פתרון נקי לסוגיית הגרעין האיראני, כזה שמתאים לנרטיב שלו של ניצחון מובהק על איראן. לא ברור האם וכיצד הצדדים מסוגלים להיפגש באמצע הדרך

הבעיה היא שלא ניתן להמשיך עם המצב הנוכחי לאורך זמן. בסופו של דבר טראמפ, שכבר הכריז פעם אחר פעם שהוא שחרר ופתח את הורמוז, למרות שהמציאות נראית אחרת לגמרי, יצטרך להחליט לאן פניו – למלחמה קשה ומדממת נוספת, או להתקפלות מפוארת בכל הסוגיות המשמעותיות.

לישראל, ככל הנראה, כבר אין זכות וטו, והיא תצטרך לקבל ולחיות עם בחירתו של טראמפ.

צילום מסך מתוך סרטון שהפיץ פיקוד המרכז של ארה"ב, המציג את מה שלדברי צבא ארה"ב הוא שיגור טילים לתקיפת מטרות צבאיות ברחבי איראן, 13 ביולי 2026. 15 ביולי 2026 (צילום: US Central Command Public Affairs / AFP)

פרלמנט חדש בסוריה

הוועדות המקומיות שפעלו בחסות המשטר הסורי בחרו 140 חברים למועצה הלאומית הסורית, הנשיא אחמד א-שרע מינה עוד 70, והשבוע הפרלמנט הסורי החדש התכנס לראשונה על מנת לבחור את יושב הראש.

מי שנבחר דווקא לא היה המועמד של א-שרע, ורבים פירשו זאת כניצוץ דמוקרטי קטן וראשוני. יחד עם זאת, מבחינתם של סורים רבים הפרלמנט החדש עדיין לא מייצג אותם, בדיוק כפי שהפרלמנט הקודם שפעל בתקופתו של בשאר אסד לא עשה את העבודה.

השבוע הפרלמנט הסורי החדש התכנס לראשונה, אך מבחינתם של סורים רבים הפרלמנט החדש עדיין לא מייצג אותם, בדיוק כפי שהפרלמנט הקודם שפעל בתקופתו של בשאר אסד לא עשה את העבודה

הדרוזים בדרום המדינה עדיין מתנגדים לפריסה של כוחות המשטר באזור שלהם, והמצור בסווידא נמשך חודשים ארוכים.

הנציג הדרוזי שמונה על ידי א-שרע – ליית' אל-בלעוס – אינו מקובל על מרבית הקהילה הדרוזית, שעברה שינויים דרמטיים בעקבות אירועי הדמים בקיץ 2025 בסווידא, בעוד שחכמת אל-היג'רי, המנהיג המקובל, בכלל קורא לישראל לספח את המחוז הדרומי המרוחק כ-100 ק"מ מהגבול עם ישראל.

נשיא סוריה, אחמד אל-שרע, נושא דברים בישיבת הפתיחה של מועצת העם החדשה של סוריה – הראשונה מאז נפילת ממשלתו של הנשיא בשאר אסד – בדמשק, סוריה. 12 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Ghaith Alsayed)

גם הכורדים, הסורים הליברליים והנשים זועקים נגד תת-הייצוג. אמנם א-שרע מינה 15 נשים, אך מספרן הכולל כעת מגיע ל-22 מתוך 210, כ-10% בלבד מכלל חברי המועצה.

לצד זאת, לראשונה מאז שנות השבעים לא היו בישיבת הפרלמנט גילויים של סגידה או התלהבות יתר מדברי הנשיא, הבדל דרמטי ממחיאות הכפיים הארוכות והמאוסות בימי האסדים, האב והבן. ועדיין, לא ברור מתי וכיצד יתקיימו בחירות שבהן תשתתף כל האוכלוסייה הסורית.

גם הכורדים, הסורים הליברליים והנשים זועקים נגד תת הייצוג. אמנם א-שרע מינה 15 נשים, אך מספרן הכולל כעת מגיע ל-22 מתוך 210, כ-10% בלבד מכלל חברי המועצה

בינתיים, המנהיג הסורי ממשיך ללחוץ על הנשיא טראמפ לגרום לישראל להוציא את כוחותיה מסוריה, והסביר כי הם גורמים לאי יציבות במדינה. הוא אמר את הדברים הללו לטראמפ במהלך פגישתם באנקרה בעת פסגת נאט"ו, והמסר הודהד גם על ידי נשיא טורקיה ארדואן, שנהנה מקשר קרוב מאוד לטראמפ.

במקביל, סקרי דעת הקהל שנערכו בקרב האזרחים הסורים בתקופה האחרונה מצביעים על ירידה ניכרת בתמיכה בנורמליזציה עם ישראל, על רקע הפעילות המתמשכת של כוחות צה"ל בדרום סוריה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נפגש עם נשיא סוריה אחמד א-שרע בשולי פסגת נאט"ו באנקרה, טורקיה. 8 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

טראמפ רוצה שישראל תצא מלבנון

סבב שיחות נוסף בין לבנונים לישראלים ברומא הסתיים בהצלחה ועתה ישראל צפויה לסגת משני אזורי פיילוט בדרום לבנון. בריאיון לערוץ Fox News הנשיא טראמפ אמר שלדעתו ישראל צריכה לצאת מדרום סוריה ומלבנון כי "הגיע הזמן".

הוא שוב שיבח את משטרו של אחמד א-שרע בסוריה והביע ביטחון בכך שא-שרע מסוגל להתמודד גם עם חזבאללה בלבנון, אף שלפי שעה אין כל עדות שהמנהיג הסורי מעוניין בכך או שכוחות הביטחון שלו, שעסוקים בהשלטת סדר בסוריה עצמה – עניין לא פשוט בכלל – מסוגלים לקיים מבצע צבאי מעבר לגבול.

טראמפ אמר שלדעתו ישראל צריכה לצאת מדרום סוריה ומלבנון כי "הגיע הזמן", הביע ביטחון בכך שא-שרע מסוגל להתמודד גם עם חזבאללה בלבנון, למרות שלפי שעה אין כל עדות שהמנהיג הסורי מעוניין בכך

השאלה היא מה יקרה אחרי השיחות ברומא ואחרי הנסיגה הישראלית המתוכננת משני האזורים בדרום לבנון.

לבנון מבטיחה שכוחותיה ייכנסו לאזורים שבהם שלט חזבאללה, ישראל רוצה לוודא שזה אכן מה שקורה. הרקורד של כוחות הביטחון הלבנוניים נמוך מאוד וקיים ספק רב שהם אכן מסוגלים לאיים באופן אפקטיבי על חזבאללה, אפילו אחרי שהארגון הוחלש מאוד בעקבות התקיפות הישראליות המתמשכות.

לפי כל הדעות, בעת הזו חזבאללה מהווה כוח צבאי חזק ומאורגן יותר מאשר הצבא הלבנוני. יחד עם זאת, הנוכחות הישראלית בדרום לבנון אינה מחזקת את הממשל הלבנוני החדש ואפילו מעניקה לחזבאללה כמה נקודות נוספות. כמו כן, גם צה"ל מודה שהוא איננו מסוגל לפרז את חזבאללה, למרות הפגיעות העוצמתיות בארגון הטרור.

כלי רכב של צבא לבנון מפטרלים בדרום לבנון, בתצלום שהפיץ משרד העיתונות של צבא לבנון. 15 ביולי 2026 (צילום: Lebanese Army Press Office / AFP)

מה יכול להיות הפתרון? חוקרים מה-Middle East Institute בוושינגטון מציעים פתרון אחר, בדמות כוח צבאי זר שאינו מעורר תחושות קשות אצל הלבנונים ובמיוחד בקרב הצבא הלבנוני – צבא ארה"ב. אמנם הנשיא טראמפ אינו להוט לשגר כוחות אמריקאיים משמעותיים למזרח התיכון, אך הוא גם לא יכול לוותר על ההישג בלבנון, שחשוב במיוחד בהקשר הכללי של המלחמה באיראן.

החוקרים מציעים מודל שמבוסס על הניסיון של המלחמה בדאעש בעיראק, כאשר כוחות אמריקאיים פעלו יחד עם המיליציות העיראקיות שלחמו בדאעש והעניקו להן תמיכה, הדרכה וגיבוי במהלך הלחימה, וגם פגעו באנשי דאעש בעצמם.

החוקרים מציעים מודל שמבוסס על הניסיון של המלחמה בדאעש בעיראק, כאשר כוחות ארה"ב פעלו יחד עם המיליציות העיראקיות והעניקו להן תמיכה, הדרכה וגיבוי במהלך הלחימה, וגם פגעו באנשי דאעש בעצמם

מעורבות כזאת אמורה להיות יחסית מוגבלת, אך היא יכולה להימשך זמן מה. לעת עתה טראמפ מעדיף לפנטז על הכוחות הסוריים שיחצו את הגבול ויגברו על חזבאללה, אך קשה להאמין שתסריט כזה יכול להתממש.

יחד עם זאת, שיגור של כוחות אמריקאיים נוספים למזרח התיכון עלול להיות בעייתי עבור טראמפ והרפובליקאים רגע לפני בחירות האמצע בארה"ב ולאור הבטחותיו של טראמפ לסיים את ה"מלחמות הבלתי נגמרות".

חייל בצבא לבנון עומד במחסום בכפר פרון שבדרום לבנון. 16 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

השבוע ב-1958: מבצע "העטלף הכחול" בביירות

ביולי 1958 יצאה ארה"ב למבצע הצבאי הראשון שלה במזרח התיכון. ב־15 ביולי אישר הנשיא דווייט אייזנהאואר את מבצע "עטלף כחול".

זה היה יישום מעשי של "דוקטרינת אייזנהאואר", שקבעה כי ארה"ב תתערב על מנת להגן על משטרים שנתפסו כמאוימים על ידי האידאולוגיה הקומוניסטית והמאמצים של המחנה הפרו-סובייטי להתרחב למדינות נוספות.

ביולי 1958 יצאה ארה"ב למבצע הצבאי הראשון שלה במזרח התיכון. זה היה יישום מעשי של "דוקטרינת אייזנהאואר", שקבעה כי ארה"ב תתערב על מנת להגן על משטרים שנתפסו כמאוימים על ידי האידיאולוגיה הקומוניסטית

הרקע המיידי לפעילות האמריקאית בלבנון היה משבר סואץ ב-1956, וגם ההפיכה העקובה מדם בעיראק שבה נרצח המלך פייסל השני הפרו־אמריקאי, וניסיון של גורמים עוינים להפיל את המלך חוסיין בירדן.

המלחמה הקרה השתוללה במזרח התיכון והאמריקאים חששו מהשתלטות של גורמי שמאל הקשורים לברית המועצות על לבנון. מטרת המבצע הייתה לחזק את ממשלתו הפרו־מערבית של הנשיא כמיל שמעון בלבנון מפני אופוזיציה פנימית ואיומים מצד סוריה ומצרים.

הגנרל דווייט אייזנהאואר לצידו של אחד מיועציו, רוברט קאטלר. 17 באוקטובר 1952 (צילום: AP Photo/Henry Griffin)

התוכנית כללה השתלטות על נמל התעופה הבינלאומי של ביירות ועל דרכי הגישה לעיר. בכוח המשלוח השתתפו יותר מ־14,000 חיילים: כ־8,500 אנשי צבא היבשה וכ־5,700 נחתים שפעלו בגיבוי צי של 70 ספינות ו־40 אלף מלחים, ובהם נושאות המטוסים "סרטוגה", "אסקס" ו"ווספ".

בפועל היקף הלחימה היה מצומצם ביותר הודות למאמצים של השגריר האמריקאי בביירות. חייל אמריקאי אחד בלבד נהרג במהלך המבצע.

התוכנית כללה השתלטות על נמל התעופה הבינלאומי של ביירות ועל דרכי הגישה לעיר. בכוח המשלוח השתתפו יותר מ־14,000 חיילים, אך בפועל היקף הלחימה היה מצומצם

בסוף אוקטובר הסתיים המבצע: כמיל שמעון הודח מהשלטון והוחלף במנהיג מפלג פחות, פואד שיהאב, שפעל על מנת להחזיר את השקט ללבנון, והכוחות האמריקאיים נסוגו ב־25 באוקטובר 1958.

בדיעבד, איש בביירות או בוושינגטון לא שיער אז כי הנחיתה הזו תסמן את ראשיתם של עשורים של מעורבות צבאית אמריקאית בלתי פוסקת במזרח התיכון.