מוחסן רזאי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה וחבר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר האיראני, הזהיר מפני המשך הפעילות הצבאית של ארצות הברית בריאיון לטלוויזיה האיראנית הממלכתית.

לדבריו, אם התקיפות האמריקאיות יימשכו כמה ימים נוספים, יחל שלב חדש של פעולות התקפיות בהיקף מלא.

האיחוד האירופי שב וקרא לישראל להימנע מהרחבת התנחלויות בגדה המערבית.

"האיחוד האירופי חוזר על קריאתו לישראל להימנע מהרחבה נוספת של התנחלויות, הכשרה של מאחזים, הפקעת קרקעות, הריסות, פינויים וצעדים חד-צדדיים אחרים הפוגעים בהיתכנות של פתרון שתי המדינות", נאמר בהודעה מטעם דובר השירות הדיפלומטי של האיחוד.

מוקדם יותר השבוע אישר הקבינט המדיני-ביטחוני תקציב של 1.3 מיליארד שקלים להקמת 34 התנחלויות חדשות בגדה המערבית.

מוסדות האו"ם, הפלסטינים ורוב מדינות העולם רואים בהתנחלויות בלתי חוקיות על פי אמנות בינלאומיות – עמדה שישראל חולקת עליה – ומכשול עיקרי לשלום.

סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" דיווחה כי לפי מקור יודע דבר, ספינה הנושאת דגל תאילנד הותקפה במצר הורמוז.

בדיווח נטען כי התקרית אירעה לאחר שהספינה התעלמה לכאורה מאזהרות וניסתה לחצות את המצר ללא אישור מחיל הים של משמרות המהפכה באיראן.

המקור הוסיף כי כוחות חיל הים של משמרות המהפכה התעמתו עם כלי השיט ותקפו אותו.

במקביל, סוכנות הידיעות האיראנית "נור" דיווחה כי לפי מקורות מקומיים, פיצוצים נשמעו בעיר בנדר עבאס השוכנת בחופי המפרץ בדרום המדינה.

צבא לבנון פרס מחדש את כוחותיו בעיירות הדרומיות פרון ובורג' קלאוויה, כחלק מההסכם מול ישראל. כך עולה מדיווחים בכלי תקשורת מקומיים.

שתי העיירות ממוקמות מחוץ לאזור החיץ של צה"ל בדרום לבנון, ולכן כניסת צבא לבנון אליהן לא הצריכה נסיגה של צה"ל מהאזור.

אזור פרון הוא הראשון מבין שני אזורי פיילוט שאליהם ייכנס צבא לבנון במסגרת ההסכם. האזור השני נמצא בזוטר א-שרקייה, שבו מוצבים כיום כוחות צה"ל אשר יידרשו לסגת מהמקום.

???????? ينتشر الجيش اللبناني في بلدتي فرون وبرج قلاويه في جنوب #لبنان. وقد اتفق لبنان واسرائيل خلال جولة محادثات جديدة في روما اختتمت الأربعاء على استكمال هيكلية مناطق تجريبية والبدء بتنفيذها خلال أيام، تطبيقاً لاتفاق إطاري بين الطرفين، وفق بيان للسفارة الأميركية في بيروت. #فرانس_برس pic.twitter.com/lSUqOPYQFk

— فرانس برس بالعربية (@AFPar) July 17, 2026

לאחר שהכנסת אישרה את הארכת שירות החובה ל-32 חודשים, ראש אגף כוח האדם בצה"ל מבהיר כי המהלך אינו נותן מענה לצורך המיידי של הצבא בחיילים נוספים.

"הארכת השירות היא כורח מבצעי שנועד לתת מענה לכלל האתגרים המבצעיים שלפנינו, ולאפשר אורך נשימה מינימלי למשרתי החובה והמילואים", כתב האלוף דדו בר כליפא באיגרת לחיילים. "היא תאפשר לשמר את משך ההכשרות המקצועיות, לייצב את היחידות ולקדם בניין כוח נוסף בהיקף מוגבל", הוסיף.

ראש אכ"א הדגיש כי תוספת החודשיים לשירות החובה "אינה מבטלת את הצורך המבצעי של צה"ל להרחיב את היקף המגויסים והמשרתים מכלל הציבור הישראלי, ולהסדיר זאת בחוק שירות מילואים מותאם", דברים המכוונים לציבור החרדי שהממשלה מנסה לקדם עבורו פטור משירות.

עוד ציין בר כליפא כי צה"ל יידרש להארכה נוספת של שירות החובה כדי "לאפשר בניין כוח רחב יותר".

בצה"ל שאפו להשיב את תקופת שירות החובה ל-36 חודשים, כפי שהיה נהוג עד שנת 2015. עם זאת, חברי הכנסת הסכימו רק על הארכה מ-30 ל-32 חודשים. על פי החקיקה הנוכחית, שירות החובה יקוצר שוב ל-30 חודשים ביוני 2029.

הצבא חזר והבהיר כי הוא זקוק בדחיפות ל-12 אלף מתגייסים – בהם 7,000 לוחמים – בשל העומס הרב שמוטל על כוחות הסדיר והמילואים בעקבות המלחמה הרב-זירתית המתמשכת. כ-70 אלף גברים חרדים מוגדרים כיום כחייבי גיוס, אך אינם משרתים בפועל.