הסיפור נכון ומקסים. הבעיה שלי היא לא ברצונו של הרב, אלא בקלות הנוראית בה מוכן הקהל החילוני, ובעיקר הגברים שבו, לשתף פעולה עם הגבולות שמתווים להם אנשים מאמינים. כאילו להם אין שום גבולות ושום ערכים. אילו מתחילה היו מספרים לרב שזה פוגע, וזמרות מרגישות נדחקות מבמות יותר ויותר, ויש ביננו כאלה שעיקרון השיוויון קדוש בעיניהם בדיוק כמו שעיקרון אי האזנה לשירת נשים יקר לו – אפשר היה למצוא דרך אחרת להתרמה, או להשתתפותו של הרב רק בחלק מהטקס.
זה לא רק שירת נשים. ההפרדה באקדמיה גוררת אחריה דחיקת מרצות מכיתות של גברים, כנסים של הרצאות רפואיות לפני רבנים אינם מאפשרים מרצות רופאות, לאחרונה קראתי הוראות של רבנים לחיילים חרדל"ים שלא להיבדק ע"י רופאות… זה ילך ויחמיר כי המחמירים מכתיבים את הטון – זה אם לא נקום, אנחנו החילוניים, ונקבע גם אנחנו גבולות וכללים, ומי שירצה יתאים את עצמו.
הסיפור נכון ומקסים. הבעיה שלי היא לא ברצונו של הרב, אלא בקלות הנוראית בה מוכן הקהל החילוני, ובעיקר הגברים שבו, לשתף פעולה עם הגבולות שמתווים להם אנשים מאמינים. כאילו להם אין שום גבולות ... המשך קריאה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרשנות על פרשנות על פרשנות.
היש בכלל שאלה אם אמריקה לא הייתה מנצחת את יפן גם ללא מבצע דוליטל?
אין דרכים אחרות לרומם את המורל הלאומי?
בהחלט יש חשיבות לרומם מורל לאומי, אך לא בהכרח יש צורך במבצע צבאי התאבדותי, ועובדה שכל הצבא התנגד לתוכנית של הנשיא רוזוולט