דוח חדש של מכון "זולת", שהוגש לאחרונה לידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, מצביע על סכנות לחופש הביטוי ולחופש ההפגנה במערכת הבחירות המתקרבת.

הדוח קורא לגבש בדחיפות הגנות חדשות ומשמעותיות, שיגבילו את משטרת ישראל – הנשלטת בידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – וימנעו ממנה להוציא לפועל תוכנית שתפגע בתקינות הבחירות, בהוגנותן ובחופשיותן.

הדוח, שנכתב על ידי מנכ"לית "זולת" עינת עובדיה ועו"ד איתי מק, מצביע על דפוס חוזר של "התערבות אופרטיבית ופסולה של השר לביטחון לאומי בן גביר בשלוש וחצי השנים האחרונות באכיפה ובהפעלת כוח במקרים של הפגנות ועבירות הסתה".

הקריאה לפעולה אקטיבית נתמכת בדוגמאות רבות מהשנים האחרונות, שבהן בן גביר והמשטרה "ניצלו לרעה את מערכת הטלאים החוקית ואת מצב המלחמה, וניסו להגביל ואף למנוע את מימוש חירויות הביטוי וההפגנה"

מחברי הדוח מבהירים כי בתקופת בחירות קצרה וממוקדת יתקשו הנפגעים מפעולות אלה לפנות לבית המשפט לקבלת סעד מתאים בכל מקרה של חריגה מסמכות מצד המשטרה.

לפיכך, "אין די בהנחיות הקיימות – בפסיקה ושל היועמ"שית ופרקליט המדינה – ויש צורך חיוני ודחוף נוכח תקופת הבחירות הקרבה בקביעת הנחיה מיוחדת שתחזק את ההגנות על חירויות הביטוי וההפגנה, ותעגן מנגנוני בקרה ופיקוח של הייעוץ המשפטי על התנהלות המשטרה".

מפגינים חוסמים את הכניסה למשרד לביטחון לאומי בקריית הממשלה בירושלים במחאה על האלימות הרצחנית בחברה הערבית ובקריאה לשר איתמר בן גביר להתפטר. 10 בפברואר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מעצרי סרק, סיכול חקירות, התערבות באכיפה

הקריאה לפעולה אקטיבית מצד בהרב־מיארה נתמכת בדוגמאות רבות מהשנים האחרונות, שבהן בן גביר והמשטרה "ניצלו לרעה את מערכת הטלאים החוקית הרעועה ואת מצב המלחמה, וניסו להגביל ואף למנוע לחלוטין את מימוש חירויות הביטוי וההפגנה של יריבים פוליטיים ואזרחים החולקים על מדיניותם, וביתר שאת המיעוט הערבי".

בין המקרים המפורטים, מכון "זולת" נשען גם על הדוגמאות הרבות שפירטה בהרב־מיארה בתגובתה לעתירות בג"ץ בעניין התיקון לפקודת המשטרה, שבמסגרתו "חזר וניסה השר לביטחון לאומי להגביל ואף למנוע באופן מוחלט את מימוש חירויות הביטוי וההפגנה של האופוזיציה".

דוגמאות נוספות שהדוח מציין כוללות שימוש "מסיבי ולא כדין" בכוח נגד מפגינים, סיכול חקירות מח"ש נגד שוטרים אלימים, איסור על הנפת דגלי פלסטין שהתבטא בשינוי מדיניות האכיפה נגד מניפי דגלים בשטח, פשיטה של המשטרה על משרדי מפלגות חד"ש ומק"י בנצרת ומעצר בכירי המפלגות לפני שנתיים, וכן פשיטה על מועדון של צעירי חד"ש באום אל־פחם והחרמת דגלי פלסטין במקום.

מחברי הדוח מזהירים מפני מצב שבו ינצל השר בן גביר, והמשטרה בפיקודו דה פקטו, את תקופת הבחירות הקצרה והאינטנסיבית לכנסת לצורך "הפעלת יתר או חסר של המשטרה בהתאם לאינטרסים פוליטיים"

הדוח מדגים גם כיצד המדיניות הפוליטית החדשה מחלחלת לשורות פיקוד המשטרה. כך, למשל, אמירתו של המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי: "מי רוצה להיות אזרח ישראל, אהלן וסהלן, מי שרוצה להזדהות עם עזה, מוזמן. אני אעלה אותו לאוטובוסים שמפנים לשם עכשיו".

הדוח מציין כי אמירה זו מנוגדת לרוח הפסיקה ולהנחיות הייעוץ המשפטי, שלפיהן המשטרה אינה רשאית למנוע הנפת שלטים המביעים תוכן ביקורתי או מתריס.

מפגין נעצר במחאה נגד השימוע ליועמ"שית מול משרד המשפטים בירושלים, 14 ביולי 2025 (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש90)

עוד מודגמת בדוח שורה של מקרים שבהם השר בן גביר התערב באופן גלוי באכיפת עבירות הסתה. בפברואר 2023 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי סיכם עם השר בן גביר על הקמת צוות מיוחד למלחמה בהסתה הפלסטינית, ושנה אחר כך בישרה המשטרה כי הצוות המדובר טיפל ב־1,010 פרסומים מסיתים.

בתחילת 2026 מינה בן גביר קצין לנהל "מדור עבירות הסתה", שיעקוף את האישורים הדרושים מגורמי המקצוע והייעוץ המשפטי. הדו"ח קובע: "המדור נועד לעסוק בניטור התבטאויות ברשת של 'יעדים משטרתיים', בהם אפשר לכלול גם מפגינים, מובילי מחאות ופעילים פוליטיים. אומנם בעקבות צו ארעי שהוציא בג"ץ המפכ"ל הודיע שיקפיא את פעילות המדור, אך המסר של השר לשוטרים ברור".

מחברי הדוח מזהירים מפני מצב שבו ינצל השר בן גביר, והמשטרה בפיקודו דה פקטו, את תקופת הבחירות הקצרה והאינטנסיבית לכנסת לצורך "הפעלת יתר או חסר של המשטרה בהתאם לאינטרסים פוליטיים.

במצב כזה (הפעלה פוליטית של המשטרה), מזהירים המחברים, לא ניתן יהיה לפנות לביהמ"ש ולקבל סעד מתאים ומהיר, שכן "החיכוך בין המשטרה לבין האזרח הוא תכוף ומתמשך, ומצריך קיומו של הסדר ברור"

"[…] יפעילו אכיפת יתר ושימוש לא מידתי בכוח כלפי קבוצות או אנשים על רקע שיוכם הפוליטי, הלאומי או האתני ומנגד יימנעו מאכיפת החוק כלפי קבוצות או אנשים בשל שיוכם הפוליטי או האידיאולוגי וקרבתם לשר או לממשלה".

במצב כזה, מזהירים המחברים, לא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט ולקבל סעד מתאים ומהיר, שכן "החיכוך בין המשטרה לבין האזרח הוא תכוף ומתמשך, ומצריך קיומו של הסדר משפטי ברור ומוגדר".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

לפיכך מציעים המחברים לקבוע, בין היתר, את ההסדרים החדשים הבאים:

1. חובת דיווח של מפכ"ל המשטרה על כל מקרה של התערבות מצד בן גביר או גורמים מטעמו באישור הפגנות, באכיפת החוק ובהפעלת כוח במהלכן, וכן בטיפול המשטרה בעבירות הסתה.
2. דרישת אישור של ראש יחידת התביעות המשטרתית לפתיחת חקירה בעבירות מחאה.
3. דרישה לאישור של גורם בכיר בפרקליטות לפתיחת חקירה בעבירות הסתה.
4. דרישה לאישור משפטי להצבת תנאים מגבילים הפוגעים בחופש הביטוי ובחופש ההפגנה.
5. קביעה כי הטלת סייגים על קיום הפגנות תיעשה רק באישור דרג משפטי בכיר והייעוץ המשפטי.

אמצעים אלה, ואחרים שעליהם ממליץ הדוח, אמורים "לצמצם את הסיכון שבשל התערבות השר לביטחון לאומי המשטרה תבצע אכיפה ותפעיל כוח נגד התבטאויות והפגנות באופן לא מוצדק, לא שוויוני ולא כדין"

אמצעים אלה, ואחרים שעליהם ממליץ הדוח, אמורים "לצמצם את הסיכון שבשל התערבות השר לביטחון לאומי המשטרה תבצע אכיפה ותפעיל כוח נגד התבטאויות והפגנות באופן לא מוצדק, לא שוויוני ולא כדין, שיפגע בתחרות הפוליטית וישבש את תקינות, הוגנות וחופשיות הבחירות".