בשנת 1986 פרסמה שולמית הראבן את מאמרהּ המכונן "משיח או כנסת". זו לא הייתה מסה תיאולוגית על דקויות האמונה, אלא תהייה פוליטית חריפה, שתקפה ישירות את שורשי הקיום שלנו כאן: האם הריבונות במדינת ישראל היא אנושית – כזו הנתונה בידי אזרחיה על טעויותיהם ומגרעותיהם, ועל כן כפופה לתיקון וביקורת – או שמא מדובר בריבונות מטאפיזית, הנגזרת מצו אלוהי שאינו נתון לוויכוח?

ה"כנסת", לשיטתה של הראבן, מעולם לא הייתה רק מִבנה בירוקרטי או מוסד שלטוני; היא סמל לפוליטיקה של הכרעה ארצית, של אחריות ושל גבולות כוח ברורים.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

יהיו מי שיאמרו שמדובר בחולמים בהקיץ, ואחרים שיראו בכך הזדמנות לשינוי היסטורי – בעיצומה של מלחמה רב זירתית במזרח התיכון יושבת קבוצת אינטלקטואלים, נציגי שלוש הדתות המונותאיסטיות, במוזיאון השואה בדובאי – ומנסה ליצור יחד את המפנה ההיסטורי במזרח התיכון, את הגשר לשלום.

וכך גם במהלך המלחמה בעזה ובימי המלחמה באיראן, בעוד המתיחות הביטחונית בחזיתות השונות נמשכת, יושבת הקבוצה הזו ומנסה למצוא את פתרון הקסם להידברות.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

יש פגיעות שמתרחשות ברגע אחד, אבל ממשיכות להדהד חיים שלמים. הן מתחילות באירוע שקרה באמת בעולם – בגוף, במעשה, בחדר, ברחוב, במרחב שבו משהו יסודי היה אמור להישמר ולא נשמר. מהר מאוד הן אינן נשארות רק שם. הן פוגשות את הלב, מטלטלות את הנפש, מערערות את הראש, את הרוח, את התודעה.

פציעה מוסרית ופגיעה מינית הן שתיים מן הפגיעות הללו. הן כמובן אינן זהות, וחשוב לא לטשטש את ההבדלים ביניהן; אבל בשתיהן נפגע דבר עמוק מן הגוף עצמו: האמון הבסיסי בכך שהעולם האנושי יודע לשמור, לראות, לעצור, להגן.

פרופ׳ יוסי לוי בלז הוא פסיכולוג קליני מומחה, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי וחבר סגל בבית הספר לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה. חבר המועצה הלאומית למניעת אובדנות ויועץ בכיר של התוכנית הלאומית למניעת התאבדות, אגף השיקום, משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ועמותות שונות. ממקימי ומובילי התוכנית לפסיכותרפיה "אלומות-ידע, יצירה ומנהיגות" מבית הכללית. פרסם למעלה מ-180 מאמרים מדעיים וארבעה ספרים, ביניהם הספר החדש: "אחרי כל המדבר הזה - על טראומה, תנועה וצמיחה ממשבר".

מיטל לוי בלז – אשת חינוך וקיימות, בוגרת תואר שני בתכנית לפיתוח פדגוגי של מערכות חינוך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. מתמחה בפילוסופיה של הקיימות והחינוך, חשיבה מערכתית-רגנרטיבית וקהילות חקירה פילוסופיות. מנהלת שיתופי פעולה אקדמיים במקדמיה – קמפוס יער ו-Living Lab. לשעבר חברת צוות ב"פרויקט תבל" של מרכז השל לקיימות ומנהלת תחום הגיל הרך וחברה בצוות הניהול של הרשת הירוקה.