בחודשים האחרונים היה קשה להחמיץ את קמפיין הבנייה הירוקה של "שיכון ובינוי". בסרטונים, שמוקרנים בתדירות גבוהה בטלוויזיה, מודי בר-און מסביר ש"לבנות שכונה רגילה כל אחד יכול, אבל בנייה ירוקה – זה שיכון ובינוי".

רק שעל רקע אירועי הימים האחרונים המסר הזה נראה לפתע מאולץ: צוות הקיימות במטה החברה, שכלל שני עובדים ויועץ, פוטר בבת אחת.

גורמים בענף חוששים שמדובר בשינוי כיוון חד, שבמסגרתו שיכון ובינוי תחדל להוביל את תחום הבנייה הירוקה בישראל.

שיכון ובינוי עוברת שנה של טלטלות: שרי אריסון מכרה את החברה ולפני כ-3 חודשים מונה מנכ"ל חדש – אייל לפידות. "מאז חילופי ההנהגה אני שומע מהעובדים שם, שמדברים איתם כל הזמן על שורת הרווח", אומר גורם בתחום הסביבה שמשתף פעולה עם שיכון ובינוי בכמה פרויקטים.

"זה לגיטימי שמנהל חדש שניהל בהצלחה חברת ביטוח רוצה לשחזר את מה שעבד עבורו, אבל יש דברים שב-2019 פשוט אי אפשר לסגת מהם".

החשש האותנטי בקרב רבים בתחום נובע מהעובדה ש"שיכון ובינוי הייתה הקטר שהניע את כל תחום הבנייה הירוקה בישראל", כדברי אחד מהם.

מאז 2016 החברה בונה אך ורק בניינים שעומדים בתקן הבנייה הירוקה 5281, וכבר סיימה לבנות אלפי יחידות דיור כאלה.

"יכול להיות שהם ימשיכו לבנות בניינים ירוקים, אבל המטה היה אמור להביא את הדבר הבא, לפתח, לחשוב קדימה. היו להם תכניות שאפתניות לעלות לרמות גבוהות יותר, לא ברור אם יהיה עכשיו מי שיעשה את זה"

אבל לפי גורם בענף בכך לא מסתכמת תרומתה של שיכון ובינוי: "קמה חברה מהגדולות והחזקות במשק, לא חברת נישה, ומודיעה שהיא הולכת על בנייה ירוקה בכל הכוח. זה מיד סוחף את כל השוק.

"שיכון ובינוי הוכיחה שבנייה ירוקה יכולה להיות רווחית, לא חייבת להיות יקרה, שאפשר לבנות ירוק גם בחדרה ואשקלון ולא רק במרכז. הם עשו כל הזמן בדיקות וחיפשו חומרים ושיטות חדשות. כשאנשי המקצוע של שיכון ובינוי מגיעים לכנסים ומציגים מחקרים וממצאים זה משפיע על כל הענף".

שיטות הבנייה שרווחו בישראל במשך עשרות שנים גבו מהציבור מחיר כבד באיכות החיים וביוקר המחיה: הקירות הדקים מחדירים קור בחורף וחום בקיץ, ומחייבים שימוש אינטנסיבי בתנורים ומזגנים, מה שגורם לחשבון החשמל לתפוח.

תקן הבנייה הירוקה 5281 מתבסס על שיפור בבידוד ובניצול המים והאנרגיה. במחקר שפרסם לאחרונה המשרד להגנת הסביבה נמצא שדיירים בדירות ירוקות חסכו כ-20% מצריכת החשמל – כ-1,000 שקל בשנה – לעומת דיירים בדירות מקבילות שלא נבנו לפי התקן הירוק.

את רוב הדירות בנתה שיכון ובינוי לפי הסטנדרט הבסיסי של בנייה ירוקה – כוכב אחד – אבל לצד זה הקימה מבני ציבור, למשל מעונות הסטודנטים החדשים באוניברסיטת תל אביב – על פי תקן LEED האמריקאי, המחמיר הרבה יותר.

פרויקט "חלומות פארק גנים" בפתח תקווה, שנבנה אף הוא על ידי שיכון ובינוי, הוא הראשון בארץ שקיבל שלושה כוכבי בנייה ירוקה.

לצד החששות הנשמעים ש"תחום הקיימות בשיכון ובינוי פשוט יימחק", יש כאלה שמקווים שבסך הכל מדובר בשינוי מבני פנימי: לכל אחת מהחברות הבנות יש מנהל קיימות משלה, שלכאורה אמור להמשיך לקדם כרגיל את העסקים הירוקים.

"יכול להיות שהם ימשיכו לבנות בניינים ירוקים, אבל המטה היה אמור להביא את הדבר הבא, לפתח, לחשוב קדימה. היו להם תכניות שאפתניות לעלות לרמות גבוהות יותר, לא ברור אם יהיה עכשיו מי שיעשה את זה".

השבוע, אגב, התפטר גם תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, אחרי 11 שנים בתפקיד. דגן, שמזוהה עם קידום הבנייה הירוקה, אמר בשעתו בכנס "כלכליסט": "לפני כמה שנים כשדיברנו על בנייה ירוקה הסתכלו עלינו עקום, והיום מדובר במשהו שהוא כמעט תקן מחייב ויותר ויותר תכניות בנייה מכניסות את הדרישות כבר בהתחלה. זה מוצר טוב יותר, נעים יותר לחיות וקל לתחזוק".

בשיכון ובינוי מבקשים להרגיע ואומרים שמדובר בסך הכל בשינוי מבני פנימי, שיעביר את הפוקוס מהמטה לחברות הבנות, ושהחברה תמשיך כרגיל בתנופת הבנייה הירוקה. מדוברות החברה נמסר "שיכון ובינוי מחויבת לקיימות ותמשיך להיות חברה מובילה בתחום. השינוי המוצג בידיעה מבטא שינויים במיקוד ניהול תחום הקיימות ממטה הקבוצה לחברות הבנות".