מדינת האי נאורו שבאוקיינוס השקט תפתח שגרירות בירושלים, כך נמסר מלשכת שר החוץ גדעון סער.

נאורו תהיה המדינה העשירית שתפתח שגרירות בבירת ישראל.

לארצות הברית, גואטמלה, הונדורס, קוסובו, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, פיג'י וסומלילנד יש שגרירויות בירושלים, ואילו קולומביה הודיעה בשבוע שעבר על כוונתה לפתוח שגרירות בעיר. למדינות נוספות, בהן הונגריה, צ'כיה וסלובקיה, יש שלוחות של שגרירויותיהן בבירה.

סער ושר החוץ של נאורו, ליונל איינגימאה, נפגשו ביוני האחרון בפיג'י והסכימו על המהלך, לפי לשכת סער.

השגרירות צפויה להיפתח בחודשים הקרובים. נאורו, הנחשבת לתומכת נחרצת בישראל, הכירה בירושלים כבירת ישראל ב־2019.

שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' אמר ביום שלישי כי עלות המלחמה של ארצות הברית באיראן הגיעה עד כה ל-37.5 מיליארד דולר. הגסת' הופיע לראשונה בפני מחוקקים ספקנים מאז חידוש ההפצצות הכבדות, בניסיון להשיג מימון דחוף לעימות שאינו זוכה לאהדה ציבורית.

מטוס תדלוק KC-135 סטרטוטנקר מתדלק מטוסי קרב F-16 של חיל האוויר האמריקאי במהלך טיסת סיור מעל המזרח התיכון, 12 ביולי 2026 (צילום: חשבון ה-X של סנטקום)

חצי שנה בלבד לפני בחירות האמצע, שבהן הרפובליקאים של הנשיא דונלד טראמפ עשויים לעמוד בפני מאבק קשה על שימור הרוב שלהם בבית הנבחרים ובסנאט, הדמוקרטים זוכים לפופולריות בסקרי דעת הקהל. זאת, בין היתר, כשהם מנסים לקשור בין המלחמה הלא פופולרית באיראן לבין סוגיות של יוקר המחיה.

הגסת' אמר למחוקקים בשימוע בוושינגטון כי הסכום כולל היבטים מסוימים של המלחמה, וכן עלויות צפויות עד 30 בספטמבר. לא ברור כיצד הגיע הפנטגון לנתון זה. מקור אמר ל"רויטרס" בחודש מרץ כי ממשל טראמפ העריך שששת ימי המלחמה הראשונים עלו לפחות 11.3 מיליארד דולר.

תצלום שלפי הנטען מציג תקיפה אמריקאית בצ'בהאר, עיר נמל בדרום־מזרח איראן, שפרסם הנשיא דונלד טראמפ בחשבונו ברשת החברתית שלו בלילה שבין 8 ל־9 ביולי 2026

בחודש שעבר ביקש טראמפ מהקונגרס מימון נוסף של כ-90 מיליארד דולר, שרובו קשור לעימות באיראן. הבקשה מכשירה את הקרקע למאבק נוסף מול מחוקקים המתוסכלים מהמלחמה לקראת בחירות האמצע בנובמבר.

מחוקקים משתי המפלגות התלוננו מאז שארצות הברית וישראל החלו להפציץ באיראן ב-28 בפברואר, כי טראמפ וצוותו לא עדכנו אותם לגבי העימות או תוכניותיו.

"הנשיא מאיים בהסלמה ובפשעי מלחמה, ורומז שזו עשויה להיות עוד מלחמה נצחית", אמרה בשימוע הסנאטורית פטי מארי, הדמוקרטית הבכירה בוועדת ההקצבות. טראמפ השמיע שוב ושוב איומים חמורים נגד איראן, כולל פגיעה בתשתיות אזרחיות – צעד שלדברי המבקרים יהווה פשע מלחמה.

הרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים ובסנאט הוא כה זעום, עד כי הצעות חוק להקצבת כספים זקוקות בדרך כלל לתמיכה דמוקרטית כדי לעבור.

"הסיבה שאנשים כה כועסים עליך ועל הממשל הזה היא שהמילים שהשתמשתם בהן בעבר אינן מסתדרות", אמרה הסנאטורית הדמוקרטית קירסטן ג'יליברנד. "או שזה נגמר, או שזה לא נגמר. או שזה יקרה תוך שבועיים, או שלא. או שמדובר בטילים, או שלא".

מטוס חמקן B‑2 Spirit של חיל האוויר האמריקאי ממריא מבסיס חיל האוויר המלכותי באמברלי, אוסטרליה, 11 בספטמבר 2024 (צילום: Staff Sgt. Whitney Erhart/U.S. Air National Guard via AP)

הגסת' הוסיף ואמר למחוקקים כי ללא תוספת מימון דחופה, יהיה צורך לצמצם את האימונים הצבאיים. המלחמה הכבידה על תקציב הפנטגון, שעומד על כטריליון דולר, ומסכנת את המימון לענייני כוח אדם צבאי.

יושב ראש המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, הכיר במחיר האפשרי במהלך השימוע ואמר כי אף שיימצא פתרון לתשלום למשרתים, הפנטגון עלול להתקשות בעלויות תחזוקה ובהשקעה ביכולות עתידיות. הגסת' קרא למחוקקים לאשר לא רק את בקשת המימון המשלימה, אלא גם את הצעת התקציב בסך 1.5 טריליון דולר לשנת 2027.

"אי-תקצוב המשרד הזה ב-1.5 טריליון דולר הוא, לדעתי, האיום הגדול ביותר שניצב בפני האומה שלנו", אמר הגסת'.

שר ההגנה של ארצות הברית פיט הגסת' בפנטגון שבוושינגטון, 16 באפריל 2026 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

חמאס פועל בחודשים האחרונים להידוק מתוכנן של קשריו עם מוכתארים וראשי חמולות ברצועת עזה במטרה לחזק את מעמדו לפני כניסת ממשלת הטכנוקרטים – כך דווח הבוקר בכאן.

לפי הדיווח, הארגון מקדם דמויות המזוהות עמו לתפקידי מוכתארים, חברי מועצות חמולתיות וראשי ועדים במחנות הפליטים ובמתחמי העקורים. במקביל הוא מעניק להן הטבות, סיוע בפתרון סכסוכים ופריווילגיות בתחום ההומניטרי, כדי להגביר את תלותן בו ולבסס מחדש את שליטתו במרחב האזרחי.

גורמי ביטחון פלסטינים מסרו כי המהלך נועד לרתום את כוחן הגובר של החמולות לטובת חמאס, לצמצם אנרכיה ולהחזיר לארגון את יכולות הפיקוח וההכוונה שנשחקו במהלך המלחמה.

פיקוד המרכז של ארצות הברית מסר כי השלים לילה נוסף של תקיפות באיראן, שבהן הותקפו "מרכזי מבצעים צבאיים, יכולות ימיות, האנגרים למטוסים, מתקנים לאחסון כטב"מים ותשתיות לוגיסטיות צבאיות, במטרה להמשיך לפגוע ביכולתה של איראן לאיים על הספנות המסחרית במצר הורמוז".

"בשלושת החודשים האחרונים תקפה איראן יותר מ־30 כלי שיט מסחריים שעברו בנתיב המים הבין־לאומי, החיוני לסחר האזורי והעולמי", נמסר בהודעת סנטקום. "התקיפות הבלתי מוצדקות סיכנו מאות ימאים חפים מפשע ופגעו בחופש השיט".

פיקוד המרכז הדגיש כי מצר הורמוז נותר פתוח לספנות מסחרית למרות התקיפות, וציין את מספר כלי השיט ואת כמות חביות הנפט שעברו בנתיב המים המרכזי מאז תחילת מאי.

מטוס קרב אמריקאי ממריא לתקיפה באיראן בליל ה-18 ביולי 2026 (צילום: צילום מסך מסרטון של סנטקום)

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר רשמית הסכם היסטורי עם ערב הסעודית, שיאפשר לממלכה להקים תוכנית גרעין אזרחית ועשוי לסלול את הדרך להעשרת אורניום בשטחה, כך מסרו גורמים בממשל.

בדיווח צוין כי בניגוד לקודמו ג'ו ביידן, טראמפ אינו מתנה את שיתוף הפעולה הגרעיני בין ארצות הברית לערב הסעודית בנרמול היחסים של הממלכה עם ישראל.

על פי הדיווח, ההסכם החדש, שתוקפו יהיה 30 שנה ושוויו מוערך בעשרות מיליארדי דולרים, נועד להעניק לחברות אמריקאיות תפקיד מרכזי בפיתוח תשתיות הגרעין של ערב הסעודית, ובמקביל להרחיק מהפרויקט מתחרות זרות אחרות.

שני מקורות מסרו לרויטרס כי ממשל טראמפ מתכנן להגיש את ההסכם בימים הקרובים לקונגרס של ארצות הברית ושהוא אינו כולל מנגנוני פיקוח כדי למנוע שימוש בחומרים בתוכניות לפיתוח נשק גרעיני. 

לדברי המקורות, הממשל יגיש לקונגרס מסמך המכונה "הסכם 123", שעליו חתמו שר האנרגיה של ארצות הברית כריס רייט ושר האנרגיה הסעודי עבד אל־עזיז בן סלמאן.

השניים חתמו בשנה שעברה בריאד על הסכם ראשוני.

יורש העצר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן מקבל את פניו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בארמון המלכותי בריאד, 13 במאי 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)