התמונה של הנאשם נתניהו יושב על כיסא בחוף הים, מוקף במאבטחים, היא ארטיפקט אחד בסדרה אינסופית של ארטיפקטים שכולם יחד מהווים קמפיין נירנור (סוג של התעללות רגשית, מניפולציה פסיכולוגית שנועדה לערער את בטחון קורבנה בשפיותו, גזלייטינג) מתמשך. כזה שנועד להפוך את התוקף לקורבן ואת הקורבן לתוקף.

הקורבנות תמיד היתה הצד האפל של הישראליות. הביביזם לקח את הצל הזה והפך את הפתולוגיה לאידאולוגיה. נתניהו הוא הקורבן האולטימטיבי. היהודי הנרדף על ידי גלגולים שונים של רשע מטאפיזי: מהמצרים, היוונים, הרומאים, הספרדים, הגרמנים, ועכשיו מתנגדיו הפוליטיים.

הקורבנות תמיד היתה הצד האפל של הישראליות. הביביזם לקח את הצל הזה והפך את הפתולוגיה לאידאולוגיה. נתניהו הוא הקורבן האולטימטיבי. היהודי הנרדף על ידי גלגולים שונים של רשע מטאפיזי

זו משמעות השאלה שנתן ארתור פינקלשטיין לנאשם נתניהו במתנה, האם אתה יותר יהודי או יותר ישראלי. הישראליות ביקשה למחוק את תודעת הקורבנות של הגלות. החלוצים שעלו מאירופה בכו בלילה בשקט לתוך הכרית על ההורים והאחים שנספו בשואה, אבל נשכו את שפתם ולא העזו להתקרבן בפרהסיה. את ילדיהם גידלו להיות צברים.

הצברים גדלו, וניגבו את הדם של חבריהם מפניהם במלחמה, אבל גם הם לא העזו להתקרבן. יצחק רבין לא לבש באותו רביעי לנובמבר ארור אפוד מגן כי אפוד מגן זה להתקרבן. ומחנה השלום לא יצא למלחמת חרמה נגד המחנה הפוליטי שעשה את זה, כי להאשים זה להתקרבן.

בתמונה המהפנטת הקורבן מביט בתוגה אל הים כמו אילוסטרציה למזמור תהלים:

״עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן״.

מאבטחיו הרבים עומדים סביבו, תזכורת לצופים – שגם בלי לראות את האיום, ובלי שהוא אפילו יהיה קיים, הרי הוא שם.

צריך להבהיר, לעתים יש יתרונות עצומים בלהיות קורבן. קורבנות יכולה להיות כמו קלף ג׳וקר מוסרי שמאפשר לחרוג מחוקי המוסר הרגילים שחלים על כולם. קורבנות עלולה להיות עמדת שליטה. ולכן מי שעוסקים בנרנור נוהגים לשלוט בקורבנות שלהם על ידי היפוך מניפולטיבי של התפקידים.

כך עושה לנו ראש המשטר, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. פעם אחר פעם אנחנו שומעים שהמיליונר, שלא לומר מולטי-מיליונר, שחי מעל עשור על חשבון משלם המיסים, הוא נכה כלכלי שבקושי סוגר את החודש. הלב מתכווץ, עוד רגע אנחנו מרימים למיליונר גמ״ח.

מיקי זוהר לקראת ההצבעה בועדת הכספים: "לא רוצים להגיע למצב שנתניהו מחפש איך לגמור את החודש"

האזינו לראיון המלא: https://t.co/uEKPCfVSjp#נכוןלהבוקר @zoharm7 @GLZRadio

— ישי שנרב (@IshayShnerb) June 23, 2020

השר דודי אמסלם טוען במליאת הכנסת: יש מלצרים שמרוויחים יותר מראש הממשלה. אגב שכר הברוטו של ראש הממשלה עומד על כ-54,000 ש״ח. pic.twitter.com/qAXf9fOi7V

— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) November 4, 2020

וכך הוא מסדר לעצמו מחיקת חוב של מיליון ש״ח למס הכנסה רטרואקטיבית 11 שנה אחורה, כשבמדינה שנשבע לה אמונים והתווה את מדיניותה באופן ריכוזי חסר תקדים – יש מיליון מובטלים. אבל הוא הקרבן. הם חמוצים.

כך הוא דורש ומקבל להעביר לאומה שידורים שקריים בלב משבר חמור, ללא שאלות מעיתונאים. אבל מגדף ומסית ומשמיץ את התקשורת שהם משקרים.

לעתים יש יתרונות עצומים בלהיות קורבן. קורבנות יכולה להיות קלף ג׳וקר מוסרי המאפשר לחרוג מחוקי המוסר שחלים על כולם. היא יכולה להיות עמדת שליטה. שליטה בקורבנות שלהם ע"י היפוך מניפולטיבי של התפקידים

כך הוא מאשים אזרחים שהם מפיצי מחלות, ומפיל את האחריות על התפשטות הקורונה בלעדית על אזרחים, אבל בעצמו, הוא וחברי הקואליציה שלו, מפרים פעם אחר פעם, בליל הסגר ובמקרים אחרים את ההנחיות והחוקים. הכנסת מלאה נדבקים, אבל הציבור אשם. אליו מתקשרים מכל העולם כדי ללמוד.

כך הוא מאשר מכירת צוללות מתקדמות ומטוסים מתקדמים על דעת עצמו לכאורה תוך ניגוד עניינים, אבל האזרחים שדורשים ועדת חקירה הם בוגדים ואנרכיסטים. הרי אבאל׳ה עובד מסביב לשעון! איך אתם מעזים להפגין?!

נתניהו עושה צעד נוסף לעבר הקיסרות, עם החזרי מס, ארוחות שף, מטוס פרטי – למה לעצור כאן? או לחילופין – מה? איזה מיתון? לא שמענו על שום מיתון הhttps://t.co/7cSc8Cd4n3 pic.twitter.com/UlHOop5v7K

— כלכליסט | Calcalist (@calcalist) June 23, 2020

בקמפיין נרנור הציבור – לא משנה כמה כסף וכח ומאבטחים יש לנאשם, הוא תמיד במרכז, והוא תמיד הקורבן. ובגלל הפתולוגיה הזו של הקורבנות בחברה הישראלית, אין רגישות סבירה להבדלים מהותיים ביחסי כח.

וכך אנשים תופסים מצב שבו אזרחים מפגינים מול מעון ראש הממשלה, אחד המקומות המאובטחים בעולם, כשווה למצב שבו מפגינים מול הבית של אזרח פרטי חסר הגנה כמו גונן בן יצחק. הרי אלו מפגינים ואלו מפגינים. זה בית וזה בית. סימטריה מזוייפת משטיחה במניפולציה פערי כח.

מצב בו אזרחים מפגינים מול מעון רה"מ, אחד המקומות המאובטחים בעולם, נתפס כשווה למצב שבו מפגינים מול בית אזרח פרטי חסר הגנה כגונן בן יצחק. הרי אלו מפגינים ואלו מפגינים. זה בית וזה בית. סימטריה מזוייפת משטיחה פערי כח

כך נדמה לאנשים שזה הגיוני שחברת כנסת תתבע אזרחית ועיתונאית שמותחת עליה ביקורת, כשאותה אזרחית לא יכולה לתבוע אותה כי יש לה חסינות. או שגוף עם כיסים עמוקים שממומן מכספי ציבור ישתיק ביקורת של אזרחים עם תביעות השתקה על סכומים אסטרונומיים שאין לאזרחים מהשורה.

הצילום של הקרבן והים הוא כל מה שיש לנאשם להציע. זה העבר. זה ההווה. זה העתיד.

ולכן הוא מבקש עכשיו אבטחה לעשרים שנה. כקשיש בן 90 ומעלה הוא מתכנן להמשיך לשבת ככה.

מעבר לגבולות התמונה, במציאות, מיליון מובטלים, מאות אלפי תלמידים בבית, קשישים נטושים, דיכאונות והתאבדויות. הוא לא רואה אותם. ולא יראה אותם לעולם.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

כל מי שנשמה ירוקה באפו נאנח לרווחה עם בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית. אי אפשר להפריז בחומרת המצב שאנו עומדים בפניו עקב משבר האקלים. לפי התרחישים מבוססי המדע, המשבר שם את עתידנו כאן בסכנה. הוכחות לקיומו קיימות כבר בשטח, ואם לא ייעשה דבר למניעתו, הסוף הגרוע ידוע מראש. העשור הקרוב הוא קריטי לפעולה.

כל מי שנשמה ירוקה באפו נאנח לרווחה עם בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית. אי אפשר להפריז בחומרת המצב שאנו עומדים בפניו עקב משבר האקלים

טראמפ היה "מכחישן אקלים" ידוע. באחד מציוציו המפורסמים בנושא, הוא כתב שהכל הונאה של הסינים. במפגש בקליפורניה בשיא השריפות בקיץ האחרון, תגובתו בעניין הקשר בין השריפות וההתחממות הגלובלית היתה – אל תדאגו, עוד מעט יתקרר פה.

טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם פריז – ההסכם הבינלאומי למאבק במשבר האקלים – והתייחסותו המזלזלת לכל מה שקשור במדע, ובפרט בתחום האקלים, היתה מזעזעת. לפעולתו של טראמפ היה אפקט מצנן על מדינות רבות אחרות, וכל זאת בתקופה שבה היה צורך בפעולה הרבה יותר משמעותית ונחושה להגברת המאבק במשבר האקלים.

ביידן לעומתו, היה נחרץ ביותר – הרבה יותר מכל מועמד קודם לנשיאות ארה"ב – במחוייבותו למאבק זה. הוא היה חד וברור גם בהבנת חשיבות המשבר וגם בנחישות בה הבטיח לטפל בו. בתכנית המעבר שפורסמה על ידי ביידן והאריס, משבר האקלים הוא אחד מ-4 נושאים בעדיפות עליונה, יחד עם משבר הקורונה, הכלכלה, ושוויון בין גזעי.

המחוייבויות שמופיעות תחת תת הסעיף משבר האקלים הן מרחיקות לכת בהחלט – להביא את ייצור החשמל להיות נקי מפליטות פחמן עד 2035, ולהביא תחבורה ציבורית זמינה ונקייה מפליטות לכל האמריקאים. מינוי של ג'ון קרי לממונה על משבר האקלים בממשל ביידן מצביעה על החשיבות האדירה שמיוחסת לו.

את הצהרותיו מרחיקות הלכת של ביידן בהיבט הסביבתי והאקלימי אפשר לפרש גם מכיוון פוליטי. בהיסטוריה של בחירות לנשיאות ארצות הברית, הפסדיהם של אל גור והילארי קלינטון ב-2000 וב-2016 היתה קשורה להתמודדות של מועמדים אחרים, ובעיקר מועמדי מפלגת הירוקים האמריקאית.

הבחירות של שנת 2000 היו הדרמטיות והצמודות ביותר אי פעם. אל גור (סגן הנשיא של ביל קלינטון) הפסיד לג'ורג' וו. בוש, על חודם של 537 קולות בפלורידה. בהקשר של משבר האקלים, היתה לבחירות אלה השפעה מכרעת. גור הפך בהמשך ל"גורו" בנושא האקלים ואף זכה בפרסי נובל ואוסקר על סרטו "אמת מטרידה", סרט שקידם באופן חסר תקדים את המודעות למשבר האקלים.

הפסדו של גור בבחירות יכול להיזקף למועמד מפלגת הירוקים לנשיאות, ראלף ניידר, אשר זכה בכמעט 3 מיליון קולות (2.7% מהקולות הכלליים), מהם כ-100,000 בפלורידה. אין ספק שפרישתו של ניידר מהמרוץ היתה סוללת את דרכו של גור לבית הלבן. על תבוסה זו מלפני 20 שנים המפלגה הדמוקרטית וגם המאבק במשבר האקלים משלמים מחיר כבד עד היום.

הפסד גור בבחירות יכול להיזקף למועמד מפלגת הירוקים לנשיאות, ראלף ניידר, שזכה בכמעט 3 מיליון קולות. על תבוסה זו מלפני 20 שנים המפלגה הדמוקרטית וגם המאבק במשבר האקלים משלמים מחיר כבד עד היום

גם בבחירות 2016, התמודדה ראש מפלגת הירוקים אז, ג'יל סטיין, לנשיאות. היא גרפה למעלה מ-1,600,000 קולות בארה"ב כולה. להזכירכם, ב-2016 הבחירות הוכרעו על חודם של עשרות אלפי קולות בודדים במדינות מפתח כמו פלורידה, וויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה. מספר הקולות שגרפה סטיין במדינות אלה היה גדול מהפער בין קלינטון וטראמפ. אולם לא בטוח שאותם קולות היו באמת מגיעים לקלינטון ולכן זה לא ברור באופן מובהק שהיתה זוכה בנשיאות אם סטיין לא היתה מתמודדת.

בסופו של דבר, ההבנה כי המפלגה הדמוקרטית חייבת להתייחס באופן רציני יותר למשבר הסביבתי הגיעה לבחירות 2020 ופגשה זרם פרוגרסיבי חזק בתוך המפלגה. ברני סנדרס, אלכסנדרה אוקסיו קורטז ותומכיהם הרבים הביאו לכך שנושא כמו משבר האקלים תפס מקום מרכזי בסדר היום של המפלגה הדמוקרטית.

עתה נותר לקוות לשינוי אמיתי במאבק במשבר האקלים. עד כמה מהר ייצא ביידן להוביל את יישום הבטחות בחירות אלו – על זאת יצטרך להשיב במעשים.

יעל כהן פארן היתה ח"כ בכנסת ה-20 מטעם "המחנה הציוני" כנציגת "התנועה הירוקה". הובילה בכנסת את נושאי הסביבה והקיימות. כיום מנכ"לית התנועה הירוקה, לשעבר מנכ"לית "מגמה ירוקה" ו"הפורום הישראלי לאנרגיה". השתתפה כמעט בכל וועידות האקלים של האו"ם בעשר השנים האחרונות.

מעט פחות מחמישה חודשים – זה פרק הזמן שיפריד בין טקס ההשבעה החגיגי של ג'ו ביידן בוושינגטון בעשרים בינואר 2021 ובין הבחירות לנשיאות איראן שיערכו ביוני באותה שנה. כיאה למדינה רצינית ומסודרת, ולא מבולגנת כמו ארצות-הברית, באיראן תוצאות הבחירות ידועות מראש ונותנות למנהיגי העולם זמן להיערך להנהגה החדשה. הצפי הוא כי ביוני 2021 ישתלט הזרם השמרני הרדיקלי באיראן גם על מוסד הנשיאות, מוסד בו אחז בשנים האחרונות חסן רוחאני המשתייך לזרם פרגמטי יותר, המכונה גם הזרם הרפורמיסטי. אנשי הזרם השמרני מתנגדים להסכם הגרעין עם המעצמות, בניגוד לקו שהוביל רוחאני ושר החוץ שלו ט'ריף.

לפיכך, תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים שמאוד מעוניינים בכך ינסו להשיב את הסכם הגרעין לחיים: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבור אלו גם אלו היה ההסכם להישג הגדול ביותר של כהונתם אי אז ב-2015.

תהיה זו חצי שנה עמוסה ורווית מתח, בה שני צדדים מעוניינים ינסו להחיות את הסכם הגרעין: הדמוקרטים בארה"ב מחד והמחנה הרפורמיסטי באיראן מאידך, עבורם היה ההסכם להישג הגדול של כהונתם

לאורה רוזן, עיתונאית העוסקת רבות בתחום הסכם הגרעין, פרסה בפלטפורמה האינטרנטית הליברלית Just Security קריאה לארה"ב להצטרף במהרה להסכם, לפני הבחירות באיראן. לא ברור עד כמה הדברים הללו מוצאים אוזן קשבת אצל הצוות החדש של ביידן, אך קשה להעלות על הדעת פוזיציה גרועה יותר לארה"ב מההמלצות שהובאו במאמר של רוזן. חזרה מהירה להסכם בחודשים הקרובים תוך ביטול הסנקציות, שבעקבותיה השתלטות של השמרנים הרדיקליים באיראן על הנשיאות יכולה להוביל ליציאה מדורגת או מהירה של האיראנים מההסכם. איראן עלולה לחזור למדיניות מתגרה גם בתחום הגרעין, רק שהפעם ללא המחיר שייגבה ממנה בזירה הפנימית ובלחץ הכלכלי החונק, כפי שהיה עם מדיניות הלחץ המקסימלי.

Trust @lrozen to have what I think is the best distillation I've seen of how the Biden camp is likely approaching JCPOA reentry. https://t.co/lLFIaaW0uI

— Esfandyar Batmanghelidj (@yarbatman) November 22, 2020

אך על אף הרצון הניכר של הצדדים, הדרך חזרה להסכם לא תהיה פשוטה כלל. איראן דורשת פיצויים והגבלה של הסמכויות האמריקאיות רק בשביל לחזור להסכם מ-2015, בעוד האמריקאים באופן עקרוני מעוניינים בהסכם רחב יותר שיתייחס לסוגיות נוספות שלא טופלו בהסכם המקורי.

שגריר סעודיה באו"ם עבדאללה אלמעלמי אמר השבוע:

"הסכם הגרעין הוכח ככישלון לעולם כולו. אני לא חושב שמישהו יהיה נאיבי כל כך שיחזור לאותו הסכם".

הדברים מהווים רמיזה סעודית מנומסת לממשל הנכנס. ייתכן שהדברים אינם יותר ממשאלת לב, אך נראה דווקא שמדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן גם עושות זאת בתיאום זו עם זו: ביום ראשון האחרון התבטא בנושא גם רה"מ נתניהו ואמר כי יש להימנע מלחזור להסכם הקודם.

שגריר סעודיה באו"ם התבטא נגד חזרה להסכם הגרעין, ונראה כי מדובר באיתות מצד מדינות ברית "הסכמי אברהם" לממשל ביידן. לא מופרך להניח שהן מתואמות בענין: גם נתניהו התבטא כך בשבוע שעבר

החותם האזורי של טראמפ במזה"ת

ניתן לומר דברים רבים על מדיניות המזרח התיכון של טראמפ, אך הטענה שאין חשיבה או היגיון מסדר מאחוריה היא תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר, באמצעות פעילות עקבית וברורה: שימוש ב"פרוקסי" של בעלות ברית כחלק מהשאיפה לצמצום הנוכחות האמריקנית בשטח, תוך חיזוק בנות הברית והעצמתן.

במקביל, שימוש בלחץ כלכלי כמנוף מרכזי אל מול גורמים בעיתיים בזירה – המשטר הסורי, גורמים לבנונים וכמובן האיראנים. כתוצאה ממדיניות זו התעצבה הברית בין ישראל למדינות המפרץ, במה שכנראה יהיה החותם המשמעותי ביותר של מורשת טראמפ וממשלו באזור.

בניגוד לאמירות חסרות בסיס שנאמרו בתקשורת הישראלית, ההסכמים האזוריים אינם בדרך להתפורר בתקופת ביידן. נהפוך הוא – הם יועדו לרגע הזה. לא בכדי ייתכן שהבחירה בביידן תגיש לטראמפ את ההישג הגדול ביותר של מדיניות החוץ שלו – הסכם כינון יחסים בין ישראל לסעודיה.

הסעודים מודאגים מהאמירות שנזרקות לכיוונם מביידן ואנשיו. הרגישות המופגנת של הנשיא הנבחר ויועציו לסוגיות זכויות אדם בסעודיה מעוררת חשש כבד בריאד, בוודאי כשמוסיפים לכך את הנכונות המוצהרת של הממשל החדש לפשרות מול משטר האייתולות. מאז השלום עם מצרים יודעים מנהיגי ערב כי הדרך לייצוב וחיזוק הקשרים עם וושינגטון עוברת בירושלים. הדור הצעיר בהנהגה הסעודית – קרי מחמד בן סלמאן – מבין את הצורך ביחסים עם ישראל על מנת לשמר את מעמדם ולמזער נזקים אפשריים מצד ממשל ביידן, לצד ההיבטים הכלכליים והביטחוניים של יחסים אלו.

אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה הבא. קרא ל"הערכה מחודשת" של הקשר עם סעודיה (צילום: Times of Israel)

לכל זה יש משמעות רבה גם ביחס להסכם הגרעין. אם ההתנגדות להסכם ב-2015 הייתה קולנית וקשה, מה שצפוי ב-2021 יהיה על אחת כמה וכמה – ברית מדינות המפרץ וישראל הן אופוזיציה חזקה מאוד להסכם שאף ממשל אמריקאי לא יכול להקל בה ראש.

הטענה שאין חשיבה או היגיון מאחורי התנהגות טראמפ במזה"ת תמוהה. טראמפ חולל שינוי אזורי אדיר בפעילות עקבית: "פרוקסי" של בעלות ברית לצמצום הנוכחות האמריקאית והעצמתן. ולחץ כלכלי כמנוף

פופוליזם מהפכני שרחוק מכל ערך שמרני

בזמן שבכירי ממשלו, כדוגמת מזכיר המדינה פומפאו, מנסים לשמר את הישגיהם בשנים האחרונות ואולי בכך סוללים את דרכם לקמפיין 2024, דונלד טראמפ ממשיך לקרוא תיגר על המוסדות הדמוקרטיים והליך הבחירות.

אירוני שנשיא שעמד לאורך הקיץ וביקש להגן על הסמלים והמוסדות הלאומיים כמו המשטרה, הדגל וההיסטוריה האמריקאית פועל כעת כאחרון האנרכיסטים ומסרב להכיר בתוצאות, ללא שום עילה רצינית נראית לעין. כדי להפוך את התוצאות, טראמפ צריך להוכיח קונספירציה בקנה מידה שלא היה כדוגמתו; ובעוד עתירותיו נדחות אחת אחרי השנייה, הוא ממשיך לשחוק את האמון בהליך הדמוקרטי.

הפופוליזם המהפכני הזה רחוק מכל ערך שמרני ועשוי להוות סכנה ממשית לאמון הציבור במוסדות המדינה. הוא גם מעיד על תהליך עמוק הרבה יותר שעובר על המפלגה הרפובליקאית וציבור תומכיה, תהליך שאינו זר גם לימין הישראלי. שמרנות אינה יכולה להתבטא ביצר מהפכנות אגרסיבי נגד "דיפ סטייט" קיים או מומצא.

המועמד הבא של המפלגה הרפובליקאית יצטרך לייצג את העקרון השמרני בדבר המידה הטובה קצת יותר מהנשיא היוצא. עם זאת, נראה שגם הפעם המערכת האמריקאית יציבה מהאוחזים ברסן השלטון: מנהלת ה-GSA האמונה על תהליך העברת השלטון עדכנה הבוקר (24.11) כי הרשות תחל בתהליך העברת הסמכויות לממשל הנכנס. עד ה-20 בינואר, בסופו של דבר, תתבצע העברה שלווה של השלטון לממשל ביידן.

יחס הציבור הערבי בישראל ויחס נבחריו לשינויים האזוריים

לסיום, קשה להתעלם מיחסם של נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים המתחוללים באזור. סביר להניח שמרבית הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים בהיבטים רבים, אך נבחרי הציבור שלו ממשיכים להישמע כדוברים של משמרות המהפכה.

קשה להתעלם מיחס נבחרי הציבור הערביים בישראל לשינויים ההיסטוריים באזור. סביר שרוב הציבור הערבי תומך בהסכמי אברהם וייהנה מיתרונותיהם המעשיים, אך נבחריו ממשיכים להישמע כדוברי משמרות המהפכה

חברת הכנסת עאידה תומא סלמאן הוציאה הודעה בעקבות הפגישה החשאית של נתניהו עם בן-סלמאן ובה האשימה אותם ואת טראמפ בחרחור מלחמה ובדרדור האזור להסלמה, שבא לידי ביטוי בהפצצות האחרונות בסוריה. הנחרצות בה מגינה תומא-סלימאן על שלוחי הטרור האיראנים ומגנה את פריחת השלום האזורית בעודה יושבת בכנסת ישראל, מבהירה פעם נוספת שלא נס ליחו של הסלוגן שתבע ג'ורג' אורוול בספרו 1984:

war is peace, freedom is slavery, ignorance is strength

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.