ראש הממשלה לשעבר ויושב ראש מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, הציג היום למועמדי מפלגתו את מיקומם ברשימה לכנסת. לפי הודעת המפלגה, הרשימה מתאפיינת בנשים שכיהנו בתפקידי ניהול בכירים בשירות הציבורי ובמשרתי מילואים פעילים.

אחרי בנט, שניצב במקום הראשון, מאיישות את שלושת המקומות הבאים נשים שכיהנו כמנכ"ליות בשירות הציבורי. במקום השני הוצבה קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר ומשרד התחבורה. אחריה ברשימה ממוקמות לירן אבישר בן חורין, לשעבר מנכ"לית משרד התקשורת, ומיכל נגרי, שכיהנה כמנכ"לית עיריית רעננה. את החמישייה הראשונה משלים חבר הכנסת איתן גינזבורג.

העשירייה הראשונה כוללת גם את יונתן שלו, מנכ"לית המפלגה ברוריה נעים ארמן, אמיר סטרוגו שכיהן כמנכ"ל עמותת "אחריי", ניסן זאבי ואורלי הראל.

בהודעת המפלגה צוין כי תשעה מתוך חברי הרשימה הם משרתי מילואים פעילים, שצברו יחד 2,825 ימי שירות במלחמת חרבות ברזל. כמו כן, נמסר כי כלל המועמדים לקחו חלק בגיבוש תוכניות עבודה שמוכנות ליישום מיום הקמת הממשלה.

בנט מסר:

"בתום עבודה קשה ותהליכי מיון עמוקים – אנחנו מציגים היום את הנבחרת הטובה ביותר לתיקון מדינת ישראל.

"המצפן ששמתי לנגד עיניי לפני שנתיים, עם תחילת העבודה על תוכנית התיקון לישראל, בא לידי ביטוי באופן מובהק ברשימה שלנו לכנסת – ביצועסטים וביצועיסטיות שידעו להיכנס לכנסת, למשרדי הממשלה – ולתקן.

"באופן אישי: מדובר ברשימה הטובה והאפקטיבית ביותר שהתמודדה לכנסת בדור האחרון, זו רשימה שמבטאת את הצורך הקיומי לעתיד ישראל: אנשים שעובדים קשה, מהר, ובצורה האיכותית ביותר שיש. תזכרו אותם היטב, כי הם יהיו אלה שיובילו את התיקון הגדול, ממש בקרוב".

הרשימה המלאה:

1. נפתלי בנט
2. קרן טרנר
3. לירן אבישר בן חורין
4. מיכל נגרי
5. איתן גינזבורג
6. יונתן שלו
7. ברוריה נעים ארמן
8. אמיר סטרוגו
9. ניסן זאבי
10. אורלי הראל
11. שחר ורון
12. אסתי איילון קובו
13.  ג'רמי סלטן
14. צבי פלוטניצקי
15. אולסיה קנטור
16. מתי גיל
17. תומר וינר
18. תמי מוזיאל
19. יעל שטרן
20. עמית ברדה

ב"הארץ" דווח כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע כי החליט לדחות את סבב המינויים במשטרה שהיה צפוי להתקיים השבוע, ולקיימו רק לאחר הבחירות. זאת, לאחר שפורסם כי בכוונתו ובכוונת המפכ"ל דני לוי לבצע שורת מינויים רגישים בצמרת המשטרה למרות שמדובר בתקופת בחירות. 

לפי הודעת בן גביר, הוא "הבהיר למפכ"ל כי לא ראוי לערוך מינויים של בכירים כחודש וחצי לפני הבחירות, שכן הדבר עלול להיתפס בעיני חלק מהציבור כמחטף". בהודעה הודגש כי "כלל המינויים יוקפאו עד לאחר הבחירות, למעט מקרים דחופים שייבחנו באופן פרטני".

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אמר כי הצבא נמצא ב"תקופה מתוחה ונפיצה בכל הגזרות", לקראת עונת חגי תשרי הקרבה.

זמיר אמר את הדברים במהלך הערכת מצב עם בכירי הצבא, בעקבות תרגיל פתע שהחל הבוקר.

"אנו נמצאים בתקופה מתוחה ונפיצה בכל הגזרות, ונערכים לקראת תקופת החגים הקרובה. אנחנו ממשיכים להפיק לקחים, וכפי שהגדרתי זאת, נקודת המוצא של צה"ל כולו היא מוכנות למתקפת פתע", אמר זמיר, לפי הודעת הצבא.

התרגיל שיזם זמיר מוקדם יותר הבוקר נועד לבחון את תפקוד המפקדות הבכירות של הצבא במהלך "תרחיש פתע רב-זירתי".

"התרגיל מהווה חלק משמעותי מהיערכות צה"ל לקראת תקופת החגים הקרובה", הבהיר זמיר במהלך הערכת המצב.

הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר בהערכת מצב לקראת החגים, 6 בספטמבר 2026 (צילום: דובר צה"ל)

משרד האנרגיה ורשות המים הודיעו כי אספקת המים למשקי הבית ולמגזר החקלאי נמשכת כסדרה, וכי נשמרת יציבות מלאה במערכות.

לפי ההודעה, רציפות האספקה מתאפשרת הודות לשילוב של הזרמת מים ממתקנים פעילים, מהכנרת וממאות קידוחים ברחבי הארץ. בנוסף, חברת "מקורות" פעלה במהלך סוף השבוע כדי לגבות ולמלא את המאגרים הארציים.

עוד נמסר כי "כדי להבטיח את המשך האספקה הסדירה של משק המים, הוחלט לרכוש מלאי ייעודי של ממברנות עבור מתקני ההתפלה בישראל".

בהודעה נמסר כי "צוותי רשות המים, משרד האנרגיה ו"מקורות" ממשיכים לנהל את האירוע סביב השעון, במטרה להבטיח את חוסנו של משק המים ואת האספקה המלאה לאזרחים".

עם זאת, הרשויות פנו לציבור בבקשה "לנהוג ביעילות ובאחריות" בשימוש במים.

המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, 8 ביוני 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

כ־1,370 רופאים עזבו את ישראל לתקופה של שנה לפחות משנת 2023 עד שנת 2025, כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב המבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

המספר כמעט הוכפל לעומת התקופה המקבילה לפני עשור.

המחקר, שעליו דווח בכלי תקשורת, התבסס על הצלבת נתוני מרשם האוכלוסין וקובץ רישיונות העיסוק של הרופאים.

ב־2023 עזבו את הארץ 416 רופאים, וב־2024 עזבו 530. לפי אומדנים ראשוניים ל־2025, כ־419 רופאים עזבו את הארץ.

העלייה נרשמה בכל תחומי ההתמחות הרפואית, ובהם רפואת ילדים, רפואת עיניים ורפואת עור, וכן בכל האזורים בישראל.

ב־ynet צוין שמספר הרופאים שעזבו שקול למספר הרופאים המועסקים בבית חולים גדול.

החוקרים, פרופסור איתי אטר, פרופסור נתאי ברגמן ודורון זמיר, הדגישו ששהייה בחו"ל במשך שנה לא מעידה בהכרח על הגירה לצמיתות, אך שהיות זמניות בחו"ל הופכות לעיתים קרובות למעבר קבוע.

"מאז 2023, מדינת ישראל מאבדת את האנשים הכי טובים שלה", התריע אטר. "לכולנו יש בני משפחה שממתינים לניתוח או לטיפול רפואי אחר. עזיבה של קרוב ל־1,400 רופאים מתורגמת ישירות להמתנה ארוכה, לטיפול רפואי פחות אפקטיבי, ובסופו של דבר לפגיעה קשה באיכות החיים שלנו. אם חלילה המגמה הזו תימשך, גובר החשש לנזק בלתי הפיך לחוסן של ישראל".