הרבעון השני של 2026 התאפיין במעבר הדרגתי ממערכות לחימה רחבות לניסיונות הסדרה מדיניים, אך ללא צמצום ממשי של האיומים.

ישראל וצה"ל המשיכו לפעול במקביל בחמש זירות: איראן, לבנון, סוריה, יהודה ושומרון ורצועת עזה. בחלקן ירדה עצימות הלחימה, אך במקומה התפתח מצב מורכב של חיכוך מתמשך, פעילות סיכול וניסיונות לייצר הסכמים שיציבותם עדיין מוטלת בספק.

תא"ל במיל', ד"ר אמנון סופרין, הוא עמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור- פוליטוגרפיה ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

במזרח התיכון של ראשית 2026 אין עוד זירה אחת, אין עוד איום מרכזי אחד, ואין עוד אפשרות להפריד בין ביטחון צבאי, יציבות אזורית ולגיטימציה בינלאומית.

תמונת המצב הביטחונית של ישראל, כפי שהיא משתקפת בדוח תמרור-פוליטוגרפיה לרבעון הראשון של השנה, מצביעה על מציאות מורכבת ורב־ממדית: הישגים טקטיים מרשימים לצד אתגרים אסטרטגיים מתעצמים.

תא"ל במיל', ד"ר אמנון סופרין, הוא עמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור- פוליטוגרפיה ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

ישראל 2025 ניצבת בסיום השנה מול מציאות ביטחונית מורכבת ורב זירתית, אך לא מול כישלון צבאי. בכל אחת מהחזיתות נרשמו הישגים מבצעיים משמעותיים, המעידים על עליונות צבאית ועל יכולת פעולה גבוהה.

עם זאת התמונה הכוללת מצביעה על פער מתמשך בין הצלחות טקטיות לבין היעדר הכרעה מדינית, המסוגלת לייצב את המערכת לאורך זמן. ישראל מצליחה לבלום לפגוע ולסכל אך מתקשה לסיים ולהסדיר.

תא"ל במיל', ד"ר אמנון סופרין, הוא עמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור- פוליטוגרפיה ומרצה באוניברסיטת רייכמן.

ההתערבות הבוטה של החרדים בפריימריז של הליכוד מחייבת אותנו לברר מה הם רוצים, מה מניע את החברה החרדית. כל עוד זה נשאר בתוך ד' אמותיהם, אין זה עניינו של הציבור הרחב, אבל כאשר הם מנסים להשתלט על מפלגת השלטון, יש לברר מה קורה בתוכם ואיך זה עלול להשפיע עלינו.

האם אלה רק תאוות תקציבים והשתמטות מן הצבא ומן העבודה? זה כשלעצמו נוגע לנו, אבל האם יש מעבר לכך?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

במשך למעלה מארבעה עשורים, האסטרטגיה הישראלית נשענה על הנחת יסוד שכמעט לא נאמרת בקול: ארצות הברית תישאר הכוח המארגן הבלתי מעורער במזרח התיכון, מוכנה ומסוגלת לממן את יתרונה הצבאי של ישראל, לספוג את העלויות הדיפלומטיות של מדיניותה, ולפקח על מאזן הכוחות באזור לפי תנאיה של וושינגטון. הנחה זו הולכת ומתפוגגת כעת, וקובעי המדיניות הישראלים היו איטיים מדי בהתמודדות עם השינוי.

הנסיגה מהעליונות

ההגמוניה האמריקאית במזרח התיכון מעולם לא הייתה מוחלטת, אך הייתה ממשית דיה – רשת של זכויות שימוש בבסיסים, מכירות נשק, ערבויות ביטחוניות וגיבוי דיפלומטי, שאפשרה לוושינגטון לפעול כבוררת עליונה מהלבנט ועד המפרץ.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.