מאת אבנר הופשטיין
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
המשטרה תביא הבוקר בפני שופט 62 חשודים שנעצרו אמש במהלך מהומות חרדים אלימות נגד הגיוס מחוץ לביתו של שופט בג"ץ נעם סולברג, ותבקש להאריך את מעצרם.
אמש הגיע המון של מתפרעים חרדים לביתו של סולברג בהתנחלות אלון שבות שבגדה המערבית, ניפץ את חלונות ביתו ורכבו ושבר עציצים בפתח הבית.
המשטרה מסרה כי עצרה 65 חשודים בעקבות המהומות. לפי אתר וואלה, 62 מהם נותרו במעצר ויובאו הבוקר לבית משפט השלום בירושלים.
לפי דיווח ב-ynet, המשטרה תפסה ברשות החשודים רחפנים ומצלמות גופרו.
מצה"ל נמסר כי לאחרונה, במהלך ההתקפה על הרכס בצמוד למבצר בופור, הכוחות זיהו שני מחבלים חמושים באיתור כ-150 מטר מהכוחות.
בסגירת מעגל מהירה, טנק של צוות הקרב החטיבתי גולני תקף את המחבלים, ולאחר מכן כטב"ם של חיל האוויר חיסל את המחבלים.
מפקד חטיבת עציון היוצא, אל"ם ג', הזהיר בטקס סיום כהונתו כי אירועי הפשיעה הלאומנית בגוש עציון עלולים להצית את הגדה.
לפי דיווח בגלי צה"ל, הקצין, שפיקד בשנתיים האחרונות על גזרת גוש עציון, אמר כי "התחושה היא שהכול על הקצה – מתיישבים, פלסטינים, מילואימניקים, חיילים בקבע ובסדיר". לדבריו, אירועי חיכוך על קרקעות ופשיעה לאומנית "ממלאים יותר ויותר את סדר יומה של החטיבה, וזה עתיד להצית את האזור כולו".
אל"ם ג' מתח ביקורת חריפה על אזרחים שלדבריו לקחו את החוק לידיים ופגעו "בשם הציונות" בביטחון ובערכים. "חשתי תחושת אכזבה ובושה בכל פעם שאזרחים לקחו את החוק לידיים", אמר.
בגלי צה"ל ציינו כי בגזרת גוש עציון, שבעבר כמעט לא ידעה אירועי טרור יהודי, נרשם בשנה וחצי האחרונות זינוק של 106% במספר האירועים.

מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק למתן הטבות מס לעשרות יישובים באזור קו העימות המזרחי בגדה המערבית. בהצעה תמכו 32 חברי כנסת, מול 23 שהתנגדו.
הצעת החוק, שהגישו חברי הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית, לימור סון הר־מלך וקבוצת חברי כנסת, קובעת הוראת שעה למתן זיכוי ממס לתושבי יישובים מסוימים באזור קו העימות המזרחי, הממוקמים ממזרח לגדר, ושחלק או כל בתי המגורים בהם נמצאים במרחק של יותר משני קילומטרים בקו אווירי ממנה.
לפי ההצעה, כדי שיישוב יוגדר "יישוב מוטב" ויהיה זכאי להטבה, נדרש כי הסעות תלמידים אליו וממנו יתבצעו ברכב ממוגן ירי בלבד, לפי פרסומי משרד הביטחון; כי היישוב ישויך לאשכול 6 או פחות במדד הפריפריאליות ובמדרג החברתי־כלכלי; וכי הקמתו אושרה כחוק.
תושב שגר ביישוב מוטב במשך כל שנת המס יהיה זכאי לזיכוי ממס, בהתאם לשיעור ולתקרה הקבועים בפקודת מס הכנסה. אם הוא זכאי ליותר מזיכוי אחד, יוכל לבחור ביניהם.
החוק יחול רטרואקטיבית מינואר 2026 ויעמוד בתוקפו עד 31 בדצמבר 2027. שר האוצר יהיה רשאי, באישור ועדת הכספים, להאריך את תוקפו בתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי במפת אזורי העדיפות הלאומית נכללים גם יישובים המאוימים ביטחונית בגדה המערבית, אך קריטריון זה אינו מובא כיום בחשבון לצורך הטבת מס.
בית הנבחרים של ארצות הברית, הנשלט בידי הרפובליקאים, אישר ביום רביעי החלטה שנועדה למנוע מהנשיא דונלד טראמפ להמשיך במלחמה נגד איראן, ביטוי לדאגה גוברת בקרב חברים במפלגתו מהעימות שנמשך זה שלושה חודשים.
בית הנבחרים הצביע ברוב של 215 תומכים מול 208 מתנגדים, לאחר שארבעה רפובליקאים הצטרפו לדמוקרטים ותמכו בהחלטה מכוח חוק סמכויות המלחמה, המורה לטראמפ להסיג את הכוחות האמריקאיים מאיראן אלא אם הקונגרס יכריז מלחמה או יאשר שימוש בכוח צבאי.
מדובר במכשול נוסף לטראמפ בקונגרס, חרף הרוב הדחוק של מפלגתו בבית הנבחרים ובסנאט.
לפי שעה, ההצבעה היא בעיקר סמלית, שכן כדי להיכנס לתוקף על החקיקה לעבור גם בסנאט וגם בבית הנבחרים. בנוסף, קיימת מחלוקת אם החלטות מכוח חוק סמכויות המלחמה יהיו חוקתיות גם אם יאושרו בקונגרס.
עם זאת, ההצבעה משקפת אי־נוחות בקרב כמה רפובליקאים מהתנהלותו של טראמפ בעימות, ומסמנת מאמץ דו־מפלגתי נדיר להגביל את סמכויות המלחמה של הנשיא, בשעה שהמלחמה נכנסת לחודש הרביעי שלה. שלוש החלטות קודמות מכוח חוק סמכויות המלחמה נכשלו בבית הנבחרים בפערים שהלכו והצטמצמו, ומנהיגי הרפובליקאים בבית דחו במפתיע את ההצבעה על ההחלטה הנוכחית בחודש שעבר, כשנראה היה שהיא עשויה לעבור.
הסנאט קידם בחודש שעבר החלטה נפרדת אך דומה בהצבעה פרוצדורלית, לאחר ששבעה ניסיונות קודמים נכשלו. טרם נקבעו הצבעות נוספות על ההחלטה בסנאט.
ארבעת הרפובליקאים בבית הנבחרים שהצביעו בעד ההחלטה הם טום בארט ממישיגן, וורן דייווידסון מאוהיו, בריאן פיצפטריק מפנסילבניה ותומאס מאסי מקנטקי.
אף דמוקרט לא הצביע נגדה. שבעה חברי בית הנבחרים לא הצביעו.
הוועדה האזרחית (CCO7) לחקר פשעי חמאס נגד נשים וילדים פרסמה ב־12 במאי השנה את הדוח המקיף והמתועד היטב שלה, "לא עוד מושתקים: חשיפת הטרור המיני – הזוועות שלא סופרו של 7 באוקטובר והפגיעות בבני הערובה בשבי".
הדוח, המשתרע על פני כמעט 300 עמודים, כולל תיאורים מטרידים ביותר וקשים מאוד לקריאה של האלימות המינית והמגדרית השיטתית (SGBV) שבוצעה במהלך מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, וכן של הפשעים שבוצעו נגד בני הערובה בעזה.
ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.
בתחילת החודש שעבר פרשה מדינת איחוד האמירויות מחברותה בקרטל יצרניות הנפט אופ"ק (OPEC). מדובר בהחלטה בעלת משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עבור מדינת האמירויות עצמה, עבור שאר יצרניות הנפט במפרץ ובראשן סעודיה ועבור שוק האנרגיה העולמי כולו.
אולם יותר מההשלכות הכלכליות, המהלך הזה הוא בבחינת צעד נוסף בשינוי הגיאופוליטי-אסטרטגי ההיסטורי שהאזור כולו עובר ברקע ובצל של המלחמה באיראן.
אהרן פורת הוא עיתונאי וחוקר בתחומי כלכלה וטכנולוגיה, חבר בצוות המחקר של ארגון "בצלם" ומייעץ לפעילי זכויות אדם וארגונים בנושא מטבעות דיגיטליים. כותב בפורום לחשיבה אזורית מבית מכון ון ליר.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוניתוח מטריד של התקשורת בישראל.
פעם באמת אהבתי מאוד את לונדון וקירשנבאום, וגם את מהדורת החדשות המרכזית. כיום בכלל לא צופה.
בכלל כל הכתבות בכל הערוצים נראות ונשמעות כמו חיקוי של חיקוי של חיקוי של משהו שהיה פעם מקורי – עד רמת הטון של הקריינות ומשחקי המילים בשמות האייטמים.