הצבא האמריקאי פרסם תיעוד המציג את השימוש המבצעי הראשון אי פעם שלו בכלי שיט בלתי מאוישים מתאבדים, במהלך התקיפות שביצע אתמול על צוללת איראנית ועל מתקן לתחזוקת ספינות.

"שלושה כלי שיט בלתי מאוישים מדגם קורסייר פגעו בנמל בבסיס הצי בבנדר עבאס, וזו הפעם הראשונה שבה כוחות אמריקאיים עושים שימוש בכלי שיט מסוג זה בפעילות מבצעית", נמסר מפיקוד המרכז של ארצות הברית (סנטקום) בהודעה שפורסמה ברשת הטוויטר.

"התקיפות שאירעו הלילה פגעו ביכולתה של איראן להמשיך ולתקוף ספינות סוחר", הוסיפו בסנטקום.

Yesterday, using multiple one-way attack surface drones, CENTCOM forces successfully struck a submarine and ship maintenance facility in Iran. Three Corsair unmanned surface vessels hit the port at Bandar Abbas Naval Base, marking the first time American forces have employed sea… pic.twitter.com/bOM2kmgRxz

— U.S. Central Command (@CENTCOM) July 13, 2026

לשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט מסרה בתגובה לאזהרת הרמטכ"ל אייל זמיר מפני השלכות החקיקה להקפאת מעצר עריקים חרדים:

"1. מכתבו של הרמטכ"ל בעניין הוראת השעה להקפאת הליכים פליליים נגד לומדי תורה נשלח רק אתמול בערב לשר הביטחון ולראש הממשלה לאחר שהוועדה כבר השלימה את הדיונים והצביעה על הצעת החוק, אף שנוסח הוראת השעה היה בידי צה"ל במשך כ-3 שבועות ונציגיו השתתפו בכל הדיונים.

"2. הנוסח הסופי של הוראת השעה גובש בתיאום מלא עם נציגי משרד הביטחון ולבקשתם. בנוסף, הוועדה נעתרה באופן חריג לבקשת משרד הביטחון להגיש שתי הסתייגויות לאחר שחלף המועד להגשתן, ושתיהן התקבלו ונכללו בנוסח.

"3. לאחר שוועדה בכנסת משלימה את הדיונים ומצביעה על הצעת חוק, היא יוצאת משולחנה וממשיכה לשלב הבא בהליך החקיקה בכנסת.

"4. נשאלת השאלה מדוע המכתב נשלח רק לאחר סיום הדיונים וההצבעה, ופורסם דווקא ביום שבו החוק צפוי לעלות למליאה. אם המטרה הייתה לתקן את הנוסח, היה לצה"ל כ-3 שבועות לעשות זאת כאמור. קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים.

"5. במהלך כל הדיונים בהוראת השעה, נציגי צה"ל לא הצליחו להציג בפני הוועדה ולו מקרה אחד שבו מעצר של לומד תורה הוביל לגיוס בפועל.

"6. הרמטכ"ל טוען במכתבו כי הוראת השעה תסיט קשב ומשאבים בעיצומה של מלחמה, אך דווקא המעצרים שאינם מובילים לגיוס ואינם משיגים את מטרתם הם שמסיטים את הקשב והמשאבים לשווא".

צה"ל הודיע כי תקף אתמול (ראשון) בדרום רצועת עזה וחיסל את מצטפא עויצי, מחבל וסוחר שניסה להבריח ציוד צבאי לרצועה.

לפי הודעת הצבא, במהלך המלחמה פעל עויצי להברחת אמצעי לחימה. בתקופה האחרונה הוא המשיך בניסיונות להבריח ציוד צבאי נוסף, במטרה לשקם את הזרוע הצבאית של חמאס, וזאת תוך הפרת הסכם הפסקת האש.

עוד נמסר מצה"ל כי הציוד הצבאי שעויצי ניסה להבריח נועד לשמש את ארגון הטרור בזירה הימית והאווירית.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי מצר הורמוז יישאר פתוח לשיט בינלאומי, עם או בלי איראן. בהצהרה שפרסם הדגיש טראמפ כי ארצות הברית מחדשת את המצור הימי נגד איראן, שימנע אך ורק מספינות ומלקוחות איראניים מעבר חופשי באזור.

טראמפ הבהיר כי כל שאר המדינות ייהנו משימוש חופשי והוגן במצר. לדבריו, מעתה ואילך תוכר ארצות הברית בתור "שומרת מצר הורמוז".

עוד הודיע טראמפ כי ארצות הברית תגבה החזר הוצאות בשיעור של 20% על כל מטען שיועבר במצר. לדבריו הסכום נועד לכסות את כלל העלויות הנדרשות לאספקת ביטחון והגנה באזור, שאותו הגדיר כנפיץ מאוד.

בסיום דבריו ציין הנשיא כי יישומה של התוכנית והיערכות הכוחות יחלו מייד.

נראה כי שופטי בג"ץ ספקנים מאוד לגבי העתירות המבקשות לעצור את הליך החקיקה של חוק התקשורת השנוי במחלוקת. שניים משלושת השופטים בהרכב טענו כי התערבות בחקיקה בטרם אושרה כחוק תהווה פגיעה בהפרדת הרשויות.

שלושה ארגונים עתרו לבג"ץ נגד החקיקה בטענה כי נפלו בה פגמים פרוצדורליים חמורים, בין היתר משום שהיועצת המשפטית לממשלה לא אישרה את הצעת החוק, והקמת הוועדה המיוחדת להכנתו הייתה בלתי חוקית.

"מה שאתם מבקשים זה לפגוע בקווי המתאר של הפרדת הרשויות", אמר השופט אלכס שטיין לעורך הדין שייצג את עמותת הצלחה, אחת העותרות.

"מניתם שורה ארוכה של פגמים בהליך החקיקה, והם יילקחו בחשבון כשהחוק ייבחן לאחר שייחקק", המשיך שטיין.

השופט יחיאל כשר ציין כי בית המשפט מעולם לא התערב בחקיקה לפני שאושרה סופית, ותהה אם המקרה הנוכחי קיצוני מספיק כדי להצדיק צעד תקדימי שכזה.

נוסף על כך, השופטים כשר, שטיין ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ציינו כי החוק ממילא צפוי לעבור, או ליפול, בשלושת הימים הקרובים – כך שהתערבות בית המשפט בשלב זה מתייתרת.

הנציג המשפטי של הכנסת אמר כי אכן נפלו פגמים רבים בהליך החקיקה, ובכללם התערבות מצידו של שר התקשורת שלמה קרעי, אך טען כי אין צורך של ממש בהתערבות בג"ץ ימים ספורים לפני קבלת ההחלטה הסופית במליאה.

נראה כי עמית הסכים עם העמדה הזו בתום הדיון, וקבע כי אם החוק יעבור, "הפגמים הנטענים בהליך לא הולכים לשום מקום".

חוק התקשורת המדובר יעניק לממשלה שליטה משמעותית על שידורי טלוויזיה ורדיו, אתרי חדשות וכלי תקשורת נוספים, והוא כולל סעיפים שנתפסים כמיועדים להיטיב עם ערוץ 14 הימני והפרו-קואליציוני.