המגזר החרדי עבר טלטלה חזקה בתקופה האחרונה. התאבדות חיים ולדר אחרי פרסום פרשת הפגיעות מסעירה את המגזר. יש דעות לכאן ולשם, תהיות אם להאמין לנפגעות או לא, קמפיינים אמיצים ובלגן עד לב השמים.

ובתווך, בתוך כל הסערה, נאלם קולם של המנהיגים החרדיים. כן, אלו שנוסעים מעיירת פיתוח אחת לשנייה כדי לקושש שלושה קולות למפלגתם, אלו שיודעים היטב לנסח קולות קוראים ומנשרים בכל סכסוך על סגן רל"ש בעיריית ירוחם, ולהוציא את הכביסה המלוכלכת איש על מחנה רעהו בכל הכוח (כן כן, תבדקו בארכיונים את הבחירות המוניציפליות ב-2018 או את הפילוג החרדי ב-1988 ותופתעו).

שלום קופילוביץ הוא צעיר בוגר המגזר החרדי, מתעניין בפוליטיקה ותקשורת ומשרבט מלים להנאתו מעת לעת. מאמין בכל ליבו ונפשו בליברליזם, אקטיביזם והכלת האחר.

שישי בבוקר מצא אותי לא מוכן, אחרי לילה עם ידידים בירושלים, לחטוף בדרך למיטה את ההתראה מאפליקציית "הארץ". האמת, הבנתי שזה יגיע. כבר לפני תקופה שמעתי מאחד הנוגעים בדבר על התחקיר שבדרך, ועדיין, כלום לא הכין אותי לקריאת התחקיר המחריד על חיים ולדר, שהרעיד אותי.

ספריו של חיים ולדר הם קלאסיקות בכל בית חרדי. הוא בעל טור ב"יתד נאמן", ואחראי מטעם עיריית ב"ב על המרכז לילד ולמשפחה. מקורב לצמרת הרבנית, הפוליטית, העסקית והתקשורתית. אליטה.

שלום קופילוביץ הוא צעיר בוגר המגזר החרדי, מתעניין בפוליטיקה ותקשורת ומשרבט מלים להנאתו מעת לעת. מאמין בכל ליבו ונפשו בליברליזם, אקטיביזם והכלת האחר.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

כמעט שלוש שנים של מלחמה ומצב חירום מתמשך אילצו חברות בישראל להתמודד עם מציאות שלא הכירו: עובדים שנעדרים חודשים ארוכים לשירות מילואים, עלייה חדה בשחיקה ובמצוקה נפשית, קהילות שלמות שנפגעו ושיבושים מתמשכים בשוק העבודה.

עבור מנהלים רבים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה נפל האסימון: חוסן אנושי אינו רק סוגיה של משאבי אנוש או אחריות תאגידית – הוא תנאי ליכולת של העסק להמשיך לפעול.

עברי ורבין הוא מנכ"ל חברת Good Vision לאחריות תאגידית מקבוצת פאהן-קנה. מחבר הספר "אחריות תאגידית 2.0".  שימש כיו"ר פורום ה- ESG העולמי של רשת גרנט טורנטון.  יזם עסקי וחברתי המכהן כחבר וועד מנהל במספר ארגונים חברתיים. סא"ל במיל' בשירות פעיל, ששירת מעל 200 ימים ב'חרבות ברזל'. בעבר, שימש כיועץ לשמעון פרס, כשכיהן כשר החוץ וכשר לשיתוף פעולה אזורי.

סוף יוני-תחילת יולי הוא מועד של סיומי דרך במדינת ישראל. כך במערכת החינוך: החל בפעוטונים, בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים, בתיכונים, במכינות הקדם-צבאיות, עבור במוסדות האקדמיים, ואפילו בצה"ל, שחלק מקורסיו הבכירים – כמו המכללה לביטחון לאומי, בית הספר לפיקוד ומטה, או קורס הטיס – מסונכרנים למועד זה, במקרה או במכוון.

כמעט בכל מקום זו חגיגה משותפת של ה"תלמידים", של מוריהם ומדריכיהם, וכמובן – של ההורים ובני המשפחות. כולם מתכנסים בעיניים בורקות לחגוג את האירוע – ציון דרך חשוב בחיי ה"בוגר", כל אחד בתחומו.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.

כאשר סובחי א-טופיילי, מזכ"ל חזבאללה הראשון, מותח ביקורת על הארגון, כבר קשה להתרגש. במשך יותר משני עשורים הוא מאשים את הנהגת חזבאללה בכך שסטתה מדרכה, הפכה לכלי בידי איראן והרחיקה את לבנון אל עבר מלחמות שאינן שלה.

אלא שהפעם נדמה שהוא מבקש לעשות דבר אחר: לא רק להאשים את חזבאללה, אלא גם לשבור את הפחד שמלווה כיום רבים מבני העדה השיעית.

ד"ר נועה ריבן היא חוקרת המתמחה בלבנון, בחזבאללה, בחברה השיעית ובתיאולוגיה השיעית. מחקריה עוסקים בפוליטיקה של העדה השיעית בלבנון, ביחסי דת ופוליטיקה ובמוקדי הכוח הפועלים בתוך החברה השיעית, תוך התמקדות בהתנגדות השיעית לחזבאללה ובהתפתחותה לאורך השנים. היא עמיתת מחקר ב-MECARC באוניברסיטת אריאל ומרצה בתחומי המזרח התיכון והאסלאם.