ביטול עילת הסבירות זו עובדה מוגמרת, אבל לצערו של יריב לוין, זה מתגמד אל מול ההישג האמיתי שלו: הקמת המחנה הדמוקרטי בישראל.

אם בעבר היה מדובר בפזורה אקלקטית, היום כולם יודעים שהליברלים והדמוקרטים בישראל זה אגרוף ברזל. הם חשבו שהם יקבלו פסטיבל קטן ברוטשילד, אבל אוי איך הם טעו.

עומר לובטון-גרנות הוא יועץ פוליטי ואסטרטגי, סטודנט למדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים באונ׳ קולומביה, ניו יורק.

אפשר לומר זאת באופן כמעט רשמי, זו לא ממשלת בנימין נתניהו, אלא ממשלת שמחה רוטמן-איתמר בן גביר. הם הזנב שמכשכש בכלב. הם מסמר הערב במסיבת התה.

כשאנו מדברים על מסיבת התה של נתניהו, אנו מדברים על השילוש הקדוש שהתכנס לטובת ההפיכה המשטרית – הליכודניקים, החרדים והמתנחלים. כל חלק בעל אינטרסים משלו. לעיתים הם נפגשים עם השותפות האחרות ולעיתים לא, אבל אלו גבולות המגרש.

עומר לובטון-גרנות הוא יועץ פוליטי ואסטרטגי, סטודנט למדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים באונ׳ קולומביה, ניו יורק.

בשעה טובה, ממשלת ישראל משיקה רשמית את הפנקס הכחול. תעודת הנאמנות לבנימין נתניהו. 2,500 ש"ח לאברכים, תווי אריה דרעי, סכום שיא של כספים קואליציוניים, התקציב הגדול אי פעם לחינוך החרדי ללא ליבה, תכנית חומש לבניית תשתיות למתנחלים בלבד והיד עוד נטויה. בתמורה להצבעה ותמיכה גם אבי מעוז יקבל חיבוק. הכל למען אחדות נתניהו.

הפנקס הכחול הוא מונח שנזרק כבדיחה על ידי מירי רגב, כבר ב-2021, בדיחה נבואית, "שלום לפנקס האדום, ברוכים הבאים לפנקס הכחול". על פי נתניהו וצייצניו, כמו תמיד – האשמה על מפא"י, התעלמות מוחלטת מהעבודה הפשוטה שהליכוד בשלטון כבר 45 שנים, מתוכן, 15 שנים של בנימין נתניהו בראש.

עומר לובטון-גרנות הוא יועץ פוליטי ואסטרטגי, סטודנט למדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים באונ׳ קולומביה, ניו יורק.

תכף נעבור את יום הזיכרון ויום העצמאות והכנסת תשוב במלוא המרץ לחקיקת חוק הגיוס. אדריכלי החוק, ממשלת בנימין נתניהו השישית, היא זו שביד אחת מפיצה רעל נגד משרתי המילואים וביד השנייה משרטטת את חוק ההשתמטות הגדול.

תוכנית הממשלה בפשטות – חרדי יקבל פטור משירות בגיל 23 או גיל 21, במקום בגיל 26 כפי שקיים כיום. זאת כדי לאפשר יציאה מהירה לשוק העבודה, במקום המשך לימודים בישיבה, מבלי "להסתכן" בשירות רחמנא ליצלן. זאת לצד תגמול המשרתים, ובעיקר אלו ביחידות השדה. כבר עכשיו מתגלע ויכוח בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון יואב גלנט על גובה הגמול והתמריצים.

עומר לובטון-גרנות הוא יועץ פוליטי ואסטרטגי, סטודנט למדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים באונ׳ קולומביה, ניו יורק.

הגאוותנות המגוחכת של חברי הקואליציה מסכנת את היחסים המיוחדים עם ארצות הברית, הידידה הגדולה ביותר שלנו, והכל למען חופן לייקים. הצורך בדופמין של מיקי זוהר, ניסים ואטורי ובצלאל סמוטריץ' מביא את היחסים לשפל חסר תקדים.

האחראים למצב הם כמובן בנימין נתניהו, יריב לוין, שמחה רוטמן, סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. הם הכינו את הקרקע. ההפיכה המשטרית, החקירות, הפוגרום בחווארה בשילוב הבקשה למחיקת הכפר, והכחשת העם הפלסטיני – גררו גינויים מקיר לקיר. אבל כעת, הירי בכינון ישיר לתוך הבית הלבן יכול לקחת אותנו לנקודת האל-חזור.

עומר לובטון-גרנות הוא יועץ פוליטי ואסטרטגי, סטודנט למדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים באונ׳ קולומביה, ניו יורק.

מדינת ישראל ניצבת בפני רגע גורלי. זהו צומת קריטי בו ייקבע עתידנו: התדרדרות למדינת יהודה או עצירת הטירוף והשבת הדמוקרטיה למסלולה.

בנימין נתניהו, איש מבוגר ותשוש, שולט בכל מנגנוני השלטון ומכך נובע כוחו המוחלט. ניסיונו הרב וכישוריו מאפשרים לו להפעיל את המערכות, אך שלטונו אינו נצחי. סופו יגיע – אם בדרך הטבע כמו כל אדם, או באמצעות שרידי שומרי הסף והמחאה הציבורית. השאלה המכרעת היא: מה יקרה אחריו?

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.

"להיות עם חופשי בארצנו" כתב נפתלי הרץ אימבר בטקסט שהפך להיות המנון המדינה, "התקווה". שאיפה שלא הושלמה מעולם, אבל התערערה משמעותית לאחרונה. השנתיים האחרונות הבהירו עד כמה המשפט הזה איננו מובן מאליו, עד כמה החופש שלנו מאוים – מבפנים ומבחוץ. למרות האמור לעיל אסור לאבד את התקווה ואת העשייה שהם תכלית הציונות.

בשנה ה-77 לעצמאותנו, אנחנו נעשים פחות ופחות חופשיים – להביע דעה, למחות, לחיות בהתאם לערכינו ואמונותינו. זה לא קרה במקרה – במלאת 77 שנות עצמאות ישראל, שבשנים הראשונות כללה ממשל צבאי על ערביי ישראל ומאז מלחמת ששת הימים, 58 שנים של שליטה בעם זר מחוץ לגבולותינו, הכיבוש הולך ומשתלט על העצמאות. כמו ענן שחור וגדול, הוא מכסה את מלוא שטחה של הארץ ולוקח מאתנו את החופש, את הפריווילגיה להיות בני חורין במקום שבו אחרים אינם חופשיים כמונו.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

ההיסטוריון פרופ' מוטי גולני, שנהרג עקב קריסת עץ עליו בעת טיול בנחל השופט, נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר. בן 71 הוא היה במותו. יומן נעורים שהוא כתב לעצמו בסוף שנות הששים של המאה הקודמת, נועד להיות בעתיד, כדבריו, ספר הנצחה לזכרו.

דבריו מתקשרים עכשיו ליום הזיכרון. קטעים מאותו יומן כלולים בספרו של ההיסטוריון ד"ר שאול פז "פנינו אל השמש העולה". הנושא המרכזי של הספר (שערכתי): הקיבוצים ותנועות הנוער החלוציות בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.