כשאני שומעת את המילה "סיפוח" בהקשר של יהודה ושומרון אני מתעקשת שהמונח הנכון להשתמש בו הוא "החלת ריבונות". אי אפשר לספח משהו ששייך לך. כשאנו מדברים על יו"ש אנו לא מתכוונים להשתלטות על שטחים זרים, אנחנו מדברים על תיקון טעות היסטורית שגרמה לאבל לאלפי אזרחי מדינת ישראל, על החלת החוק הישראלי על קהילות יהודיות ביהודה ושומרון.

כשאני שומעת את המילה "סיפוח" בהקשר של יהודה ושומרון אני מתעקשת שהמונח הנכון להשתמש בו הוא "החלת ריבונות". אי אפשר לספח משהו ששייך לך

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ללא ספק, אנו עומדים בפתח אירוע היסטורי והזדמנות ייחודית. התכנית הזו מהווה אתגר גדול לממשלת ישראל, אך מביאה עמה גם אפשרויות חדשות ומבטיחות. אני תולה תקוות רבות בתכנית, מכיוון שלראשונה יש כאן הצעה הוגנת, תכנית שלוקחת בחשבון נכונות ורצון טוב של שני הצדדים ולא מתבססת על ויתורים חד-צדדיים בלבד.

אין שום דבר מושלם בעולם הזה, לא אנשים וגם תוכניות. לכל תוכנית יש סיכונים וחסרונות משלה, אבל אני סבורה שבתכנית המוצעת היתרונות עולים על החסרונות, ובהרבה. אסור להחמיץ הזדמנות כזו ואני סומכת על ראש הממשלה נתניהו ועל הנשיא טראמפ, שהם יעשו כמיטב יכולתם כדי שהמשימה החשובה הזו תהפוך מחלום למציאות.

אבל כידוע בשביל טנגו צריך שניים, והשאלה הגדולה שנשאלת עכשיו היא האם נקבל פרטנר לדרך?

לרוע המזל ראינו לאורך השנים שכל הניסיונות להגיע להסדר ולקבל שלום נכשלו. הצד הפלסטיני לא ניצל שום הזדמנות שהוצעה להם עד כה. אני רוצה לקוות שהפעם הצד השני ישנה כיוון וישכיל לראות את האפשרות ל-WIN SITUASION WIN. אני מקווה שמנהיגי הרשות הפלסטינית יוכלו לזהות את ההזדמנות שבתוכנית ויבחרו לשתף פעולה ולא להיאבק.

האם החלת הריבונות תביא לאלימות ושפיכת דמים? זה תלוי רק במנהיגים הפלסטיניים. אין לי צל של ספק שרוב העם הפלסטיני לא מחפש מלחמות ולא רוצה לפגוע באף אחד או להיפגע בעצמו. הם רוצים שקט ושלווה, בדיוק כמונו, בדיוק כמו כל אדם שפוי. אני רוצה לקוות שהצד הפלסטיני יבחר להתנהג בצורה אנושית ומכבדת, שלא נצטרך להתמודד עם טרור.

אני מקווה שמנהיגי הרשות הפלסטינית יוכלו לזהות את ההזדמנות שבתוכנית ויבחרו לשתף פעולה ולא להיאבק. אני רוצה לקוות שהצד הפלסטיני יבחר להתנהג בצורה אנושית ומכבדת, שלא נצטרך להתמודד עם טרור

בכל מקרה, אני שמחה שראש ממשלת ישראל וידיד אמת של מדינת ישראל, הנשיא טראמפ, בחרו ליזום ולהוביל את התוכנית. אני מאמינה שתמיד עדיף להיות הצד המוביל ולנהל את המצב, מאשר להיות פאסיבי ומובל. האם אני צודקת? את זה ימים יגידו.

אלה ויינר היא עובדת אוניברסיטת אריאל, חברת מועצת העיר אריאל וחברת דירקטוריון החברה העירונית לתרבות הפנאי והספורט. כחברת מועצה היא מחזיקה בתיק הנוער, תיק הצעירים, תיק הגמלאים ואמונה על שיתוף ציבור. היא חברה בתנועת הליכוד והייתה ממקימי תנועת "אריאל מתלכדת" בעיר, שמטרתה להגדיל את חברי התנועה ולהשפיע על תנועת הליכוד מבפנים.

אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.

לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.

גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

בממשלת ישראל אין חשיבה מעמיקה על היום שאחרי המלחמה הרב זירתית. ישנו ראש ממשלה שאומר – וכולם מצייתים. מוצגים במאמר שמונה מהלכים לצורך הבאת ישראל למציאות חדשה ורגועה, כפי שהיא מופיעה בהצהרת הכוונות במגילת העצמאות. ראש הממשלה הזה מוזכר במהלך הראשון בהם, כי רק כך ניתן ליישם חשיבה רצינית על עתידנו לטווחים הבינוני והארוך.

מהלך ראשון: "שחרור" נתניהו

הניסיון של השנתיים וחצי האחרונות וגם קודם לכן מראה, שכל עוד לא נסלק את בנימין נתניהו – המבוך שנקלענו אליו ילך ויעמיק. הדרך שמאפשרת את סילוקו היא עסקת שחרור מהמשפט תמורת עזיבתו את הפוליטיקה הישראלית.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.