נשיא סוריה אחמד א־שרע נואם בפני העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, 23 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Stefan Jeremiah)

בנאומו באו"ם, נשיא סוריה אחמד א־שרע רמז כי ישראל תוכל להשיג שלום עם סוריה אם תשנה את גישתה כלפי המדינה.

לאחר שמתח ביקורת חריפה על התקיפות הישראליות במדינה, אמר א־שרע: "ההזדמנות לשלום ולביטחון זמינה למי שמעוניין לחיות בשלום, שלום צודק השומר על זכויותיהם של כולם".

לדבריו, בעוד העולם מקבל מחדש את סוריה לקהילה הבינלאומית, "ישראל פותחת במתקפות נגד סוריה".

א־שרע אמר שמאות תקיפות אוויריות, מעצרים וחדירות של ישראל "עומדים בסתירה לכיוון שאנו רואים ברמה העולמית" ו"מזכירים תקופה שחשבנו שכבר חלפה מזמן".

א־שרע קרא לנסיגת הכוחות הישראליים לעמדות שבהן שהו לפני שנכנסו לשטח סוריה בעקבות נפילת משטרו של בשאר אסד.

ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ברוב של 18 תומכים מול חמישה מתנגדים בעד פסילת רשימת רע"ם מהתמודדות בבחירות שייערכו ב־27 באוקטובר, ובכך קיבלה את העתירות שהגישו הליכוד, עוצמה יהודית ופורום בוחרים בחיים, ארגון המייצג נפגעי טרור.

הייעוץ המשפטי לממשלה הביע התנגדות לפסילה.

ההחלטה איננה חלוטה, וניתן לערער עליה לבית המשפט העליון. ההערכה הרווחת היא שאם יוגש ערעור, בית המשפט יהפוך את ההחלטה ויאפשר לרשימה להתמודד בבחירות.

קצין בדרגת רב סרן התלונן על כך שקצין בדרגת תת־אלוף מסר מידע מסווג לגורם שלא מוסמך לקבלו ופעל תוך ניגוד עניינים, כך דווח היום בתאגיד השידור כאן.

לפי הפרסום, התלונה נבדקה בחודשים האחרונים, והתביעה הצבאית קבעה שסגן הרמטכ"ל, תמיר ידעי, יערוך תחקיר פיקודי בנושא.

המתלונן פנה אל מפקדיו בנושא בחודש מאי. לדבריו, מערכת יחסים אישית הובילה את הקצין בדרגת תת־אלוף לפעול כפי שפעל.

בעקבות התלונה המשטרה הצבאית החוקרת פתחה בחקירה בשיתוף מערך ביטחון המידע ובפיקוח התביעה הצבאית.

בחקירה נבדק אם הקצין פעל בניגוד עניינים, חרג מסמכותו, עשה שימוש לרעה בכוח המשרה, התנהג באופן שלא הולם קצין במעמדו ועבר עבירות של ביטחון מידע.

מכליות במצר הורמוז, 18 באפריל 2026 (צילום: AP)

המרכז הבריטי למסחר ימי מסר שקיבל היום דיווח על תקרית במצר הורמוז, שבה כלי שיט מסחרי נפגע מעצם לא מזוהה, עלה באש ונותר בים ללא שליטה. כל אנשי הצוות פונו, ודווח על שני נפגעים.

המרכז מסר שהרשויות חוקרות את המקרה וכי לא דווח על פגיעה סביבתית.

בג"ץ נתן לממשלה ארכה עד 15 בינואר 2027 לעדכן כיצד בכוונתה לחקור את הכשלים שהובילו למתקפת חמאס ולמעשי הזוועה ב־7 באוקטובר 2023.

משמעות ההחלטה היא שבית המשפט לא יכריע עד לאחר הבחירות הקרובות בעתירות המבקשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מתקפת הטרור, שהייתה החדירה החמורה ביותר לגבולות ישראל בתולדות המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר. מאחר שנשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריהן של ועדות חקירה ממלכתיות, נתניהו והממשלה טענו בפומבי – אם כי לא בפני בית המשפט – כי ועדה כזאת תהיה מוטה נגד הממשלה.

ביולי הודיעה הממשלה לבג"ץ כי לא הספיקה להעביר בכנסת, לפני ההחלטה על הקדמת הבחירות, חקיקה להקמת ועדת חקירה במינוי פוליטי במקום ועדת חקירה ממלכתית.

מגרש כלי רכב שרופים שנאספו מעוטף עזה אל חניון מחוץ למושב תקומה לאחר טבח ה־7 באוקטובר 2023 (צילום: מישל אמזלג/לע"מ)