משרד הבריאות מסרב לקחת אחריות על ביטולם של הטיפולים האלקטיביים (הלא-דחופים) בבתי החולים כתוצאה ממגיפת הקורונה, נמנע מהגדרת הקריטריונים שקובעים איזה טיפולים לבטל, ולמעשה מגלגל את ההחלטה בנושא לפתחם של בתי החולים. כך עולה מתכתובת שהגיעה לידי זמן ישראל.

כבר לפני כחודש הודיע משרד הבריאות לבתי החולים כי עליהם לבטל פעילות אלקטיבית, כדי לפנות מקום לחולים קשים במגיפת הקורונה, שלפי הערכות משרד הבריאות היו עלולים להציף את בתי החולים בהמוניהם. מדובר היה בבדיקות, בטיפולים ובניתוחים חשובים, שחלקם ניתנים לנכים ולחולים במחלות כרוניות קשות, וכן בבדיקות שמשמשות לאבחון מרבית המחלות.

משרד הבריאות קבע כי בבתי חולים תוקם "ועדה למקרים חריגים בראשות מנהל בית החולים, אחות ראשית ומנהלי מחלקות", שתקבע אלו טיפולים לא ניתן לבטל.

מנתונים שהציגו רופאים ופורסמו בתחקיר זמן ישראל עלה כי במקרים רבים התוצאה הייתה פגיעה קשות בבריאות ובאיכות חייהם של החולים במחלות שונות (שאינן קורונה), תוך סיכון עתידי גבוה של חולים אלה.

בשבוע שעבר, על רקע הירידה במספר חולי הקורונה הקשים, הודיע משרד הבריאות כי יאפשר להחזיר חלק מהטיפולים האלקטיביים – אך שוב לא פרסם מה הם הקריטריונים להחזרתם.

חבר צוות רפואי בבית החולים ברזילי באשקלון, מחזיק דגימה של בדיקת קורונה (צילום: פלאש 90)

על רקע חוסר הבהירות בנושא, הוגשה לשר הבריאות, יעקב ליצמן, בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, לדעת מה המדיניות לפיה מבוטלים הטיפולים.  בפנייה, שהוגשה מטעם הקליניקה לזכויות החולה במכללה למינהל, ארגון "נקודת מפנה" לקידום מדיניות רווחה בראשות רן מלמד, והתנועה לחופש המידע, נכתב:

"נבקש לדעת את פירוט ההנחיות בנוגע לטיפולים אלקטיביים וועדות החריגים, מי רשאי לפנות אליהם וכיצד, הקריטריונים לדיון בוועדת החריגים ולוחות הזמנים של הדיונים, הקריטריונים שלפיהם מוחלט מדוע לקיים דווקא טיפולים אלה ופעולות אלה כפעולות מותרות ולא טיפולים ופעולות אחרים" (שאלות דומות נשלחו גם למנהלי בתי החולים).

לתדהמת הפעילים בארגונים שהעלו את השאלה, השיבה להם עורכת הדין שגית חדד, יועצת משפטית ממשרד הבריאות: "כדבר שבשגרה, בתי החולים נדרשים לביצוע סדרי עדיפויות על סמך צרכים רפואיים והדבר בא לידי ביטוי לדוגמה בקביעת תורים… אם כן, בתי החולים מיומנים בביצוע סדרי עדיפויות ביחס למידת הצורך של טיפול מסוים עבור המטופל, ושיקול הדעת בעניין זה נתון להם".

"מכל מקום", כתבה חדד, "ככל שמטופל נתקל בבעיה בנוגע למענה בלתי סביר מביה"ח, הוא רשאי לפנות לאגף פניות הציבור במשרד הבריאות לבירור המקרה".

"משרד הבריאות מגלגל את האחריות על ביטול הטיפולים על בתי החולים במקום לקבוע קריטריונים ולפקח עליהם", אומרת לזמן ישראל עו"ד רים אסדי, מנהלת הקליניקה לזכויות החולה. לדברינ, "לא ברור מה בתי החולים כן מאשרים ומה לא, והתוצאה היא שבבית חולים אחד דוחים חולה, ובבית חולים אחר מקבלים אותו. יש כאן שיקול דעת בעייתי, שעלול להביא לפגיעה במטופלים ואף לסיכון שלהם.

עו"ד רים אסדי (צילום: באדיבות המצולמת)

"חולים מטורטרים, וסופגים דחיות של בדיקות, ניתוחים וטיפולים חשובים. אצל חלקם זה עלול להגיע חלילה לסכנת חיים, ואצל אחרים זה 'רק' יגרום לסבל מתמשך ויעכב תהליכים רפואיים חשובים, שגם כך נמשכים זמן רב. יש חולים שמרוב ביורוקרטיה מוותרים על הטיפולים בעצמם ופוגעים בעצמם. זה מצב של כאוס, שנובע כולו מהעובדה שבמקום לקבוע כללים ברורים ושקופים משרד הבריאות מטיל את הכול על שיקול דעתם של מנהלי בתי החולים"

"לא ברור מה בתי החולים כן מאשרים ומה לא, והתוצאה היא שבבית חולים אחד דוחים חולה, ובבית חולים אחר מקבלים אותו. אני חושבת שיש כאן שיקול דעת בעייתי, שעלול להביא לפגיעה במטופלים ואף לסיכון שלהם"

בשבוע שעבר יצאה הנחיה להחזיר חלק מהטיפולים, זה משפר את המצב?

תשובה: "אני חוששת שלא, כי גם ההנחיה הקודמת וגם ההנחיה הנוכחית לא ברורות ואנחנו ממילא לא יודעים איך הנחיות אלו מיושמות. המציאות ממשיכה להיות מציאות של כאוס, שפוגעת בהרבה חולים במחלות שאינן קורונה, וזה לא טוב כי מערכת הבריאות נועדה לטפל בכל החולים".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.