לרוני שלום רב,

אני מצרף כאן מכתב ששלחתי במקור לגבי ברבש לקראת מינויו לפרויקטור של הקורונה, שכן אני מכיר ומוקיר מאוד גם את יכולותיך ומאחל לך בכל ליבי שתצליח במשימה חשובה זאת.

לרוני שלום רב, אני מצרף כאן מכתב ששלחתי במקור לגבי ברבש לקראת מינויו לפרויקטור של הקורונה, שכן אני מכיר ומוקיר מאוד גם את יכולותיך ומאחל לך בכל ליבי שתצליח במשימה חשובה זאת

אני כותב לך מכתב גלוי זה עם כניסתך לתפקידך  כדי להדגיש בפניך מה לדעתי חיוני כדי להצליח במשימתך.

1

הצמד בראש וראשונה לשקולים המקצועיים בלבד, הם שצריכים להדריך אותך ואותם עליך לייצג. אל תשכח שיש לך פריווילגיה של איש מקצוע ואינך תלוי בפוליטיקאים לשם כך.

2

זכור שלתחזיות המומחים על התנהגות המגיפה יש ערך מאוד יחסי ואל תשכח שגם אתה טעית כשהסתמכת עליהן בראשית המגיפה והיית שותף לתחזיות האפוקליפטיות שלא התאמתו.

3

אל תשכח שההנהגה המקצועית של משרד הבריאות לא הצליחה, אם לא לומר כשלה, בנהול חלקים חשובים במאבק בקורונה. על כן חיוני לשתף בהחלטותיך את הגורמים המקצועיים הקיימים בשפע גם מחוץ למשרד. כל המידע המצטבר במערכת הבריאות חייב להיות פתוח וגלוי לאותם גורמים מקצועיים כדי שיוכלו להשתמש בו ועל מנת להדריך אותך ואותם בצורה אופטימלית.

4

זכור שמספר החולים המונשמים, ולא מספר החולים או מספר המודבקים, הוא שחייב להדריך אותך והוא שיקבע את חומרת הצעדים שיש לנקוט.

5

אל תשכח לרגע את השיקול הכלכלי / הפגיעה הכלכלית לעומת הסכנה הרפואית. כפי שאתה יודע היטב, מספר החולים המונשמים רחוק כיום מאוד מלאיים על קריסת מערכת הבריאות, ואילו המצוקה הכלכלית היא שפוגעת כבר במאות אלפים

אל תשכח שההנהגה המקצועית של משרד הבריאות לא הצליחה, שלא לומר כשלה, בנהול חלקים חשובים במאבק בקורונה. על כן חיוני לשתף בהחלטותיך את הגורמים המקצועיים הקיימים בשפע גם מחוץ למשרד

6

אל תשכח לרגע שהאוכלוסיה איבדה כליל את האמון בהנהגה ובהוראות משרד הבריאות. מאחר שהצלחתך במשימה תלוייה כולה על שתוף פעולה ואמון של האוכלוסייה, אתה חייב לשקם ולהחזיר את האמון ולהקדיש לכך את כל המאמצים.

7

הקמת מערך הסברה שקוף ואמין מקצועית הוא תנאי הכרחי להחזרת האמון. את ההסברה יש לתת בידי אנשי מקצוע, ורצוי מאוד שיהיו מומחים ברפואה במחלות זהומיות ובבריאות הציבור, ולא פוליטיקאים או פרופסורים, מכובדים ככל שיהיו.  מידע מבוסס ואמין הוא המפתח לאמון, והוא גם המפתח לבריאות הנפשית של הציבור. עד עתה מצטיינת ההסברה בהפחדה ובהטלת מורא, שלה השלכות קשות על חלקים לא מבוטלים של האוכלוסיה.

8

חשוב לזכור שהסכנה הרפואית העיקרית של המגיפה היא לאוכלוסיות הסיכון שעליהם יש להגן מפניה. אין סכנה משמעותית לשאר האוכלוסיה. על כן יש לרכז המאמצים בהגנה על האוכלוסייה הזאת.

9

למרות שחל שיפור משמעותי ביכולת ובביצוע של מערך הבדיקות לגילוי הנגיף, הוא עדיין לוקה בחסר – בזמן שחולף בין קבלת הבדיקות לבין מתן התוצאות ובזמן שהן מגיעות ומאתרות את הנבדקים. יש מספיק אמצעים ומעבדות שיכולים לעמוד במטלה אבל צריך ארגון נכון לכך.

מידע מבוסס ואמין הוא המפתח לאמון, והוא גם המפתח לבריאות הנפשית של הציבור. עד עתה מצטיינת ההסברה בהפחדה ובהטלת מורא, שלה השלכות קשות על חלקים לא מבוטלים של האוכלוסיה

10

מי כמוך מכיר את מגבלות משרד הבריאות, על כל חלקיו, במתן מענה לכל ההיבטים של המגיפה. על כן חיוני לבזר סמכויות ובעיקר לשתף את כל הגורמים הרלבנטים שיכולים לבצע את המשימות. שיתוף גורמים לוגיסטים, שיתוף כל גורמי השלטון המקומי וכמובן קופות החולים הם המפתח להצלחה המשימה.

11

אל תזניח את תשומת הלב מתפקודה הרגיל של מערכת הבריאות. אסור ולא נחוץ לשתק את מערכת הבריאות הרגילה ולאפשר לה להמשיך בתפקוד החשוב והחיוני לכל האוכלוסיה. אין הצדקה להזניח את החולים הכרונים, את הרפואה המונעת ואת שרותי הבריאות הרגילים.

לבסוף, ואולי החשוב מכל, אל תכנס לפניקה ודע להפעיל את עצבי הברזל שיש לך, שכן למרות שהמשימה לא פשוטה, בהחלט ניתן להצליח בה!

בברכה חמה,

צבי בנטואיץ'

פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר. חבר מועצת החירום למשבר הקורונה, פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.

בשנה האחרונה נחשף כי המלחמה הרב-זירתית מתנהלת לא רק באיראן, לבנון ובעזה, אלא גם בסמארטפונים של אזרחים ישראלים שהתפתו לשרת את המודיעין האיראני. אולם מאחורי המחדל המודיעיני מסתתר שבר עמוק בהרבה, א.נשים שגדלו לתוך ואקום ערכי, שבו המדינה נתפסת כספקית שירותים והנאמנות לבית הפכה למטבע עובר לסוחר. נשאלת השאלה, האם מערכת החינוך יכולה לבנות מחדש את "כיפת הברזל התודעתית"?

לאורך ההיסטוריה האנושית, ריגול ובגידה נחשבו לפשעים החמורים ביותר שחברות יכולות להעלות על הדעת, במיוחד בעתות מלחמה. המונח "קוויזלינג" (על שם וידקון קוויזלינג הנורווגי ששיתף פעולה עם הנאצים) או סיפורו של בנדיקט ארנולד – גנרל אמריקאי שערק לצד הבריטי במלחמת העצמאות האמריקאית, הפכו לשמות נרדפים לאובדן המצפן המוסרי והלאומי.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

מהחילוץ האמריקאי באיראן ועד הונגריה של ויקטור אורבן, הלקח ברור: בעידן של חרדה, מלחמה ושחיקת אמון, הציבור לא בוחר רק מי צודק יותר. הוא בוחר מי מספר סיפור חזק יותר.

חילוץ הנווט האמריקאי מאדמת איראן היה, לכאורה, אירוע צבאי נקודתי. מבצע מורכב, הצלחה מבצעית, רגע של הקלה לאומית. אבל כמעט מייד היה ברור שזה איננו רק סיפור על חילוץ. זה היה סיפור על האופן שבו שלטון מספר הצלחה.

ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".

מאז ה-7 באוקטובר נדמה היה שאחת השאלות המרכזיות תהיה כיצד טראומה לאומית בסדר גודל כזה תשפיע על נכונות צעירים וצעירות להתגייס לקרבי.

ההיגיון הפשוט אומר: חשיפה לאובדן, לחטיפות, לסיפורי פציעה קשים אמורה להרתיע. אלא שהמציאות מורכבת יותר. נתונים רשמיים של צה"ל מצביעים על עלייה במוטיבציה לשירות קרבי בשנה שלאחר פרוץ המלחמה, גם אם במקביל נרשמים חששות ולחצים בקרב מועמדים לשירות ומשפחותיהם.

מורן שגב הוא מנכ"ל וראש מכינה "אחד משלנו" - מכינה קדם צבאית למנהיגות חברתית המפעילה שלוחת בנות ושלוחת בנים.