על אף שלא היו נפגעים בנפש, דליפת הגז שהתגלתה בסוף השבוע באיזור התעשייה בחיפה היא אירוע לא שיגרתי, שממרחק הזמן עשוי להתברר כבעל השלכות משמעותיות.
לפני הכל, בחיפה יש הנהגה חדשה, שמביאה איתה סגנון חדש. עינת קליש-רותם, ראשת העיר, מיהרה אתמול להצהיר על אפס סובלנות כלפי תקלות בתעשייה: או שתהיו שכנים טובים, אמרה, או שלא תהיו פה.
בתעשייה טוענים כבר שנים שבכל העולם המפותח מפעלים ותושבים גרים כתף ליד כתף, וזה נכון, והתגובה של קליש-רותם מתכתבת ישירות עם הטיעון הוותיק הזה: רוצים אירופה? תתנהגו כמו אירופים. רוצים לחפף כמו ישראלים? לא ליד התושבים שלי. אליה הצטרפו גם עו"ד שרית גולן-שטיינברג, יו"ר איגוד ערים-סביבה חיפה, וח"כ מיקי חיימוביץ עם תגובות תקיפות משלהן.
בתעשייה טוענים שבכל העולם המפותח מפעלים ותושבים גרים כתף ליד כתף. התגובה של קליש-רותם עונה לטיעון הוותיק הזה: רוצים אירופה? תתנהגו כמו אירופים. רוצים לחפף כמו ישראלים? לא ליד התושבים שלי.
צריך להזכיר שהשיח האסרטיבי הזה מגיע אחרי דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי שהוגש לפני מספר חודשים למשרד האוצר, לפיו אפשר ואפילו רצוי להוציא את התעשייה הכימית הכבדה ממפרץ חיפה בתוך כעשור. באווירה הזו, כל תקלה של המפעלים – בוודאי כזו שגורמת לסגירת רחובות ראשיים למשך יממות – היא משחק באש, תרתי משמע.
עוד היבט חריג בתקלה הזו הוא המיקום: היא התרחשה מחוץ לתחומי המפעלים, מתחת לרחובות העיר.
החיפאים למודי הניסיון רגילים לראות מדי פעם פליטות עשן חריגות מארובות המפעלים או לשמוע על דליפות שהתגלו בתוך המתחם התעשייתי; הפעם זה קרה ממש מתחת לרגליהם.
פעילי סביבה חיפאים נוהגים להשוות בין האיום שנשקף מהתעשייה לאיום על תושבי עוטף עזה; אם תקלות בתוך המפעל שזולגות החוצה משולות ל'טפטופים' מהרצועה, דליפת גז בצנרת שעוברת בעיר כבר מקבילה, בעולם המושגים הזה, לאיום המנהרות.
הצינור שדלף הוא באורך של כ-6 ק"מ ומוביל תערובת גזים מבתי הזיקוק למפעל "דור כימיקלים". אחרי שנעשה בגז שימוש לצרכי המפעל, הוא נשלח בחזרה לבז"ן בצינור מקביל. התקלה הייתה בקו שחוזר, ובכל מקרה שני הקווים באחריות מלאה של חברת דור כימיקלים, אותה הגדיר אתמול גורם במשרד להגנת הסביבה כ"חברה בעייתית שנמצאת אצלנו על הפוקוס".
ואכן, בתחילת 2018 כבר הורשעו שני מנהלים בכירים מדור כימיקלים בגין עבירה דומה – דליפת גז מצנרת תת קרקעית – ונקנסו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. המפעל עצמו נדרש לשלם בשל אותה תקלה קנס של 150 אלף שקל.
היבט מטריד נוסף של התקלה קשור במועד האיבחון שלה: כבר לפני כמה ימים היה גל של תלונות מצד תושבי חיפה על ריח חשוד מכיוון המפעלים. כוחות כיבוי האש הגיעו, ביצעו מדידות וניטורים, ולא מצאו חריגות. באופן מתמיה, המשרד להגנת הסביבה כלל לא היה בתמונה. במילים אחרות – ייתכן שהדליפה המדוברת התחילה הרבה לפני סוף השבוע, ושרק במזל היא התגלתה בטרם הגז נדלק או התפוצץ.
גז פחמימני יכול להיות מסוכן מאוד גם בסביבה ביתית – רק בסוף השבוע נהרגו גבר ואישה באילת בגלל פיצוץ בלון גז בדירתם; האחריות לתחזק היטב צנרת ומיכלי גז מוטלת על כל אחד מאיתנו, קל וחומר על מפעלים גדולים. אם המפעלים רוצים להישאר במפרץ חיפה, הם צריכים לשכנע את תושבי העיר שהם השכן הכי אחראי ובטוח בסביבה. בינתיים זה לא כל כך עובד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם