אני זוכר את הנאום הדרמטי והמעפעף שבו זעק הנאשם הנכלולי בנימין נתניהו לראש הממשלה אהוד אולמרט שיפסיק להסתתר מאחורי בכירי מערכת הביטחון וייקח אחריות אישית על כישלון מלחמת לבנון השנייה – שהוא באמת גרגר בהשוואה למחדל 7 באוקטובר ואילך.
הוא קרא לאולמרט להתפטר ולהפסיק להתחבא מאחורי בכירי מערכת הביטחון, אבל עכשיו ראש שב"כ רונן בר אשם שלא העיר אותו מוקדם דיו.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עורך הדין חקלאי - אולי תספר לנו איזה עונש קיים בספר החוקים הישראלי לראש ארגון מחבלים הדיקטטור הצורר ביבים שקרניהו. ביבים שקרניהו, רוצח החטופים גרם במזיד, בכוונת מכוון בהוראותיו ובמעשיו ... המשך קריאה
עורך הדין חקלאי – אולי תספר לנו איזה עונש קיים בספר החוקים הישראלי לראש ארגון מחבלים הדיקטטור הצורר ביבים שקרניהו. ביבים שקרניהו, רוצח החטופים גרם במזיד, בכוונת מכוון בהוראותיו ובמעשיו לרצח של לפחות 41 אזרחים ישראלים? 41 מאסרי עולם מצטברים עם עבודת פרך הם העונש הסביר לדעתך?
עד לפני חודש בקושי הכרתי את שמה של נדא אמין – עיתונאית ילידת איראן, בלוגרית ופעילת זכויות אדם, שמתחה ביקורת על המשטר בארצה, היגרה לטורקיה ב-2014, וכתבה כתבת פרילאנס אחת ל-Times of Israel בשנה שעברה. מעולם לא פגשתי אותה. מעולם אפילו לא דיברתי איתה.
אבל אז היא יצרה איתנו קשר, וסיפרה לנו שהחיים שלה בסכנה.
המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
נדא כתבה בלוג ב-Times of Israel בפרסית, והכתיבה שלה לאתר חדשות ישראלי, לצד הכתיבה שלה במקומות אחרים, הקשו על חייה בטורקיה.
נדא סיפרה לנו – בכתב, ובקומץ שיחות טלפון קצרות – על הסכנה הנשקפת לחייה. היא תושאלה שוב ושוב על ידי המשטרה הטורקית, ולאחרונה נאמר לה שהיא עומדת בפני גירוש מהמדינה. יתרה מכך: נאמר לה שאם לא תימצא מדינה שתקבל אותה אליה, היא תישלח בחזרה לאיראן, שם עשוי לקרות לה הגרוע מכל.
אמין אמרה שהייתה אמורה להיות לה הגנה מהאו"ם, אבל היא אינה חושבת שזה יצליח לשמור על בטחונה. היא לא כתבה נגד הרשויות בטורקיה, אבל הובהר לה שהביקורת הציבורית שלה על המשטר האיראני, והכתיבה שלה בכלי תקשורת ישראלי, הם מעשים בלתי נסבלים.
במקביל, היא יצרה קשר עם הרשויות בישראל, וביקשה להיכנס למדינה.
הבלוגרית האיראנית נדא אמין במערכת האתר בירושלים
נדא מדברת מעט אנגלית. מספיק בשביל להגיד לי, בטלפון, "מר הורוויץ, בבקשה תציל אותי".
לאחר איסוף פרטים נוספים עליה, יצרתי קשר עם מספר אנשים – ישראלים ואחרים – שחשבתי שאולי יצליחו לייעץ לי ולעזור לה.
והם עשו זאת. המוכנות לעזור הייתה ראויה לציון. כמעט אף אחד ממי שדיברתי איתו לא אמר לי שאין מה לעשות או שאין לו מה לעשות בנידון.
נדא אמרה שיש לה שורשים יהודיים – אמו של אביה המנוח הייתה יהודייה. אני לא יודע אם זה היווה שיקול בתגובה של ישראל. אני נוטה לחשוב שלא.
אני לא יודע מי מהאנשים שפניתי אליהם היווה גורם משמעותי בעניין (ולא הייתי היחיד שפעל לטובתה, ארגון UN Watch פרסם עצומה למענה, ואיגוד העיתונאים כתב ישירות לשר הפנים אריה דרעי).
מה שאני כן יודע, הוא שזמן קצר לאחר ששיתפתי את הפרטים על המקרה של נדא, הרשויות בישראל נכנסו לפעולה. הבדיקות הנדרשות נעשו, כך נראה. ההחלטות שהיו צריכות להתקבל, התקבלו, כך נראה.
בקונסוליה הישראלית באיסטנבול, הקונסול הכללי שי כהן ומנהלת הקונסוליה יפה אוליביצקי, יצרן קשר עם נדא, ויצאו מגדרם כדי לעזור לה. המסמכים אורגנו ונאמר לי שנדא עומדת לקבל אישור לטוס לישראל, עם ויזה מתאימה.
הרגשתי כי משום שישראל, ו-Times of Israel באופן ספציפי, היו חלק מהגורמים לכך שהחיים שלה היו בסכנה, אנחנו מחויבים לנסות ולהבטיח שהיא לא תיפגע. גם מדינת ישראל הרגישה כך, באופן ברור למדי.
נדא אמרה שיש לה שורשים יהודיים – אמו של אביה הייתה יהודייה. אני לא יודע אם זה היווה שיקול בתגובת ישראל. אני נוטה לחשוב שלא
העזיבה שלה לא הייתה חלקה לחלוטין. כשהיא הייתה אמורה לטוס לתל אביב בפעם הראשונה, והגיעה לשדה התעופה, התגלה כי חסר לה טופס שהיה אמור להיות מונפק על ידי המשטרה הטורקית. נדא לא קיבלה אישור לטוס בלעדיו.
למרבה הצער, הטלפון הסלולרי שלה היה ללא סוללה באותה נקודה, והיא לא הצליחה לעדכן אותנו. אמין הייתה מתחת לרדאר לכמה שעות, ומישהו במקום כלשהו חיבר הגיעה למסקנה שגויה, והדליף לתקשורת הישראלית כי היא נעצרה.
אמין לא נעצרה, ויומיים לאחר מכן – בשעות הבוקר של יום חמישי – שבה לשדה התעופה, הפעם עם הטופס ביד, והצליחה לעלות לטיסה לתל אביב. עם הכלב שלה, עליי להוסיף, רועה גרמני במשקל 27 ק"ג בשם צ'יקה שהוא אהבת חייה.
ביליתי חלק מיום חמישי עם נדא, והקשבתי לפרטים נוספים מהסיפור שלה.
על פי הסיפור שלה, השנה וחצי האחרונות היו קשות עד מחרידות. היא אומרת כי רשויות הביטחון הטורקיות זימנו אותה לתשאול לא פחות משש פעמים. היא הואשמה בכך שהיא מרגלת, הוצע לה הרבה כסף כדי לעבוד עבור הטורקים, ואיימו עליה בגירוש לאיראן.
"זה בלתי חוקי לכתוב לתקשורת הישראלית?", שאלה את חוקריה. "לא", אמרו לה. "אז למה כל החקירות?". "אנחנו לא אוהבים לעבוד עם ישראל – ולא אוהבים שאת עובדת עם ישראל"
באחד התשאולים, היא שאלה את חוקריה: "האם זה בלתי חוקי לכתוב לתקשורת הישראלית?"
"לא", אמרו לה.
"אז למה כל החקירות?"
"אנחנו לא אוהבים לעבוד עם ישראל", הייתה התשובה, "ואנחנו לא אוהבים שאת עובדת עם ישראל".
נדא סיפרה לי כי לאחרונה פרצו לדירה שלה. היא חושבת שצ'יקה הפחיד את מי שנכנס לשם. בשבועות האחרונים היא לא ישנה בבית, היא פחדה מדי.
נאמר לה כי לאחר ה-5 באוגוסט היא תעמוד בפני גירוש, והיא נאבקה בהחלטה הזו בבית המשפט בטורקיה עד אשר ישראל פתחה בפניה את השער.
אני בטוח שיש עוד הרבה חלקים בסיפור שלה, ואין לי מושג איך הוא ימשיך מכאן. אבל בתור עיתונאי שמביע לעתים קרובות ביקורת על מה שקורה כאן, ודואג באשר לכיוון אליו מתקדמת המדינה, אני מרגיש היום די גאה במדינת ישראל.
איראן ככל הנראה פועלת לפגוע בכלי שיט מסחריים המעבירים נפט בין אוניות במצר הורמוז ובסביבתו, בניסיון לשבש את זרימת משלוחי האנרגיה דרך המצר, כך לפי המכון לחקר המלחמה.
איראן עשויה לפתח את יכולות הטילים שלה נגד כלי שיט, כך כתב צוות החשיבה האמריקאי בפוסט ברשת X.
מרכז הסחר הימי של בריטניה כתב אתמול ברשת X שלפחות שלושה כלי שיט הותקפו יום קודם לכן במצר באמצעות עצמים לא מזוהים ששוגרו לעברם. אף גורם לא הודיע עד כה שהוא עומד מאחורי המעשה.
ואולם מוחסן רזאאי, מזכיר הגוף הביטחוני העליון של איראן, אמר שלשום לטלוויזיה הממלכתית שהכוחות האיראניים תוקפים בממוצע חמש "אוניות הברחה" מדי לילה.
נראה שרזאאי התייחס למאמצי ארצות הברית לנתב משלוחי נפט דרך המצר, לפני שהנפט מועבר למכליות גדולות יותר הממתינות במפרץ עומאן.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התבדח בעצרת בחירות שארצות הברית "אולי הרחיקה לכת" בפגיעה במנהיגי איראן במלחמה, משום שכעת היא "לא יודעת מול מי לעזאזל אנחנו אמורים להתנהל".
טראמפ אמר את הדברים, שככל הנראה נאמרו באופן ספונטני, בעצרת בחירות באוהיו אמש. נראה כי דיבר בנימה משועשעת וחייך.
"אין להם ספינות, אין להם כלום, אפילו אין להם מנהיגים, וזו הבעיה", אמר הנשיא. "אולי הלכנו רחוק מדי עם המנהיגים, כי אנחנו לא יודעים מול מי לעזאזל אנחנו אמורים להתנהל".
טראמפ השמיע דברים דומים בעבר.
"אף אחד לא רוצה להיות נשיא איראן", אמר, במה שנראה כבלבול בין נשיא הרפובליקה האסלאמית, מסעוד פזשכיאן, שחי ומכהן בתפקיד, לבין המנהיג העליון המנוח של המדינה, עלי חמינאי, שנהרג עם פתיחת המערכה ב־28 בפברואר. בנו ויורשו של חמינאי, מוג'תבא, נפצע באותה תקיפה ולא נראה בציבור מאז.
"הם עושים מפקד נוכחות: 'מי רוצה להיות הנשיא?' אף אחד. 'אני לא רוצה'", אמר, כשהוא מחקה תרחיש כזה.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משוחח עם כתבים לפני עלייתו למסוק מרין 1 במדשאה הדרומית של הבית הלבן בוושינגטון, 13 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר שוושינגטון תקבל החלטה בנוגע לאיראן "בקרוב מאוד".
בשיחה עם כתבים מחוץ לבית הלבן כינה טראמפ את איראן "מדינה כושלת".
"אין להם כלכלה. יש להם אינפלציה של 300%. אין להם כסף. הם לא משלמים לחיילים שלהם. הם לא משלמים לאף אחד", אמר.
"נקבל החלטה בנוגע לאיראן בקרוב מאוד", סיכם, על רקע דיווחים על דיונים באפשרות לחדש את הלחימה לפני הבחירות בישראל ב־27 באוקטובר ולפני בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית ב־3 בנובמבר.
טראמפ השמיע דברים דומים שוב ושוב בעבר, מבלי שהדבר הוביל לחידוש התקיפות.
בשבוע שעבר אמר כי ארצות הברית לא תתקוף את איראן לפני בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית.
■ "ימין" ו"שמאל" בישראל משקפים בעיקר עמדה בסכסוך עם הפלסטינים. הבחירות לא עוסקות בסכסוך אלא באופי המשטר במדינה.
■ כל המפלגות היהודיות, למעט הדמוקרטים, מתנגדות בפומבי למדינה פלסטינית (לפחות בזמן הנראה לעין).
■ הקואליציה ביצעה "רפורמה משפטית" (הפיכה משטרית), ראשי גוש השינוי התחייבו לבטל אותה, ולהקים ועדת חקירה ממלכתית. זה ההבדל המרכזי.
■ דת ומדינה: הקואליציה הרחיבה את שליטת הדת בחיים האזרחיים ונמנעה מגיוס החרדים; האופוזיציה שואפת לעצור את התהליך ולגייס את החרדים.
■ 83% ממצביעי הליכוד תומכים בחופש דת ומצפון, כמו רוב הציבור היהודי.
אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשבת (קודש) האחרונה, כמו בכל שבת כמעט, נרשמה שוב שורה ארוכה של אירועים אלימים בשטחים. פורסמו דיווחים על כמה מוקדי אלימות והפרעה למסיק הזיתים ברחבי יהודה ושומרון.
דווח על תקיפות של מוסקי זיתים פלסטינים, גניבת יבול ופגיעה ברכוש בכמה קהילות באזור רמאללה ובמוקדים נוספים.
דווח על פצועים בקרב מוסקים ועל מניעת גישה לחלקות חקלאיות, לצד תפיסת יבול וציוד.
דווח על פשיטות ומעצרים של פלסטינים בכמה אזורים ביהודה ושומרון במהלך השבת.
שום רב לא התלונן על חילול השבת. שום מפלגה דתית לאומית או חרדית לא איימה בפירוק הממשלה. שום שר דתי לא פנה לראש הממשלה על מנת שיפסיק את חילול השבת ואת האלימות המתרחשת בחסות השבת. אלימות בה מופעלים חיילי צה"ל בשבת שלא לצורך בניסיון למנוע פגיעה בפלסטינים או בעזרה למתפרעים – תלוי בסוג הכוח שנשלח לאירועי האלימות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לאחרונה ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים החלטה של משרד הבריאות בעניינו של בוגר רפואה מאוניברסיטת טביליסי. הבוגר לא הורשה לגשת לבחינת הרישוי בישראל, אף שחברו, שלמד עימו באותה כיתה וביצע אותה הכשרה קלינית, קיבל אישור. ההבדל שעליו הצביע המשרד לא היה מקצועי: החבר טופל כתושב חוזר וזכה למסלול מותאם.
בית המשפט קבע כי אי אפשר להחיל על שני אנשים בעלי נתונים דומים אמות מידה שונות רק בשל מעמדם. הוא ביטל את החלטת משרד הבריאות והורה לבחון את עניינו של העותר מחדש. הוא לא העניק לו רישיון, וגם לא קבע שכל בוגר של מוסד שנפסל זכאי להיבחן. פסק הדין עסק בשוויון ובהפעלת שיקול דעת עקבי. ובכל זאת, הוא האיר שאלה רחבה יותר: האם הערכה של מוסד צריכה להכריע תמיד גם את עניינו של כל מי שלמד בו?
עו"ד אסף פלג עוסק במשפט אזרחי ומסחרי, בדגש על סוגיות משפטיות בתחומי הרפואה, מקצועות הבריאות, הטיפול והאקדמיה. במסגרת פעילותו הוא מעניק ייעוץ וליווי משפטי לרופאים, פסיכולוגים, אנשי מקצועות טיפוליים ואנשי אקדמיה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנועורך הדין חקלאי – אולי תספר לנו איזה עונש קיים בספר החוקים הישראלי לראש ארגון מחבלים הדיקטטור הצורר ביבים שקרניהו. ביבים שקרניהו, רוצח החטופים גרם במזיד, בכוונת מכוון בהוראותיו ובמעשיו לרצח של לפחות 41 אזרחים ישראלים? 41 מאסרי עולם מצטברים עם עבודת פרך הם העונש הסביר לדעתך?