וודי אלן סיפר פעם שעבר קורס לקריאה מהירה, קרא את "מלחמה ושלום" וסיכם: "זה משהו על רוסיה". פעם זו הייתה בדיחה. היום זה כמעט תיאור של מודל תרבותי שלם.

בתוך שניות אפשר לקבל את הרעיונות המרכזיים של "מלחמה ושלום", תקציר של כל דמות וניתוח של תפיסת ההיסטוריה אצל לב טולסטוי. אפשר לבקש מבינה מלאכותית להסביר את עמנואל קאנט בחמש נקודות, להשוות אותו לעמנואל לוינס ולהציג שלוש ביקורות על שניהם. מה שדרש פעם ימים וחודשים של קריאה מגיע אלינו בתוך דקות.

ד״ר אלדד שידלובסקי, מרצה לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.

את הגרף הזה לא תראו בשום מקום אחר. ויש לו סיפור מעניין לספר.

האיראנים מתעניינים בגרעין עוד מימי השאח הפרסי. איראן חתומה על האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני, ומשכך חייבת לציית למשטר הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, (סבא"א). ואכן היא נתנה לאנשי סבא"א גישה למתקנים שלה, לפחות באופן חלקי. הם הציבו מצלמות, חתמו מכלים בחותם שאי אפשר לזייף, וערכו ביקורות פתע כדי לוודא. והם גם כתבו דוח רבעוני על הממצאים. מקור כל הנתונים בהמשך הוא בדוחות האלה.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

שומעים את כל ההמולה הזו סביב הגנת הסביבה לקראת הבחירות? אתם לא טועים: שקט מהצד של המתמודדים על מקום בכנסת ישראל.

אחרים פחות שותקים. למשל, כבר בחודש מאי יותר מ-20 ארגוני חברה אזרחית קראו לפוליטיקאים לשלב את הנושא בקמפיין הבחירות שלהם. אולי בתקווה שהדבר יסייע לעורר עניין, הפעילים אף טרחו להחמיא לחברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית שבלטו בנדון.

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי. בוגר בית ספר לקולנוע "מעלה" במגמת תסריטאות