בתים שניזוקו ניצבים בסכנת התמוטטות סמוך לגדותיו המוצפות והמלאות סחף של נהר טרישולי, בעקבות שיטפונות בזק במחוז נוואקוט שבנפאל, 26 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Niranjan Shrestha)

צוותי חילוץ מחפשים אחר מאות נעדרים לאורך גבול נפאל–סין, לאחר שאתמול שיטפונות קטלניים וזרמי בוץ הרסניים פקדו כמה יישובים בעקבות קריסת קרחון.

הרשות הלאומית להפחתת סיכוני אסונות ולניהולם בנפאל מסרה כי 826 בני אדם נעדרים וכי מניין ההרוגים בשיטפונות הבזק במדינה עלה היום ל־165. הרשויות בנפאל הגבירו את פעולות החיפוש והחילוץ במחוזות נוואקוט וראסווה, שנפגעו בצורה הקשה ביותר.

רשת הטלוויזיה הממלכתית הסינית CCTV דיווחה בנפרד כי 260 מתוך 558 הנעדרים בטיבט הם אזרחים זרים וכי שני תושבים חולצו. נכון לבוקר זה נהרגו לפחות שלושה בני אדם, לפי הדיווח.

האסון בנפאל ובטיבט אינו אירוע חד־פעמי. מערכת נהר להנדה עלתה על גדותיה פעמיים בתוך 14 חודשים בלבד, ומערכת הקרח ההימלאית, שהופכת בלתי יציבה יותר ויותר, מאיימת על קהילות, תשתיות ואספקת מים באחד האזורים הצפופים בעולם.

האזור חווה שיטפונות בזק דומים באוגוסט אשתקד, אז עלה על גדותיו אגם שנוצר ממי קרחון בטיבט בשל הטמפרטורות הגבוהות. תשעה בני אדם נהרגו, ונגרם נזק לתשתיות חיוניות, ובהן גשר המחבר בין נפאל לסין.

תיעוד שצולם באמצעות רחפן בנפאל הראה כבישים שנהרסו ומבנים שנקברו תחת מים שוצפים בצבע של מלט רטוב.

העמקים התלולים באזור משמשים עורקי חיים כלכליים וצירי תנועה, אך הם מסוכנים במיוחד בעת אסון. בתמונות נראה כי הקומות השניות של מבנים במחוז נוואקוט שבנפאל, שנפגע קשות, כוסו בבוץ לאחר שהזרם האדיר חלף במקום. פסולת נתלתה מענפי עצים ומכבלים, כלי רכב נקברו, וכמה ניצולים המומים היו מכוסים בבוץ. השיטפונות עצרו את התנועה בחלק מהאזורים.

לאנשים כמעט שלא היה זמן להימלט.

"כשהגעתי לשוק דהונגה, בתוך חצי שעה הגיע השיטפון והרס את כל השוק. אנשים בדיוק התכוננו לצאת לעבודה", אמר התושב שויאם רג'בנדהרי. "כמה אנשים נעדרים או נהרגו, אנחנו לא יודעים".

מכלית נפגעה מחפץ לא מזוהה במצר הורמוז, וכתוצאה מכך פרצה בה שרפה שכובתה בהמשך, כך מסרה לפנות בוקר סוכנות הסחר הימי של בריטניה (UKMTO).

כל אנשי הצוות בטוחים, איש מהם אינו נעדר, ולא דווח על נזק סביבתי, נמסר עוד בעדכון. 

שוטרים ואזרחים מארה"ב, ישראל וכ־20 מדינות נוספות עובדים במרכז התיאום האזרחי־צבאי בקריית גת, ישראל, 19 בנובמבר 2025 (צילום: לייזר ברמן)

ישראל שוקלת לסלק גורמים בריטיים, ואולי גם גורמים אירופיים נוספים, ממרכז התיאום בהובלת ארצות הברית העוסק ברצועת עזה שלאחר המלחמה, כך דיווח היום "פייננשל טיימס".

לפי כלי התקשורת, בשבועות האחרונים דנה ממשלת ישראל באפשרות להוציא את בריטניה ממרכז התמיכה הבינלאומי לרצועה, המטה הרב־לאומי שהוקם בקריית גת כדי לפקח על הפסקת האש בין ישראל לחמאס שתווכה בידי ארצות הברית, כך לדברי גורמים המעורים בנושא.

רויטרס לא הצליחה לאמת באופן מיידי את דיווח ה"פייננשל טיימס".

כלי שיט עוגנים במצר הורמוז, מול בנדר עבאס שבדרום איראן, 4 במאי 2026 (צילום: Amirhossein KHORGOOEI / ISNA / AFP)

תנועת כלי השיט במצר הורמוז עלתה מעט, אף שהעימות הגיאופוליטי בין ארצות הברית לאיראן נמשך, בשעה שהשוק עקב גם אחר השיחות בין איראן לעומאן בנוגע לנתיב הימי, כך הראו נתונים שפורסמו היום.

לפי נתוני Kpler, אתמול עברו במצר הורמוז עשרה כלי שיט מסחריים שניתן היה לזהות, עלייה קלה לעומת שמונה שלשום. עם זאת, המספר נותר נמוך מהממוצע של עשרת הימים האחרונים, שעומד על כ־15 כלי שיט.

שתי מכליות דלק לטווח בינוני, אונייה להובלת גז פחמימני מעובה, מכלית בגודל פנמקס ושלוש מכליות בגודל הנדימקס נכנסו למצר מכיוון מפרץ עומאן.

מכלית דלק לטווח בינוני, מכלית ביטומן ואוניית צובר יצאו מהנתיב הימי לכיוון המפרץ.

איראן ועומאן עדיין מגבשות את פרטי ההסכם בנוגע למצר הורמוז, כך אמר אתמול גורם איראני בכיר, לאחר שמשמרות המהפכה הודיעו ששתי המדינות הגיעו להסכמה על אופן חלוקת השימוש בנתיב הימי ועל ההכנסות ממנו.

במקביל, תנועת כלי השיט במצר באב אל־מנדב, נתיב ימי מרכזי נוסף, האטה זה היום השני ברציפות.

בסך הכול עברו אתמול במצר באב אל־מנדב 19 כלי שיט מסחריים, ובהם שש מכליות שיצאו ממנו, כולל מכלית נפט גולמי גדולה מאוד, לעומת 24 כלי שיט ביום הקודם, כך הראו נתוני Kpler.

ייתכן שחלק מכלי השיט הפליגו בנתיבים הימיים המרכזיים כשהמשדרים שלהם כבויים, ולכן לא נכללו בספירה.

אומנית האוונגרד היפנית יאיוי קוסמה בריאיון בסטודיו שלה בטוקיו, 1 באוגוסט 2012 (צילום: AP Photo/Itsuo Inouye)

יאיוי קוסמה, אמנית האוונגרד היפנית עטורת השבחים, שהפכה את ההזיות שחוותה ליצירות שנעו מציורים צבעוניים מכוסי נקודות ופסלי דלעת ועד למיצבי חדרי מראות אינסופיים, מתה בגיל 97.

קוסמה, שהייתה נמוכת קומה ונודעה בשנותיה המאוחרות בפאה האדומה שעטתה, דיברה בפתיחות על התמודדותה עם בעיות נפשיות ואמרה כי מאז ילדותה חוותה חזיונות והזיות של אורות מהבהבים, נקודות ופרחים.

"אני עדיין רואה הזיות גם עכשיו", אמרה לעיתונאים ב־2017. "נקודות עפות לכל עבר – על השמלה שלי, על הרצפה, על הדברים שאני נושאת, בכל הבית, על התקרה. ואני מציירת אותן".

קוסמה מתה בבית חולים ב־14 באוגוסט, לפי הודעה של מוזיאון יאיוי קוסמה, שהוסיף כי המשיכה לצייר עד ימיה האחרונים. סיבת המוות לא נמסרה.

קוסמה נולדה ב־22 במרץ 1929 בעיר מאטסומוטו שבמרכז יפן, וילדותה הייתה רצופה קשיים על רקע סכסוכים במשפחתה. לדבריה, היא הייתה מוצפת פחד עד כדי כך שבשלב מסוים רצתה למות מדי יום.

"מה שמנע ממני לשים קץ לחיי היה הציור והיצירה. זה מעולם לא השתנה. בזכות גילוי האהבה שלי לאמנות הצלחתי לשרוד ולהמשיך לחיות עד היום", אמרה בריאיון ל"ווג יפן" ב־2014.

במהלך שנות לימודיה הנחה אותה הצייר היפני קאקאיי היבינו, ובהמשך למדה ציור יפני מסורתי בבית הספר העירוני לאמנויות ולמלאכות בקיוטו.

מתוסכלת מהאופי המגביל של החברה היפנית, עזבה קוסמה לניו יורק ב־1957. שם היא התפרסמה במהירות, הציגה ציורי רשת ופסלים רכים, יצרה אירועי ציורי גוף ומיצגים במחאה על מלחמת וייטנאם, וכן כתבה סיפורת ושירה. לעיתים קרובות נטען כי השפיעה על אנדי וורהול.

אולם מצבה הנפשי הידרדר, והיא שבה ליפן ב־1973. ארבע שנים לאחר מכן התאשפזה מרצונה בבית חולים פסיכיאטרי, שבו המשיכה להתגורר, ומדי בוקר נסעה לסטודיו שלה הסמוך.

ככל שתהילתה גברה, תערוכותיה ברחבי העולם משכו קהל רב ויצירותיה נמכרו במחירים גבוהים מאוד. אחד מציוריה, "ללא כותרת (רשתות)" מ־1959, נמכר ב־2022 תמורת 10.5 מיליון דולר.