לעיתים, בעודי קורא על החוקים החדשים שהממשלה מקדמת במרץ – פירוק לשכת עורכי הדין, החלשת תאגיד השידור, חוק הרבנים ושאר פנינים, אפשר לרגע לשכוח את המציאות בתוכה אנו מצויים: של חטופים, של מלחמה ושל עקורים.
ובכן, זה הכל חוץ ממקרי, ולא קשור רק לחוסר הבושה של הקואליציה. להפך, החזרה לשגרה (השגרה במקרה הזה היא מתקפה על מוסדות המדינה, סמליה ושומרי הסף) היא חלק מתוכנית סדורה של הממשלה, עם מטרה אחת: שרידות.
נדב הוא יועץ פוליטי ופעיל חברתי, ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי. סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך. הטורים מייצגים את דעתו בלבד.
הכותרות הראשיות עכשיו
אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.
התחושה המתקבלת הינה, שכמעט כל איום אשר מדינת ישראל נדרשת לו – זוכה להגדרה "קיומי". בעוד שניתן כנראה להצדיק את ההגדרה סביב שנות הקמת המדינה, ובדגש על מלחמת העצמאות, הרי מאז, טבען של המלחמות, או "מבצעים" למיניהם, השתנה ללא הכר, ובעיקר יכולותיה של מדינת ישראל.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
בכל שנה סביב יום השואה אני נזכרת בין היתר בתפקידי כשגרירה בלטביה, ליטא ואסטוניה, בהן השואה הייתה רצחנית במיוחד. להמחשה, מתוך כשבעים אלף יהודים שהיו בלטביה כאשר הנאצים השתלטו עליה, רק כאלף שרדו, ולמקומיים היה חלק נכבד בטבח.
העבר מעורר סוגיות שמאתגרות את נציגי ישראל, ולא תמיד פשוט לדעת כיצד לנהוג. למשל, איך מגיבים לחילול אנדרטה לשואה? ברור שהמקרה ראוי לגינוי. מאידך, זו לא פעולה ממוסדת אלא של אדם או שניים עם פחית צבע ומברשת.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
בפעם הראשונה שהגעתי לברלין, הזיכרון חדל להיות פרק בספר היסטוריה שלמדתי בבית הספר. הוא נעשה מוחשי, כמעט פיזי.
באוטובוס משדה התעופה למרכז העיר ליוותה אותי מחשבה טורדנית. מי היו הוריו או סבו של נהג האוטובוס? האם היו חברים במפלגה הנאצית? חיילים בוורמאכט? איזה תפקיד מילאה משפחתו במנגנון שהביא עלינו את השואה?
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
תגובות אחרונות
"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מישהו חשב שהבבונים, או בשם המכובס 'בייס', ישנו את דעתם? (אם יש כזו בכלל). זה כמו שמישהו אוהד מכבי יעבור לאהוד הפועל בגלל תיקו. אולי רק כשלא תהיה מדינה יותר יזוז משהו. כל עוד אנחנו רק בדרך לאבדון 'הכל טוב ועוד יותר טוב כי הוא אבא טוב השם יתברך' וגו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם היה חילוף תפקידים : הייתה ממשלה אחרת שהייתה מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית ונתניהו היה באופוזיציה. במצב דברים זה נתניהו היה מהלך אימים על המתנגדים, ומודיע כי כאשר הוא יחזור לשילטון תוקם ועדת חקירה ממלכתית שתחקור מדוע לא קמה ועדת חקירה ממלכתית שתמליץ על העמדה לדין על פגיעה בביטחון המדינה, הפרת אמונים, פגיעה בראיות וכיו"ב, את כך המתנגדים. נתניהו לא היה נשאר תקליט שחוק וקול קורא במדבר
מר עוז-זלצברגר. מנגנון השכחה של קואליצית השואה, הזדון וההפקרה בראשות ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו משיג את מטרתו, לאט, אבל בטוח. הנה הנתונים: בחודשים הראשונים לאחר שואת ה-7 באוקטובר עמד שיעור הישראלים בכל סקר שקבעו כי על ביבים שקרניהו להתפטר מתפקידו על בין 71 ל-77 אחוז. השאלה הזו כבר כמעט לא נשאלת בחודשים האחרונים בסקרים. היא הבליחה רק בסקר אחד, של חברת החדשות של ערוץ 12 בתחילת חודש ינואר 2025. אחוז המשיבים שקבע כי על ביבים שקרניהו להתפטר מתפקידו עמד בסקר הזה על 63 אחוז מלבד. בסקר של מעריב שפורסם גם הוא בחודש האחרון עמד אחוז המשיבים שקבע כי על ביבים שקרניהו להתפטר מתפקידו על 62 אחוז בלבד. כלומר לפני כשנה חשבו עד 77 אחוז מהישראלים שעל ביבים שקרניהו להתפטר מתפקידו. היום חושבים כך רק 62-63 אחוז מהישראלים. זאת אומרת התמיכה הפוליטית בביבים שקרניהו כראש ממשלה עלתה מ-23 אחוז ל-38 אחוז (אני מוסיף את מחנה המשיבים לשאלה "לא יודעים" למחנה התומכים בהמשך כהונת ביבים שקרניהו). זהו מפנה דרמטי שמוכיח את הצלחת קמפיין מכונת הרעל. אין לך תשובה, מר עוז זלצברגר, לקמפיין הזה. ולא רק לך אין, גם לכל המחנה המתנגד לביבים שקרניהו אין תשובה.