JavaScript is required for our website accessibility to work properly. סעד אל חרירי | זמן ישראל
אישיות
סעד אל חרירי

"ישראל הסכימה לדון במחלוקת הגבול הימי עם לבנון"

סוכנויות הידיעות מדווחות כי ארה"ב הודיעה ללבנון שישראל הסכימה למשא ומתן עם לבנון על המחלוקת הנפיצה בין שתי המדינות על השטח הימי שנמצא במחלוקת ביניהן וקידוחי הגז המתוכננים בו● בישראל לא הגיבו לדיווחים

סגן נשיא שר החוץ האמריקני, דיוויד סטרפילד, הודיע לראש ממשלת לבנון, סעד אל חרירי, שישראל הסכימה לנהל משא ומתן על המחלוקת בנוגע לגבול הימי בין שתי המדינות. כך דווח אמש (ג') בסוכנויות הידיעות.

ממשרד החוץ של ישראל לא נמסרה תגובה לדיווח, שהתבסס על דבריהם של שני בכירי ממשל לבנונים.

סטרפילד ביקר בלבנון פעמיים בשבועיים האחרונים. לפי הדיווחים, סטרפילד מסר ללבנונים שישראל מוכנה לדון בנקודות מחלוקת בין שתי המדינות בנוגע לגבול היבשתי ביניהן.

ישראל ולבנון חלוקות על שטח ימי של כ-850 קמ"ר שבו התגלו מאגרי גז טבעי. שתי המדינות סימנו באופן חד צדדי את הגבולות הימיים ביניהן, ודיווחו על כך לאו"ם. השטח שלבנון סימנה לעצמה כולל חלק מהשטח שבו זכייניות הגז של ישראל מתכננות לקדוח גז טבעי, וגם שטח שבו לבנון חילקה זכיונות לקידוחי גז. בעבר נשמעו איומים שהמחלוקת עלולה להוביל לעימות ולמלחמה בין ישראל לחיזבאללה.

 

עוד 132 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 9 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן; הלחימה בלבנון נמשכת

איראן: למעלה מ־3,000 איש נהרגו במדינה במלחמה נגד ארצות הברית וישראל

צה"ל חיסל את מזכירו ואחיינו של נעים קאסם ● קבוצת האקרים טוענת כי פרצה למכשירים השייכים לרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ● דיווח: הקבינט אישר בזמן המלחמה הקמת 34 התנחלויות חדשות בגדה ● דיווח: בצה״ל מקימים מערך שיתריע אם האורניום המועשר יוצא מהאדמה ● טראמפ: הכוחות שלנו נשארים באזור - הפרת ההסכם תוביל להסלמה

עוד 22 עדכונים
אמיר בן-דוד

תקציב של שלום בזמן מלחמה - מי באמת משלם את המחיר הכלכלי

בזמן שישראל ממשיכה להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת, הכנסת אישרה את תקציב 2026 כאילו מדובר בתקופה של שגרה. במקום לבנות מסגרת כלכלית שמתאימה למלחמה ממושכת וצורך בשיקום, הממשלה מציגה תקציב המבוסס על הנחות ישנות ומקווה שהמספרים יסתדרו בהמשך.

 

תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ־700 מיליארד ש"ח הוצאה ממשלתית (לא כולל החזר חובות), עם יעד גירעון של כ-5.1% מהתוצר עם צפי שיעלה אף מעבר לכך.

ד"ר יעל בנבנישתי היא דוקטור לבריאות ורווחה ומשנה למנכ"ל אינשורטק ישראל. מומחית לחדשנות פיננסית וטכנולוגית בצומת שבין בריאות, פנסיה, רווחה ושינויים דמוגרפיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 740 מילים

האדוות בשרשרת האספקה ימשיכו להכות בכיס

כמו במשברים קודמים, גם המלחמה עם איראן מטלטלת את שרשרת האספקה לישראל ● תעשיינים ויבואנים כבר נערכו: הגדילו מלאים לטווח קצר, הסיטו מטענים מהאוויר לים ושילמו יותר בשל סיכוני ההובלה וההתייקרות באנרגיה ● אולם, גם עם חזרת מטעני האוויר בהפסקת האש, הדרך לאיזון עוד ארוכה

עוד 962 מילים

למקרה שפיספסת

סיפור הגדה המערבית

במהלך שלוש השנים האחרונות, תשומת הלב הופנתה לעזה, לבנון, איראן ובמידה מסוימת גם לסוריה ותימן. מעט מאוד תשומת לב הוקדשה לגדה המערבית.

אף שאיש בממשלת ישראל לא תכנן מצב זה, מעטפת המלחמה היוותה יתרון עבור גורמים במשטר הישראלי הנוכחי, הרואים כמשימתם להבטיח ששטח C, כ-65% מהגדה המערבית הנתונים לשליטה צבאית ואזרחית ישראלית, יהיה נקי מפלסטינים ובסופו של דבר יסופח.

ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה לשלום עכשיו על הנתונים המעודדים, וד"ש למשפחת שם בדוי. וקצת אפיסטמולוגיה בגרוש: אולי ההתעקשות לקרוא לחבל ארץ על-שם מיקומו לגבי הנחל שזורם לצידו, במקום לקרוא לו בשמו המלא והאמיתי: יה... המשך קריאה

תודה לשלום עכשיו על הנתונים המעודדים, וד"ש למשפחת שם בדוי.
וקצת אפיסטמולוגיה בגרוש: אולי ההתעקשות לקרוא לחבל ארץ על-שם מיקומו לגבי הנחל שזורם לצידו, במקום לקרוא לו בשמו המלא והאמיתי: יהודה ושומרון, היא אחד הגורמים לאסונות החוזרים ונשנים שפוקדים את שכניו ואת תושביו..?

עוד 882 מילים ו-1 תגובות

למה טראמפ כשל באיראן

הנשיא האמריקאי הקיף את עצמו באנשי שלומו שסירבו להציג בפניו את המציאות, העדיף להקשיב להבטחות המוגזמות של נתניהו במקום למומחים, וכעת הכלכלה העולמית כולה משלמת את המחיר על התנהלותו הפזיזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן. 11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy - מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד Warren Damian Manshel - חברו... המשך קריאה

דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–

עוד 1,459 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

סופר-ספרטה לא תשרוד כאן

​האמונה שאפשר לפתור את הסכסוך באזורנו באמצעות כוח צבאי בלבד הובילה אותנו לשפל אסטרטגי מסוכן. בעודנו נאחזים בכישלון אוסלו ומתעלמים מהצלחת הסכמי השלום עם מצרים וירדן, אנו צועדים בעיניים פקוחות למלחמות "אין ברירה" בלתי נגמרות.

אם המחנה הליברלי לא יתעורר עכשיו, המציאות תעיר אותו בדרך הקשה.
​נדמה שרבים מאיתנו כבר שבעו מפרשנים ומפרשנויות. ובכל זאת, אחרי מעל חודש של לחימה מתמשכת, אני מנסה לקחת צעד אחורה, להתרחק מעט מהרעש היומיומי של מהדורות החדשות, ולהביט בתמונה הרחבה באמת – בתהליכים העמוקים שעברו עלינו בעשורים האחרונים.

פלטיאל ביכמן הוא טייס בחיל האוויר לשעבר, פיזיקאי (תואר שני) בהשכלתו ופנסיונר אחרי קריירה ארוכה בתעשייה האווירית. כיום סטודנט לתואר שני במדעי החיים באוניברסיטת בר אילן (תזה בנושא אלצהיימר), אזרח מודאג ופעיל במאבק. נשוי, אב לשניים וסב לארבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לדעתי, צריך להבדיל בין שלושה סוגי סכסוכים. שלושתם אמנם קשורים זה לזה, אבל הם בעיקרון סכסוכים נפרדים. הראשון - הסכסוך הישראלי פלסטיני. לסכסוך הזה אין פתרון, מסיבה פשוטה: מבחינת הפלסטי... המשך קריאה

לדעתי, צריך להבדיל בין שלושה סוגי סכסוכים. שלושתם אמנם קשורים זה לזה, אבל הם בעיקרון סכסוכים נפרדים.

הראשון – הסכסוך הישראלי פלסטיני. לסכסוך הזה אין פתרון, מסיבה פשוטה: מבחינת הפלסטינים, מטרת העל היא להביא לקץ הריבונות היהודית בארץ ישראל. זו בעצם הסיבה להתגבשות הלאומיות הפלסטינית במאה העשרים. בעיני הפלסטינים – לא רק חמאס, אלא הפלסטינים באשר הם – ישראל היא מדינה לא חוקית מעצם הקמתה, ואין לה זכות מוסרית להתקיים כאן. זוהי משמעות ההגדרה העצמית הפלסטינית (להרחבה בנושא, אמליץ על הספר "שיבה באוקטובר"). לעומת זאת, מבחינתנו, הדבר היחיד שאנחנו לא יכולים לוותר עליו הוא הריבונות שלנו. ולכן לסכסוך זה אין פתרון מוסכם או דיפלומטי, והוא צריך להיות מוכרע בכוח, כמו הרבה סכסוכים אחרים לאורך ההיסטוריה. המנצח צריך לכפות תנאים ולאכוף אותם בכוח. בדיוק כמו שעשו האמריקאים ביפן ב-1945, או הרומאים בקרתגו ב-146 לספירה. האמריקאים למשל הצליחו לשנות לחלוטין את תרבות יפן הקיסרית בתוך שש שנים בלבד. ואם זה לא יעבוד במקרה שלנו, צריך לשקול טרנספר רחב היקף לאפריקה. נשמע הזוי? כך גם הייתה הציונות בזמנו. אם תרצו אין זו אגדה!! ישראל חייבת להסביר זאת שוב ושוב ושוב, בכל מקום בעולם, ולהבהיר מה מקור הסכסוך הישראלי פלסטיני, ומדוע הוא עדיין ממשיך אחרי מאה שנים.

השני: הסכסוך הישראלי ערבי. למשל מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. הסכסוך הזה נשען על עוינות רבת שנים כלפי ישראל, שמתבססת על מקורות דתיים מוסלמיים. יש גם הרבה דם רע ממלחמות העבר, וכמובן הפלסטינים משחקים תפקיד חשוב. כאן יש לישראל הרבה מה לעשות, ובהחלט ניתן לשקול הסכמים כאלו ואחרים, ניסיונות להתחבב על השכנים שלנו, פתיחת גוף תקשורת ציוני בערבית, ואף להתנות שיתופי פעולה כלכליים בהתייחסות הוגנת כלפינו בתקשורת המוסלמית, בשינוי התכניות בבתי הספר, וכולי.

הסכסוך השלישי: זה המעגל הרחוק. למשל איראן (ובהמשך טורקיה). אלו מדינות שאינן משחקות כאן תפקיד ישיר, ומבחינתן אנחנו סוג של דמון שהן משתמשות בו ממניעים פנימיים, שאינם קשורים אלינו. איראן לא הפכה אותנו למטרה בגלל שפתאום נורא איכפת לה מהפלסטינים (הסונים…) אלא בגלל צרכים פנימיים דתיים שקשורים לייצוא המהפכה השיעית. גם לארדואן יש סיבות פוליטיות פנימיות למה הוא יוצא עלינו במאתיים קמש. ולכן קשה לראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפיס את דעתם. ולכן עלינו להיות חזקים ומרתיעים, ולקוות שבהמשך משהו ישתנה.

לסיכום: את הסכסוך הראשון עלינו לסיים בכוח. לא בסבבים לא נגמרים ששוחקים את הלגיטימציה שלנו, אלא לפתור פעם אחת ולתמיד. את הסכסוך השני עלינו לנסות לפתור בדיפלומטיה והסכמים (כדאי למנף את ההתקפה באיראן בקרב המדינות הסוניות, כאמצעי להראות שכולנו נמצאים באותו צד). ובעניין הסכסוך השלישי, צריך לקבל את העובדה שפשוט אין לנו מה לעשות. לא הכל תלוי בנו, ולפעמים צריך פשוט להמתין בסבלנות. מי חלם שאיחוד האמירויות הערביות תהיה ידידה שלנו. מי חלם שישראלים יוכלו לבקר במרוקו. דברים משתנים עם הזמן. ובינתיים עלינו להיות חזקים ונחושים – מתוך הכרח, לא מתוך רצון – ולקוות לטוב.

עוד 1,029 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בעוד טראמפ לחיץ ומחפש נתיב יציאה מהמלחמה בעקבות המשבר במצר הורמוז, בירושלים חוששים מהסכם שיותיר בידי טהרן יכולות העשרה מתקדמות ● במקביל, צה"ל מנצל את חלון הזמנים הצר שנוצר כדי לעצב מחדש את המציאות בלבנון לפני שהשעון ייעצר ● פרשנות

עוד 779 מילים ו-1 תגובות

עם חברה קטנה וחלומות גדולים, לירון ישראלי ואייל בן שמחון חורשים את הארץ חלקה אחר חלקה ומנסים לשנות את פני החקלאות הישראלית: מגוון זרעים במקום כימיקלים ופתרונות מבוססי הטבע במקום כאלה שנלחמים בו ● 200 חקלאים ומועצה אזורית אמיצה אחת כבר משתפים איתם פעולה בדרך לחקלאות ירוקה ובריאה יותר, אבל לא פחות ריווחית ● והכל מתחיל ונגמר באדמה

עוד 1,758 מילים

"הדבר המדאיג באמת הוא עד כמה הדברים הקיצוניים הפכו לנחלת דור ה-Z"

על רקע תקריות אלימות ברחבי בריטניה, ההיסטוריון והסופר הנודע מוצא שעמדות אנטישמיות ואנטי-ישראליות מנורמלות יותר ויותר ● בריאיון גלוי הוא מספר על האכזבה מהאקדמיה, משווה את השמאל הפרוגרסיבי לאינקוויזיציה הספרדית, אך עדיין מוצא "רגעים של תקווה נפלאה"

עוד 1,873 מילים ו-7 תגובות

ישראל ויתרה על השלום בשביל עוד רצועת ביטחון

18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ ● מאז הטון הפייסני התחלף בחשדנות, והאמון נשחק – והשאלה היא אם חלון ההזדמנויות שנפתח ב־2024 נסגר בשל הבחירה בכוח

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

המצור בהורמוז מאיים על המודל העסקי של חברות ה-AI

כל יום שמצר הורמוז סגור מקדם את חברות הבינה המלאכותית לקראת משבר פוטנציאלי גדול ● מעלייה דרמטית בהוצאות האנרגיה ועד מחסור בשבבים – אלה רק חלק מהאתגרים הצפויים לתעשייה אם המלחמה באיראן תמשך ● וזה עוד בלי האתגרים שהחברות גוררות איתן מהתקופה שלפני המלחמה ● פרשנות

עוד 601 מילים ו-1 תגובות

תקיפות ישראליות תכופות נגד פרמדיקים, אמבולנסים ומרכזים רפואיים בדרום לבנון מאלצות בתי חולים לסגור את שעריהם ● צה"ל טוען שחזבאללה משתמש במתקנים הרפואיים למטרות צבאיות, בעוד צוותי הרפואה קורסים תחת עומס הפצועים ומתארים מציאות של כאוס וסכנת חיים מתמדת: "מערכת הבריאות נמצאת על הברכיים"

עוד 1,279 מילים ו-7 תגובות
פקק של משאיות מחוץ לאתר ההטמנה דודאים, אפריל 2026

פקקי הזבל של ישראל חושפים כישלון עמוק בניהול משק הפסולת

לכבוד החג, ישראל מצאה את עצמה טובעת בערימות פסולת ● הגשמים בנגב שיבשו את העבודה ב"אפעה", אתר ההטמנה הגדול בארץ, ומשאיות עמדו שעות בתור כדי לפרוק אשפה ● שורה של מחדלים הביאה לכך שמדינה שלמה תלויה באתר פסולת אחד שעולה על גדותיו ● "אין למשק יתירות בכלל, זו סיטואציה לא נורמלית, הכל על הקשקש"

עוד 1,226 מילים ו-1 תגובות

עיראק הפכה לשדה קרב בין איראן לארה"ב – וחוטפת משני הצדדים

בעוד בגדד מנסה נואשות להימנע ממעורבות, החבל הכורדי בצפון המדינה סופג מהלומות מכל כיוון ● הכלכלה המקומית קורסת עקב צניחת יצוא הנפט, והמיליציות החמושות דוחפות את המדינה עמוק אל תוך סכסוך אזורי הרסני – שחושף את חולשת השלטון ומאיים לקרוע מחדש את החברה העיראקית מבפנים ● דיווח מיוחד מהשטח

עוד 1,278 מילים

בג"ץ פוגש את קצה גבול היכולת להגן על הדמוקרטיה

קביעת בג"ץ בדבר אכיפה בררנית נגד מפגינים, לצד קריאה פומבית של שר המשפטים להתעלם מהחלטה שיפוטית והסלמה בשיח כלפי השופטים, אינן אירועים מבודדים אלא שחיקה מצטברת של עקרון שלטון החוק ● כאשר רשויות האכיפה ניצבות בין חובתן לדין לבין לחצים פוליטיים, וביהמ"ש נדרש להגן על עצם סמכותו, נפגעת ליבת המשטר החוקתי בישראל ● פרשנות

עוד 1,046 מילים ו-2 תגובות

המציאות התיאוקרטית מחלחלת ללב הקואליציה

דבריו של הרב יצחק יוסף אינם חריגים אלא חלק מקו עקבי של איבה היסטורית כלפי בג"ץ, שעוברת מדור לדור בעולם החרדי ● במקביל, נתניהו והקואליציה נהנים מהסטת הדיון בסוגיית הגיוס אל עבר ביהמ"ש ● הקרע בין הדמוקרטיה לשלטון ההלכה מחריף במכוון על חשבון החוק ● פרשנות

עוד 714 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה