כאן לא תמצאו ייאוש. זהו סיפור על אנשים בגליל המערבי שמאמינים ב"אף על פי ולמרות הכול". הם באים מיישובים שונים, בכירים ובעלי תפקידים מגוונים בסקטור הפרטי, החברתי והציבורי; יהודים, דרוזים, מוסלמים ונוצרים; מהקיבוץ, מהמושב, מהעיר ומהכפר. אנחנו – היינו כאן אתמול, ונהיה כאן גם מחר.

קוראים לנו "גלילווסטים". אנחנו תוכנית חלוצה, אחות לזו שהחלה בגליל המזרחי לפני שלוש שנים – "גליליסט". גם שם אותם תושבים חדורי שליחות, העונים על אותו גיוון אנושי, מבקשים לבנות מנהיגות אזורית שתחזק את הבית. מה שמאחד בין כולנו הוא המחויבות והאחריות המשותפת לבית האזורי: להכיר את המרחב, את השכן, את הנכסים ואת האתגרים.

ד"ר איריס פוסקלינסקי היא עובדת סוציאלית, חוקרת ומרצה בתחומי קהילה וניהול חברתי. מומחית לפיתוח וניהול שותפויות החתומה על מודל שותפות שזיכה אותה בפרס, ושני עשורים של ניסיון מקצועי בתחום בארץ ובעולם. איריס היא תושבת הגליל המערבי. כתיבתה והנחייתה בתהליכים אישיים, ארגוניים וקהילתיים משלבות שיטות לגילוי עצמי וחיבור למקורות השראה.

שבוע אחרון ללימודים, קמפוס שעומד ריק כבר שנתיים. סטודנטים בזום, בהרכב תמיד חסר: מי במילואים, מי עדיין בבוקסר מתקשה לצאת מהמיטה, ומי בהכשרה מעשית בעבודה סוציאלית וכבר מבין את גודל השעה – מבקש אישור להיעדר כדי להיות נוכח בעוד משבר ועוד קושי בקהילה.

בשנתיים האלה ראיתי את הסטודנטים שלי במצבים לא רגילים באקדמיה. סטודנטים עם כוס קפה וסיגריה בחצר של איזה בית, חיילים במדים נוהגים מנקודה לנקודה ומקשיבים להרצאה, אחרים מכורבלים עם שמיכה על הספה, אימהות מניקות את תינוקותיהן, אבות עם ערמת ילדים שמטפסים עליהם ודורשים את תשומת לבם, ואפילו סטודנטים עם תיק על הגב – עולים לשיעור מטלפון נייד תוך כדי שוטטות במעבר מדירה לדירה וממקלט למקלט.

ד"ר איריס פוסקלינסקי היא עובדת סוציאלית, חוקרת ומרצה בתחומי קהילה וניהול חברתי. מומחית לפיתוח וניהול שותפויות החתומה על מודל שותפות שזיכה אותה בפרס, ושני עשורים של ניסיון מקצועי בתחום בארץ ובעולם. איריס היא תושבת הגליל המערבי. כתיבתה והנחייתה בתהליכים אישיים, ארגוניים וקהילתיים משלבות שיטות לגילוי עצמי וחיבור למקורות השראה.

יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.

מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בהיסטוריה הישראלית אין אף כישלון שדומה בעוצמתו וכנראה שגם במשמעויותיו לסערה המושלמת שעוברת בימים אלה תפיסת הביטחון אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים.

לא מדובר כאן על כישלונות טראומטיים דוגמת הפתעת יום הכיפורים 1973 ומתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אלה היו קשים, כואבים ורבי מחיר, אבל הם היו תוצר של צבר טעויות שיפוט בשעות שלפני פרוץ המלחמה. הטעויות האלה הביאו לכך שכאשר היא נפתחה היא הצליחה להפתיע את צה"ל ולגרום לקורבנות רבים.

פרופסור (אמריטוס) אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה הוא מומחה למודיעין, ביטחון לאומי, והסכסוך הישראלי-ערבי ובתחומים אלה הוציא תשעה ספרים, ביניהם "הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה" (2013); "המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום כיפור" (2018); "מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים" (2021), ו"התאוששות: צה"ל במבחן מלחמת יום הכיפורים" (2023). ספרו האחרון הוא "מעבר לקיר הברזל: מה חסר בתפישת הביטחון של ישראל" (2024).

ב־16 ביוני 2026, בשעות הבוקר המאוחרות, נשמעה אזעקה במספר מוקדים בישראל ללא כל התראה מוקדמת. כחמש דקות לאחר ההכרזה על הקמת מפלגת "מקום לכולנו" הערבית-יהודית בראשות רולא דאוד, זינקו טובי התועמלנים והפסוודו־פובליציסטים ממקומם בנביחות, כי באותה שנייה ממש הם זיהו באופן חד משמעי את הסיבה המרכזית והיחידה לתבוסה העתידית בבחירות שטרם הוכרזו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).

עם מבחר מצומצם מאוד של טיעונים לגופו של עניין והמון מלודרמה, האויב סומן.

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.