JavaScript is required for our website accessibility to work properly. טל רוסו | זמן ישראל
אישיות
טל רוסו

בתוך שבוע, מפלגת העבודה מחוייבת לקיים משאל אינטרנטי בין כל מתפקדיה האם לבחור את היו״ר והרשימה בפריימריז או בוועידת המפלגה ● בתוך הכאוס, עדיין לא ברור מי יתמודד על ראשות המפלגה ● האם יאיר גולן ייכנס לפוליטיקה בעזרת יחימוביץ׳? ● מה מתכנן אהוד ברק? ● ואיך גבאי, למרות הכל, עלול לרוץ במקום השני? ● פרשנות

שלוש שנים בדיוק אחרי הברקזיט בבריטניה, יוני 2016, יוצאת גם מפלגת העבודה למשאל עם משלה. רחל ברקאי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שנאלצה להכריע בין הנצים במפלגה הנעלמת, החליטה על פתרון יוצא דופן לסכסוכים בין בכירי הרשימה.

לפי ההחלטה שקיבלה היום השופטת ברקאי, בין החברים יתקיים משאל אינטרנטי שבו הם יחליטו איך הם רוצים לבחור את יושב הראש הבא של המפלגה ואת חברי הכנסת. האם היו"ר ייבחר בוועידת המפלגה? האם בפריימריז? והאם חברי הכנסת ייבחרו בוועידה, בפריימריז, או שיחליטו על צילום מצב, והרשימה הנוכחית מינוס טל רוסו היא זו שתוצג לבוחר גם ביום הבחירות בספטמבר הקרוב?

אבי גבאי וטל רוסו (צילום: פלאש90)
אבי גבאי וטל רוסו (צילום: פלאש90)

מדובר כנראה בתקדים היסטורי, שבו בית המשפט כופה על מפלגה מהלך שהיא לא קיימה מעולם, והכל בתוך שבוע ימים. אולי יש כאן פתח גם לתקדים לאומי. אם אפשר להגיע בקלות ובזמן קצר ל-60 אלף חברי מפלגה, ניתן להגיע באותה דרך גם לכלל תושבי המדינה, ואז גם הבחירות הכלליות יתקיימו דרך האינטרנט, בלי יום שבתון שעולה מיליונים, ובלי ועדות קלפי מיושנות בבתי ספר שנסגרים ליום אחד והתלמידים נשלחים ליום חופש מיותר.

המשאל שקבעה השופטת ברקאי ביטל את ועידת המפלגה שאמורה הייתה להתכנס היום, שם היו אמורים להתנגח אבי גבאי (בעד פריימריז) ועמיר פרץ (בעד בחירות בוועידה). אולי נמנעה כאן עוד מריבה המונית, כמו זו שהתרחשה בוועידה האחרונה ב-11 בינואר בין גבאי, איתן כבל ואיילת נחמיאס-ורבין.

סביר להניח שהחברים יחליטו במשאל על פריימריז. הם הרי רוצים לבחור בעצמם את היו"ר שלהם. בינתיים, הודיעו מספר 1 ו-2 ברשימה על מהלכים אישים דרמטיים: גבאי הודיע כי לא יתמודד על ראשות הרשימה, כפי שפורסם לראשונה כבר לפני כחודש בזמן ישראל. רוסו, מצידו, הודיע שגם לא יתמודד לכנסת.

גבאי היה מלכתחילה חפץ חשוד במפלגת העבודה. ליכודניק, אוהד בית"ר ירושלים, קפיטליסט. איתרע מזלו והוא עבר במקרה ליד מפלגת העבודה ההרוסה באמצע 2017; החבר'ה אמרו, 'הנה מישהו שעושה רושם טוב', והמליכו אותו עליהם. אבל גבאי לא באמת נקלט, עשה טעויות ודרדר בבחירות את המפלגה לשפל של 6 מנדטים. אם היה מתמודד היום בפריימריז על ראשות העבודה, היה מקבל שני אחוזים לכל היותר.

אם יוחלט על שימור הרשימה הקיימת לבחירות הבאות, גבאי יוצב במקום השני, אחרי היו"ר שייבחר. אם, לעומת זאת, יהיו פריימריז לבחירת חברי הכנסת, גבאי כנראה יפרוש

אם יוחלט על שימור הרשימה הקיימת לבחירות הבאות, גבאי יוצב במקום השני, אחרי היו"ר שייבחר. אם, לעומת זאת, יהיו פריימריז לבחירת חברי הכנסת, גבאי יפרוש כנראה כמו הגנרל החביב רוסו, שלא מצא את מקומו במבוך הפוליטי ולא עמד בקצב האירועים המסחרר, שלא התאים לתכניות הגדולות שלו.

סתיו שפיר ואיציק שמולי (צילום: פלאש90)
סתיו שפיר ואיציק שמולי (צילום: פלאש90)

אז מי יהיה יו"ר העבודה? אם יהיו פריימריז, יש סיכוי טוב למועמדים בעלי התמיכה הציבורית הרחבה יותר – מנהיגי המחאה של 2011, איציק שמולי וסתיו שפיר. בוועידה יש סיכוי לעמיר פרץ הבלתי נגמר, שחושב שהוא יכול להביא ליכודניקים למפלגת העבודה.

יאיר גולן יכול להיבחר רק בפריימריס, אם יתמודד. הבן שלו, אוריה גולן, היה העוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ' ועמד בראש מטה הבחירות של יאיא פינק

האלוף (מיל.) יאיר גולן יכול להיבחר רק בפריימריס, אם יתמודד. הבן שלו, אוריה גולן, היה העוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ' ועמד בראש מטה הבחירות של יאיא פינק – האיש הכי מקורב ליחימוביץ' – בפריימריז האחרונים. פינק הגיע למקום השמיני. לא במקרה, אם כן, יחימוביץ' נפגשה עם גולן האב בחודש שעבר, והיא צפויה לסייע לו אם יחליט לרוץ.

ומה עם אהוד ברק, ראש הממשלה ויו"ר העבודה לשעבר? לא ברור מה האופציה העדיפה מבחינתו – פריימריז או ועידה. כך או כך, כפי שברק עצמו נוהג לומר: "אין סנטימנט ציבורי גדול לראות אותי חוזר".

הגיע הזמן לשים סוף לפייק ניוז. לא זומנתי לסגל הנבחרת למשחק הערב מול פולין. בחורינו המצוינים יאלצו להסתדר בלעדיי. איחלתי להם הצלחהצילום: מוטי לבטון

Posted by ‎Ehud Barak – אהוד ברק‎ on Monday, June 10, 2019

עוד 538 מילים

ח"כ טל רוסו פורש מהחיים הפוליטיים

ח"כ טל רוסו החליט להסיר את מועמדתו לראשות מפלגת העבודה ולפרוש מהחיים הפוליטיים ● בעמוד הפייסבוק שלו כתב: "איני רוצה להיות שותף לקרבות הירושה. אמשיך לפעול לטובת הציבור בדרכים אחרות"

טל רוסו מתמודד לראשות העבודה ומוותר על השיריון

במכתב ששלח ח"כ טל רוסו להנהלת סיעת העבודה הוא מצהיר כי הוא שוקל להתמודד על ראשות המפלגה ואומר: "החלטתי לוותר על השריון שקיבלתי בבחירות לכנסת ה-21" ● המשמעות היא שאם טל רוסו לא יזכה בראשות מפלגת העבודה הוא לא ייכנס לכנסת ה-22

האלוף במיל' טל רוסו, שבזמן כהונתה הקצרה של הכנסת ה-21 משמש כח"כ מטעם מפלגת העבודה, שוקל להתמודד על ראשות המפלגה. כך הודיע טל רוסו במכתב להנהלת הסיעה.

רוסו נכנס לכנסת במקום השני ברשימת העבודה, ששוריין לו על ידי יו"ר העבודה, אבי גבאי. במכתב ששלח להנהלת הסיעה רוסו מודיע כי הוא מוותר על השיריון בבחירות הבאות.

מאחר ורוסו לא התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה, המשמעות היא ככל הנראה שרוסו ייכנס לכנסת הבאה (הכנסת ה-22) רק אם ייבחר ליו"ר המפלגה.

במקרה שרוסו לא לא ייבחר ליו"ר בפריימריז, או שיחליט לבסוף שלא להתמודד בכלל, הוא לא ייכנס לכנסת. זאת, למעט בתרחיש שבו העבודה תקיים פריימריז לבחירת הרשימה לכנסת ושרוסו יתמודד בהם ויזכה במקום ריאלי. כרגע ההערכה היא שהעבודה תקיים פריימריז רק לראשות הסיעה ולא לרשימה.

"החלטתי לוותר על השריון שקיבלתי מיו"ר המפלגה אבי גבאי למקום השני ברשימה בבחירות לכנסת ה-21", כתב רוסו להנהלת הסיעה, "מפלגת העבודה היא מפלגה אידיאולוגית חשובה וערכית מעל לכל שיקול אישי. באתי למפלגה ולפוליטיקה בתקווה לשנות ולהשפיע ולא להיצמד לכיסא. עקב פיזור הכנסת והיציאה לבחירות חוזרות אשקול להתמודד על תפקיד יו"ר המפלגה".

עוד 169 מילים
אמיר בן-דוד
כל הזמן // יום חמישי, 9 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן; הלחימה בלבנון נמשכת

איראן: למעלה מ־3,000 איש נהרגו במדינה במלחמה נגד ארצות הברית וישראל

צה"ל חיסל את מזכירו ואחיינו של נעים קאסם ● קבוצת האקרים טוענת כי פרצה למכשירים השייכים לרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ● דיווח: הקבינט אישר בזמן המלחמה הקמת 34 התנחלויות חדשות בגדה ● דיווח: בצה״ל מקימים מערך שיתריע אם האורניום המועשר יוצא מהאדמה ● טראמפ: הכוחות שלנו נשארים באזור - הפרת ההסכם תוביל להסלמה

עוד 22 עדכונים

למקרה שפיספסת

תקציב של שלום בזמן מלחמה - מי באמת משלם את המחיר הכלכלי

בזמן שישראל ממשיכה להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת, הכנסת אישרה את תקציב 2026 כאילו מדובר בתקופה של שגרה. במקום לבנות מסגרת כלכלית שמתאימה למלחמה ממושכת וצורך בשיקום, הממשלה מציגה תקציב המבוסס על הנחות ישנות ומקווה שהמספרים יסתדרו בהמשך.

 

תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ־700 מיליארד ש"ח הוצאה ממשלתית (לא כולל החזר חובות), עם יעד גירעון של כ-5.1% מהתוצר עם צפי שיעלה אף מעבר לכך.

ד"ר יעל בנבנישתי היא דוקטור לבריאות ורווחה ומשנה למנכ"ל אינשורטק ישראל. מומחית לחדשנות פיננסית וטכנולוגית בצומת שבין בריאות, פנסיה, רווחה ושינויים דמוגרפיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 740 מילים

האדוות בשרשרת האספקה ימשיכו להכות בכיס

כמו במשברים קודמים, גם המלחמה עם איראן מטלטלת את שרשרת האספקה לישראל ● תעשיינים ויבואנים כבר נערכו: הגדילו מלאים לטווח קצר, הסיטו מטענים מהאוויר לים ושילמו יותר בשל סיכוני ההובלה וההתייקרות באנרגיה ● אולם, גם עם חזרת מטעני האוויר בהפסקת האש, הדרך לאיזון עוד ארוכה

עוד 962 מילים

תגובות אחרונות

סיפור הגדה המערבית

במהלך שלוש השנים האחרונות, תשומת הלב הופנתה לעזה, לבנון, איראן ובמידה מסוימת גם לסוריה ותימן. מעט מאוד תשומת לב הוקדשה לגדה המערבית.

אף שאיש בממשלת ישראל לא תכנן מצב זה, מעטפת המלחמה היוותה יתרון עבור גורמים במשטר הישראלי הנוכחי, הרואים כמשימתם להבטיח ששטח C, כ-65% מהגדה המערבית הנתונים לשליטה צבאית ואזרחית ישראלית, יהיה נקי מפלסטינים ובסופו של דבר יסופח.

ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה לשלום עכשיו על הנתונים המעודדים, וד"ש למשפחת שם בדוי. וקצת אפיסטמולוגיה בגרוש: אולי ההתעקשות לקרוא לחבל ארץ על-שם מיקומו לגבי הנחל שזורם לצידו, במקום לקרוא לו בשמו המלא והאמיתי: יה... המשך קריאה

תודה לשלום עכשיו על הנתונים המעודדים, וד"ש למשפחת שם בדוי.
וקצת אפיסטמולוגיה בגרוש: אולי ההתעקשות לקרוא לחבל ארץ על-שם מיקומו לגבי הנחל שזורם לצידו, במקום לקרוא לו בשמו המלא והאמיתי: יהודה ושומרון, היא אחד הגורמים לאסונות החוזרים ונשנים שפוקדים את שכניו ואת תושביו..?

עוד 882 מילים ו-1 תגובות

למה טראמפ כשל באיראן

הנשיא האמריקאי הקיף את עצמו באנשי שלומו שסירבו להציג בפניו את המציאות, העדיף להקשיב להבטחות המוגזמות של נתניהו במקום למומחים, וכעת הכלכלה העולמית כולה משלמת את המחיר על התנהלותו הפזיזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן. 11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy - מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד Warren Damian Manshel - חברו... המשך קריאה

דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–

עוד 1,459 מילים ו-1 תגובות

סופר-ספרטה לא תשרוד כאן

​האמונה שאפשר לפתור את הסכסוך באזורנו באמצעות כוח צבאי בלבד הובילה אותנו לשפל אסטרטגי מסוכן. בעודנו נאחזים בכישלון אוסלו ומתעלמים מהצלחת הסכמי השלום עם מצרים וירדן, אנו צועדים בעיניים פקוחות למלחמות "אין ברירה" בלתי נגמרות.

אם המחנה הליברלי לא יתעורר עכשיו, המציאות תעיר אותו בדרך הקשה.
​נדמה שרבים מאיתנו כבר שבעו מפרשנים ומפרשנויות. ובכל זאת, אחרי מעל חודש של לחימה מתמשכת, אני מנסה לקחת צעד אחורה, להתרחק מעט מהרעש היומיומי של מהדורות החדשות, ולהביט בתמונה הרחבה באמת – בתהליכים העמוקים שעברו עלינו בעשורים האחרונים.

פלטיאל ביכמן הוא טייס בחיל האוויר לשעבר, פיזיקאי (תואר שני) בהשכלתו ופנסיונר אחרי קריירה ארוכה בתעשייה האווירית. כיום סטודנט לתואר שני במדעי החיים באוניברסיטת בר אילן (תזה בנושא אלצהיימר), אזרח מודאג ופעיל במאבק. נשוי, אב לשניים וסב לארבע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לדעתי, צריך להבדיל בין שלושה סוגי סכסוכים. שלושתם אמנם קשורים זה לזה, אבל הם בעיקרון סכסוכים נפרדים. הראשון - הסכסוך הישראלי פלסטיני. לסכסוך הזה אין פתרון, מסיבה פשוטה: מבחינת הפלסטי... המשך קריאה

לדעתי, צריך להבדיל בין שלושה סוגי סכסוכים. שלושתם אמנם קשורים זה לזה, אבל הם בעיקרון סכסוכים נפרדים.

הראשון – הסכסוך הישראלי פלסטיני. לסכסוך הזה אין פתרון, מסיבה פשוטה: מבחינת הפלסטינים, מטרת העל היא להביא לקץ הריבונות היהודית בארץ ישראל. זו בעצם הסיבה להתגבשות הלאומיות הפלסטינית במאה העשרים. בעיני הפלסטינים – לא רק חמאס, אלא הפלסטינים באשר הם – ישראל היא מדינה לא חוקית מעצם הקמתה, ואין לה זכות מוסרית להתקיים כאן. זוהי משמעות ההגדרה העצמית הפלסטינית (להרחבה בנושא, אמליץ על הספר "שיבה באוקטובר"). לעומת זאת, מבחינתנו, הדבר היחיד שאנחנו לא יכולים לוותר עליו הוא הריבונות שלנו. ולכן לסכסוך זה אין פתרון מוסכם או דיפלומטי, והוא צריך להיות מוכרע בכוח, כמו הרבה סכסוכים אחרים לאורך ההיסטוריה. המנצח צריך לכפות תנאים ולאכוף אותם בכוח. בדיוק כמו שעשו האמריקאים ביפן ב-1945, או הרומאים בקרתגו ב-146 לספירה. האמריקאים למשל הצליחו לשנות לחלוטין את תרבות יפן הקיסרית בתוך שש שנים בלבד. ואם זה לא יעבוד במקרה שלנו, צריך לשקול טרנספר רחב היקף לאפריקה. נשמע הזוי? כך גם הייתה הציונות בזמנו. אם תרצו אין זו אגדה!! ישראל חייבת להסביר זאת שוב ושוב ושוב, בכל מקום בעולם, ולהבהיר מה מקור הסכסוך הישראלי פלסטיני, ומדוע הוא עדיין ממשיך אחרי מאה שנים.

השני: הסכסוך הישראלי ערבי. למשל מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. הסכסוך הזה נשען על עוינות רבת שנים כלפי ישראל, שמתבססת על מקורות דתיים מוסלמיים. יש גם הרבה דם רע ממלחמות העבר, וכמובן הפלסטינים משחקים תפקיד חשוב. כאן יש לישראל הרבה מה לעשות, ובהחלט ניתן לשקול הסכמים כאלו ואחרים, ניסיונות להתחבב על השכנים שלנו, פתיחת גוף תקשורת ציוני בערבית, ואף להתנות שיתופי פעולה כלכליים בהתייחסות הוגנת כלפינו בתקשורת המוסלמית, בשינוי התכניות בבתי הספר, וכולי.

הסכסוך השלישי: זה המעגל הרחוק. למשל איראן (ובהמשך טורקיה). אלו מדינות שאינן משחקות כאן תפקיד ישיר, ומבחינתן אנחנו סוג של דמון שהן משתמשות בו ממניעים פנימיים, שאינם קשורים אלינו. איראן לא הפכה אותנו למטרה בגלל שפתאום נורא איכפת לה מהפלסטינים (הסונים…) אלא בגלל צרכים פנימיים דתיים שקשורים לייצוא המהפכה השיעית. גם לארדואן יש סיבות פוליטיות פנימיות למה הוא יוצא עלינו במאתיים קמש. ולכן קשה לראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפיס את דעתם. ולכן עלינו להיות חזקים ומרתיעים, ולקוות שבהמשך משהו ישתנה.

לסיכום: את הסכסוך הראשון עלינו לסיים בכוח. לא בסבבים לא נגמרים ששוחקים את הלגיטימציה שלנו, אלא לפתור פעם אחת ולתמיד. את הסכסוך השני עלינו לנסות לפתור בדיפלומטיה והסכמים (כדאי למנף את ההתקפה באיראן בקרב המדינות הסוניות, כאמצעי להראות שכולנו נמצאים באותו צד). ובעניין הסכסוך השלישי, צריך לקבל את העובדה שפשוט אין לנו מה לעשות. לא הכל תלוי בנו, ולפעמים צריך פשוט להמתין בסבלנות. מי חלם שאיחוד האמירויות הערביות תהיה ידידה שלנו. מי חלם שישראלים יוכלו לבקר במרוקו. דברים משתנים עם הזמן. ובינתיים עלינו להיות חזקים ונחושים – מתוך הכרח, לא מתוך רצון – ולקוות לטוב.

עוד 1,029 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בעוד טראמפ לחיץ ומחפש נתיב יציאה מהמלחמה בעקבות המשבר במצר הורמוז, בירושלים חוששים מהסכם שיותיר בידי טהרן יכולות העשרה מתקדמות ● במקביל, צה"ל מנצל את חלון הזמנים הצר שנוצר כדי לעצב מחדש את המציאות בלבנון לפני שהשעון ייעצר ● פרשנות

עוד 779 מילים ו-1 תגובות

עם חברה קטנה וחלומות גדולים, לירון ישראלי ואייל בן שמחון חורשים את הארץ חלקה אחר חלקה ומנסים לשנות את פני החקלאות הישראלית: מגוון זרעים במקום כימיקלים ופתרונות מבוססי הטבע במקום כאלה שנלחמים בו ● 200 חקלאים ומועצה אזורית אמיצה אחת כבר משתפים איתם פעולה בדרך לחקלאות ירוקה ובריאה יותר, אבל לא פחות ריווחית ● והכל מתחיל ונגמר באדמה

עוד 1,758 מילים

"הדבר המדאיג באמת הוא עד כמה הדברים הקיצוניים הפכו לנחלת דור ה-Z"

על רקע תקריות אלימות ברחבי בריטניה, ההיסטוריון והסופר הנודע מוצא שעמדות אנטישמיות ואנטי-ישראליות מנורמלות יותר ויותר ● בריאיון גלוי הוא מספר על האכזבה מהאקדמיה, משווה את השמאל הפרוגרסיבי לאינקוויזיציה הספרדית, אך עדיין מוצא "רגעים של תקווה נפלאה"

עוד 1,873 מילים ו-7 תגובות

ישראל ויתרה על השלום בשביל עוד רצועת ביטחון

18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ ● מאז הטון הפייסני התחלף בחשדנות, והאמון נשחק – והשאלה היא אם חלון ההזדמנויות שנפתח ב־2024 נסגר בשל הבחירה בכוח

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

המצור בהורמוז מאיים על המודל העסקי של חברות ה-AI

כל יום שמצר הורמוז סגור מקדם את חברות הבינה המלאכותית לקראת משבר פוטנציאלי גדול ● מעלייה דרמטית בהוצאות האנרגיה ועד מחסור בשבבים – אלה רק חלק מהאתגרים הצפויים לתעשייה אם המלחמה באיראן תמשך ● וזה עוד בלי האתגרים שהחברות גוררות איתן מהתקופה שלפני המלחמה ● פרשנות

עוד 601 מילים ו-1 תגובות

תקיפות ישראליות תכופות נגד פרמדיקים, אמבולנסים ומרכזים רפואיים בדרום לבנון מאלצות בתי חולים לסגור את שעריהם ● צה"ל טוען שחזבאללה משתמש במתקנים הרפואיים למטרות צבאיות, בעוד צוותי הרפואה קורסים תחת עומס הפצועים ומתארים מציאות של כאוס וסכנת חיים מתמדת: "מערכת הבריאות נמצאת על הברכיים"

עוד 1,279 מילים ו-7 תגובות
פקק של משאיות מחוץ לאתר ההטמנה דודאים, אפריל 2026

פקקי הזבל של ישראל חושפים כישלון עמוק בניהול משק הפסולת

לכבוד החג, ישראל מצאה את עצמה טובעת בערימות פסולת ● הגשמים בנגב שיבשו את העבודה ב"אפעה", אתר ההטמנה הגדול בארץ, ומשאיות עמדו שעות בתור כדי לפרוק אשפה ● שורה של מחדלים הביאה לכך שמדינה שלמה תלויה באתר פסולת אחד שעולה על גדותיו ● "אין למשק יתירות בכלל, זו סיטואציה לא נורמלית, הכל על הקשקש"

עוד 1,226 מילים ו-1 תגובות

עיראק הפכה לשדה קרב בין איראן לארה"ב – וחוטפת משני הצדדים

בעוד בגדד מנסה נואשות להימנע ממעורבות, החבל הכורדי בצפון המדינה סופג מהלומות מכל כיוון ● הכלכלה המקומית קורסת עקב צניחת יצוא הנפט, והמיליציות החמושות דוחפות את המדינה עמוק אל תוך סכסוך אזורי הרסני – שחושף את חולשת השלטון ומאיים לקרוע מחדש את החברה העיראקית מבפנים ● דיווח מיוחד מהשטח

עוד 1,278 מילים

בג"ץ פוגש את קצה גבול היכולת להגן על הדמוקרטיה

קביעת בג"ץ בדבר אכיפה בררנית נגד מפגינים, לצד קריאה פומבית של שר המשפטים להתעלם מהחלטה שיפוטית והסלמה בשיח כלפי השופטים, אינן אירועים מבודדים אלא שחיקה מצטברת של עקרון שלטון החוק ● כאשר רשויות האכיפה ניצבות בין חובתן לדין לבין לחצים פוליטיים, וביהמ"ש נדרש להגן על עצם סמכותו, נפגעת ליבת המשטר החוקתי בישראל ● פרשנות

עוד 1,046 מילים ו-2 תגובות

המציאות התיאוקרטית מחלחלת ללב הקואליציה

דבריו של הרב יצחק יוסף אינם חריגים אלא חלק מקו עקבי של איבה היסטורית כלפי בג"ץ, שעוברת מדור לדור בעולם החרדי ● במקביל, נתניהו והקואליציה נהנים מהסטת הדיון בסוגיית הגיוס אל עבר ביהמ"ש ● הקרע בין הדמוקרטיה לשלטון ההלכה מחריף במכוון על חשבון החוק ● פרשנות

עוד 714 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה