האם בעידן המודרני מלחמה יכולה להביא להכרעה? מלחמת העולם השנייה נגמרה בכניעה מוחלטת של גרמניה ויפן לבעלות הברית ובהכתבת תנאי הכניעה והסדר מדיני ע"י בעלות הברית. מאז התרחשו לא מעט מלחמות בעולם, אבל המקרים בהם מלחמות הסתיימו בהכרעה ברורה ומוחלטת נדירים (המלחמה בעיראק ב-2003 היא אולי היוצא מהכלל).

ישנן מספר סיבות בגללן במאה ה-21 קשה יותר להשיג הכרעה במלחמה. הגורם הראשון הוא המצאת הנשק הגרעיני. מלחמת העולם השנייה הסתיימה בהטלת שתי פצצות אטום על יפן, מה שהווה את תחילתו של עידן חדש.

מומחית לביטחון ומדיניות גרעין. בעלת דוקטורט ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת חיפה. פוסט-דוקטורט בתוכנית סטנטון לביטחון גרעיני בתוכנית ללימודי ביטחון ב-MIT SSP, עמיתת מחקר במרכז ללימודי ביטחון לאומי (NSSC) באוניברסיטת חיפה. יועצת ואנליסטית פוליטית.

למרות שנים של מאמצים וסנקציות, נראה שאיראן קרובה מתמיד להיות מדינה גרעינית או לפחות סף גרעינית. הסבירות שעוד ניתן יהיה לעצור את איראן באמצעים דיפלומטים או צבאיים נמוכה ביותר, לנוכח המלחמה המתמשכת בישראל והבחירות המתקרבות בארה"ב.

הנכונות האיראנית לא לוותר על תוכנית הגרעין הלאומית ניכרת בשיח של ההנהגה האירנית, שהפך בשנים האחרונות להרבה יותר מיליטנטי והרבה פחות מתפשר. לכן יש צורך אמיתי בישראל ובמזרח התיכון בכלל להתכונן ליום שאחרי ולמציאות של איראן גרעינית.

מומחית לביטחון ומדיניות גרעין. בעלת דוקטורט ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת חיפה. פוסט-דוקטורט בתוכנית סטנטון לביטחון גרעיני בתוכנית ללימודי ביטחון ב-MIT SSP, עמיתת מחקר במרכז ללימודי ביטחון לאומי (NSSC) באוניברסיטת חיפה. יועצת ואנליסטית פוליטית.

נתונים שחשפנו לאחרונה מראים כי בישראל חיים כיום 72,000 פליטים ומבקשי מקלט שנמלטו ממלחמות ורדיפות, והם מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן. מחד – איומים ביטחוניים וכלכליים זהים לאלה שמתמודדים איתם כל הישראלים, ומאידך – הדרה מהגנות בסיסיות ודחיקה לשולי החברה.

85% מהם חיים באי-ביטחון תזונתי, לעומת 21% מהאוכלוסייה הכללית, ו-56% בחוסר ביטחון תזונתי חמור – פי חמישה מהממוצע הלאומי. אלה לא רק מספרים – זו מציאות חיים בלתי נסבלת של בני אדם, משפחות, ילדים, שחיים כאן, בינינו.

עו"ס טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, המעניקה זה 17 שנים שירותים פסיכו-סוציאליים לקהילת הפליטים ומבקשי המקלט ופועלת לקידום זכויותיהם.

המערכה מול איראן הביאה לדחיית הוועידה הבינלאומית למימוש פתרון שתי המדינות, שהייתה אמורה להיערך השבוע במטה האו"ם בניו יורק, אבל אסור שניתן למי שמבקשים להסית אותנו מהעיסוק במציאת פתרון לסוגיה הישראלית פלסטינית, להצליח במבוקשם.

הוועידה המתוכננת היא יוזמה משותפת של ערב הסעודית וצרפת בהשתתפות מדינות נוספות, שמטרתה לקדם צעדים מעשיים לפתרון הסכסוך ושפיכות הדמים. צרפת וסעודיה נחושות לערוך את הוועידה ברגע שיתאפשר, אבל ישראל שוב אינה חלק מהשיח. כי מבחינת ממשלתה הנוכחית, עצם אזכור פתרון שתי המדינות, מהווה סיכון לשרידותה הפוליטית.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

נעמי שטרנברג היא פעילת שלום וזכויות נשים. מנהלת תחום סכסוך ומגדר ביוזמת ז׳נבה, ומנהלת שותפה של קואליציית שתי המדינות. דוקטורנטית לפסיכולוגיה של הסכסוך הישראלי פלסטיני באוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני בהיסטוריה של המזה"ת.

"אז נדבר ביום חמישי הבא?" אמרתי לו בסיום השיחה.
"אהה, נדבר ביום חמישי הבא", הוא אמר ואז הוסיף: "אם עדיין נהיה בחיים".

כי החיים הם רולטה – ובישראל על אחת כמה וכמה. בית קזינו ממוצע בלאס-וגאס מכיל כמות הימורים קטנה יותר ביממה מאשר החיים בישראל ביום רגיל. ועכשיו אנחנו משתתפים מדי יום ביומו בהימור הגדול מכולם – רולטה רוסית.