הרגיעה הנוכחית אכן מורכבת מגאונות צבאית וטכנולוגית של השבכ, צהל, וגם הדרג המדיני במקרים מסויימים.
יש כמה שכבות לשאלה מדוע המצב היום טוב מאשר בשנות האינתיפאדה השנייה, והן משתנות עם הזמן –
1. הרתעה – אם יש עובדה שהוכחה שוב ושוב במאה ויותר שנות הקונפליקט האחרונות – היא שהטרור מתגבר לאחר הפגנת חולשה, בטחונית ובעיקר פוליטית, ולהיפך. ולכן גם היום, פוליטית – כאשר הפוליטיקה הישראלית נותנת לגיטימציה לפלסטינים, או מפגינה היסוס או פחד בחקיקה, אכיפה ושיפוט – אנחנו רואים עליה בטרור. ולראיה אוסלו שהביא פיגועים ללב המדינה, שיחות השלום בשנת 2000 שהביאו את האינתיפאדה השניה, ההתנתקות שהביאה את הקסאמים ועוד ועוד.
בטחונית – כאשר השבכ מגיע לכל ילד שזורק אבנים, כאשר צהל מגיב בכוח להתגרויות – רמת הטרור יורדת. כשעושים עליהום על חייל שירה במחבל מנוטרל – מקבלים אינתיפדה.
2. יש להם מה להפסיד – כאשר יש למישהו מה להפסיד, הוא חושב פעמיים, והדגש כאן הוא על ההנהגה של הרשות וארגוני הטרור השונים. כשהדרג המדיני מבהיר להם מה הם עלולים להפסיד, הם כבר לא לוקחים אחריות על פיגועים.
3. טכנולוגיה – כיפת ברזל, מכשולים נגד מנהרות, מכ"מים, מצלמות, רחפנים. כן, גם כאן היתרון הוא שלנו.
4. רבים מהפיגועים שכן מתחילים- נגמרים מהר יחסית וללא מספר רב של נפגעים, על ידי אזרחים נושאי נשק, מאבטחים, חיילים, ושוטרים, שמהווים חלק גדול באוכלוסיה.

הפוסט הנ"ל מורעל משנאת נתניהו, וקשה להגיב לרוב הטענות בו משום כך.

הדבר היחיד שבטוח מעל לכל ספק הוא ש את שיטת שתי מדינות לשני עמים ניסינו שוב ושוב והיא כשלה פעם אחר פעם, והתפוצצה לנו בפרצוף.
עצם הגישה כאמור היא הפגנת חולשה שהביאה עלינו אסונות כבדים. המסקנה המתבקשת היא שאנו צריכים לדאוג קודם כל לחיי אזרחינו ולהפגין אחדות, עוצמה והרתעה.
רעיון הסיפוח הוא רעיון צודק, אפשרי, ואין שום סיבה שלא ננסה אותו וניתן לו הזדמנות לפחות כמו שרעיון שתי המדינות קיבל. מקסימום, לא יצליח – יותר רע מכפי שאוסלו עשה לנו כנראה לא יהיה, ונחשב מסלול מחדש בעוד חמש-עשר שנים.

ד"ר שושן רפאלי, ההסבר מאוד פשוט: כאשר הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח 46 החטופים ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מתנהג מאז 2015 כאילו הכל כולל הכל מותר לו, וביתר שאת מאז 1 בינואר 2023, עת חזר לשלטון מה את רוצה שיקרה? האזרח הקטן למטה או שמתחלחל (במקרה של דמוקרטים-ליברלים), או שמצדיע למנהיג העליון (בבונים ביביסטים) או שמחליט שאם למנהיג העליון מותר הכל אז גם לו מותר הכל. המטומטם שמרגל לאוייבי המדינה הפרסינאצים לא מבין שלו, הקטן, ממש לא מותר הכל ואם ייתפס הוא ייענש בחומרה כפי שצריך וכפי שראוי לו. אבל המנהיג העליון ימשיך לשלוט כאן בקרקס האישי שלו שבו הוא מקרקס את כולם, כולל את שלושת שפוטיו בבית המשפט המחוזי.

איזה סיפורים? הבחירות הן שיבטיות לחלוטין. במבט אחד אני יכול לנחש בדיוק של 90% למי הבנאדם מצביע, ואם אני אטעה במפלגה הספציפית, אני עדיין אנחש את הגוש.

מאז החלוקה לגושים מקובעים, הבחירות בישראל מוכרעות בעיקר ע"י השרצה, וע"י כל מני מקרים נקודתיים של פיצולים, ומי עבר או לא עבר את אחוז החסימה בקול וחצי.

פעם כשעוד הייתה ניידות בין גושית, זה היה מוכרע ע"י מי מוכן לשלם הכי הרבה לחרדים. והתשובה תמיד הייתה נתניהו.