למרות שנפגשנו כמה פעמים בעבר, שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, מעולם לא הסכים שאראיין אותו לציטוט עד יום רביעי האחרון, בעת הביקור שלי במנאמה, לכיסוי סדנת השלום הכלכלי בהובלת ארצות הברית.
שר החוץ דיבר בפתיחות האופטימיות שלו בנוגע למאמצים של הממשל האמריקאי לתיווך הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים, ומדוע המדינה שלו החליטה לארח את הסדנה הכלכלית של הבית הלבן למרות המחאות הקשות מכיוון רמאללה.
הוא מדגיש שהיה חשוב לממשלה שלו לאמץ בחום את העיתונאים הישראלים, ומקווה כי כעת מדינת המפרץ הקטנטנה תתקבל היטב בישראל. הדיפלומט המנוסה הביע את רצונו לכונן יחסים טובים יותר, ובסופו של דבר גם להשכין שלום עם ישראל – אותה הוא מגדיר בנונשלנטיות כחלק מהאזור, וכגורם ש"נמצא כאן כדי להישאר".
Quotes from the interview of the Minister of Foreign Affairs, Shaikh Khalid bin Ahmed bin Mohammed Al Khalifa, with @TimesofIsrael pic.twitter.com/beJZyiGkxr
— وزارة الخارجية ???????? (@bahdiplomatic) June 27, 2019
למעשה, הוא תהה מדוע אנשים הופתעו כאשר לאחר מתקפה אווירית של ישראל על מטרות איראניות בסוריה במאי 2018, צייץ בטוויטר כי כל עוד טהרן ממשיכה בתוקפנות האזורית שלה, "כל מדינה – לרבות ישראל – מחזיקה בזכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה".
"מה כל כך מפתיע?" הוא שואל, כאילו מדובר בדבר הכי נורמלי בעולם, ששר חוץ ערבי יגן על הזכות של המדינה היהודית להגן על עצמה. העימות הערבי-ישראל הוא פוליטי, ולכן ניתן לפתרון, אבל "קנאות דתית" היא זו שהובילה את האייטולות מאיראן "להציב איומי טילים קרוב לגבול שלכם, בשטח ערבי", הוא אומר.
"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי. לכולם יש את הזכות להגן על עצמם".
"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי"
חליפה אומר כי ירצה לבקר בישראל בעתיד, "יום אחד, כשהיא תהיה פתוחה ושקטה". עם זאת הוא לא מתחייב על נירמול הקשרים עם ירושלים בהיעדר הסכם שלום. "אנחנו לא רוצים לרתום את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה כעת, עם השגשוג הכלכלי", הוא אומר. "בואו נבנה אמון. בואו נבנה תחושת ביטחון".
חליפה, הנחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ, רוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום, ושהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שירצו להשיג שלום, שיגרום לכולם להרגיש בנוח".
ראשית, תודה על האירוח. אנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו, שאזרחים ישראלים מתקבלים באופן כל-כך ידידותי, שלא לדבר על יחס ה-VIP שקיבלנו.
"אנחנו מתייחסים לכולם אותו דבר, אין הבדל בין אף מבקר למבקר בבחריין. והערכנו את זה שהסכמתם להזמנה שלנו. זה משהו שתמיד רצינו לעשות. הרגשנו שיצירת קשר עם ישראלים, באמצעות אמצעי התקשורת שלכם, היא חלק חיוני בבניית אמון בכך שיש אנשים בעולם הערבי השואפים לשלום. זו המטרה הראשית שלנו, ואנחנו תמיד אומרים שזה צעד אחד שיוביל לנורמליזציה.
"כמובן שזה לא קל, אבל אמרנו את זה, ועכשיו עשינו את זה. והנה, אתה כאן בבחריין. אנחנו רוצים שהעולם יראה את בחריין, במיוחד ישראלים, ושיגלו שהמדינה ידידותית ומקבלת בברכה.
"כמו חלקים רבים בעולם הערבי, יש לנו מורשת משותפת של דו-קיום. יהודים וערבים. אנחנו מגיעים מאותו רקע, בעבר. בין אם מדובר בבגדד, הלבנט, או המגרב, או מצרים, או איראן, או כל מקום. אלו המקומות בהם חיינו יחד. יש לנו כאן בית כנסת עתיק, ואנחנו מדגישים שהוא עתיק. והוא עבור אזרחים של המדינה שלנו. זה חשוב לנו מאוד.
"חשוב לנו שישראל ראתה את בחריין בכל ערוץ. הם רואים את המקום האמיתי ויכולים להאמין שמדובר במקום של שלום".
בוא נדבר על סדנת 'שלום לשגשוג'. היא מוחרמת על ידי הפלסטינים. אבל בחריין אומרת שהיא תומכת בפלסטינים.
"ובכן, נמשיך לעבוד עם הרשות הפלסטינית. באופן היסטורי, בחריין תמיד ניסתה לעזור להם. וראינו הזדמנות טובה מאוד בסדנה הזו עבורם, לקבל תועלת ממנה. לא מדובר ביוזמה הכלכלית הראשונה שנתנו להם. היו עוד רבות בעבר.
"מזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי, עשה זאת. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר, סאלם פיאד, עבד על זה. שר החוץ היפני טארו קונו ותאילנד עמדו בראש הקבוצה האסיאתית (לשיתוף פעולה בקרב מדינות מזרח אסיה לפיתוח פלסטיני). היוזמה הנוכחית היא מאוד רצינית, משום שיש מעורבות מלאה של המתווכת החשובה ביותר והשחקנית החשובה באזור, ארצות הברית.
"ואנחנו רואים בה בתור מרכיב חשוב מאוד. כמו שקמפ דייויד הראשון היה גורם משנה משחק, לאחר הביקור של נשיא מצרים אנואר סאדאת – אם זה יצליח, ובנינו את זה, וזה ימשוך תשומת לב, זה יהיה הגורם השני שמשנה את המשחק".
מה בנוגע לחלק הפוליטי של הצעת השלום של ארה"ב?
"לא ראינו אותה. נצטרך לחכות. אני לא יכול לדבר על משהו שאני עדיין לא מכיר. אבל אנחנו מקווים שהתכנית הפוליטית תהיה גם היא אטרקטיבית לכולם. תראו את הסדנה. היא מאוד אטרקטיבית. אתם לא רוצים לתת הצעה אטרקטיבית ואז לבוא ולהביא משהו שיכול לעכב אותה. אנחנו רוצים לראות את הכל ממשיך באותו מומנטום. אז נחכה ונראה".
האם יש נקודה שאי אפשר להתחיל ממנה עבור בחריין – פחות ממדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם מזרח ירושלים בתור בירה? או שתשקלו כל הצעה שהבית הלבן יפרסם?
"כל דבר שאפשר להסכים עליו עם הפלסטינים".
הם הבהירו בצורה ברורה מאוד שלא יקבלו משהו שהוא פחות מריבונות.
"תראה, הם הסכימו על החלפת שטחים הדדית. בואו לא נשכח את זה. משום שחלק מהשטחים בגדה המערבית מאוכלסים כעת על ידי התנחלויות שצמחו להיות ערים. חילופי שטחים מוסכמים. הם מוכנים לדבר על זה. אנחנו נעודד אותם לעשות כך. אבל בסוף לא נצליח לאלץ את הפלסטינים לעשות כל צעד שהוא.
"אנחנו נותנים להם הזדמנות. אם הם רוצים לנצל את ההזדמנות הזו, הם צריכים לעשות החלטה חכמה. אם לא, אני לא חושב שיש הרבה מה לעשות עם הסיכוי הזה, ואנחנו נחכה לסיכוי הבא".
אני לא בטוח אם נשמעת מלא תקווה או מלא ספקות.
"לא, אני לא נשמע מלא ספקות. אני נשמע מלא תקווה. סיימתי בטון מלא תקווה – אם נאבד את ההזדמנות עכשיו, בואו לא נאבד תקווה. בואו נכוון לעתיד ונעבוד על ההזדמנות הבאה. ברגע שנסיים אחת, נתחיל לעבוד על הבאה בתור. זה מלא תקווה, לא?" הוא צוחק.
אני כמעט רוצה לסיים את הריאיון בטון חיובי. אבל יש לנו עוד נושאים לדבר עליהם. למשל הנורמליזציה בין בחריין לישראל. האם יש סיכוי למדינות לבסס קשרים דיפלומטיים, גם אם לא יהיה הסכם שלום עם הפלסטינים?
"ראה, אנחנו מחויבים ליוזמת השלום הערבית. ולדעתי, כל עוד יש חסרונות והזדמנויות מפוספסות מצד כולם, יש כאן הזדמנות מפוספסת עבור ישראל שהיא תמיד יכולה לשנות את העמדה שלה בנושא.
"הם אומרים שיוזמת השלום הערבית לא מספקת ביטחון. אז בואו נדבר על זה. דברו איתנו על זה. בואו אלינו ותגידו: 'חברים, יש לכם יוזמה טובה, אבל יש לנו דבר אחד שמדאיג אותנו'".
ראש הממשלה נתניהו עשה את זה. הוא אמר שהרעיון טוב אבל יש מספר בעיות.
"אבל מתי הוא אמר את זה? אחרי שנים על גבי שנים של המתנה. ותראה את המצב של העולם הערבי, מה שקורה עכשיו. טוב. אבל אנחנו דבקים בכך. אנחנו לא רוצים לשים את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה עכשיו, עם השגשוג הכלכלי. אנחנו לוקחים את זה ברצינות.
"אמרתי בראיון לערוץ טלוויזיה ישראלי, שאני רוצה לקבל את האמון של הפלסטינים. אולי אני לא אצליח לזכות בליבם מההתחלה, אבל אני רוצה שהם יקשיבו לי, שאני מדבר אליהם באופן ישיר.
"ואני רוצה שהציבור בישראל ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבית השואפים לשלום. שהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שרוצים להשיג שלום שיגרום לכולם להרגיש בנוח".
מצרים היתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל –
"כן, זה היה גורם ששינה את המשחק".
ירדן היתה השניה, ב-1994. ואז במשך הרבה זמן לא היה כלום –
"בואו לא נאבד את ההזדמנות הזו. ההצעה הכלכלית, בואו נבנה עליה. בואו נראה את ההצעה האמריקאית. לדעתנו עלינו להצליח בצד השני, הפוליטי. כדאי לנו. אז בואו נכוון לזה. וזה יהיה הדבר הגדול הבא אחרי קמפ דיוויד".
אבל אם זה לא יעבוד, יהיה הגיוני להגיד שבחריין תהפוך למדינה השלישית שמבססת קשרים רשמיים?
"אני לא רואה את זה בתור דרישה מוקדמת עבורנו, להגיד את זה עכשיו. משום שאנחנו צריכים לחכות. אתם כאן. אתם יכולים לבוא שוב. אתם לא יודעים. אולי בתחום אחר. בואו נתמקד ביוזמה הנוכחית. אם היא תצליח והמדינות יהפכו לנורמליות, נוכל לדבר על משהו אחר.
"וג'ארד קושנר אמר, בואו נעזוב את הקלישאות, ונדבר על דברים רציניים והחיים של האנשים".
בעקבות הציוץ שלך בטוויטר לפני כמה חודשים, אז שכתבת על כך שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אתה מבין שבאופן משתמע, אתה מכיר בישראל בתור מדינה עם זכות להיות מדינה.
"בהחלט".
באופן רשמי, ממלכת בחריין לא מכירה במדינת ישראל.
"ישראל היא מדינה. ישראל היא מדינה באזור, במזרח התיכון, מדינת ישראל".
והיא כאן להישאר.
"והיא כאן להישאר, כמובן. למי הצענו שלום? יוזמת השלום הערבית? הצענו אותה למדינה בשם מדינת ישראל, באזור. לא הצענו אותה לאי מרוחק או מדינה מרוחקת. הצענו אותה לישראל. אז אנחנו חושבים שישראל היא מדינה שתישאר, ואנחנו רוצים יחסים טובים יותר איתה, ואנחנו רוצים שלום איתה. ראה, אני חושב שזה נורמלי".
זה נורמלי עבור ישראלים. אני בטוח שאם תלך ללבנון, או אפילו איחוד האמירויות – אני לא שומע מחשבות דומות מהמנהיגים. הם אולי חושבים את זה. אבל הם לא אומרים את זה.
"לדעתנו צריך להיות להם תמיד את האומץ לחצות את הסף".
נציגים ערבים רשמיים חוששים להגיד את הדברים שאתה אומר. למה לא שמענו דברים דומים משר החוץ של איחוד האמירויות או כוויית?
"אתה יודע, אנשים שונים בגישה שלהם. אנחנו אומרים את זה. אנחנו אומרים את זה באופן פומבי. אנחנו לא מתביישים בכך. משום שאנחנו יודעים שמדובר בעמדה עקרונית, ואנחנו מסכימים עליה, ומאמינים בה. ויודעים שהאחים שלנו באזור מאמינים בה.
"אבל אולי אנחנו מדברים באופן שאנחנו מדברים. אני לא רוצה להגיד שאנחנו בטוחים יותר, כולם בטוחים, כולם עובדים קשה. אבל לכל אחד יש דרך להביע את זה, וזו הדרך של בחריין. אנחנו לא מתביישים. אנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון. ואנחנו יודעים מה להגיד, ואנחנו בטוחים".
אתה לא חושש מכך שאם תארח אזרחים ישראלים, ותעניק ראיונות לתקשורת הישראלית, האיראנים וגורמים עוינים אחרים ישתמשו בכך כדי לעורר זעם במדינה שלך?
"לא. הם ינסו. אבל מנסים בשבוע האחרון, אם תשים לב לתקשורת באיראן, לעורר עימות ולעצור את הסדנה הזו, לגייס את העם נגדה. הם נכשלו. אדוני, הם נכשלו. באופן מוחלט.
"הבחריינים הם אנשים בעלי ראש פתוח, אנשי עקרונות. אם רוצים לראות סוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס עקרונות. אבל הם לא אנשים לוחמניים. הם יקבלו בברכה סיכוי להביע את הדעה שלהם למי שחושב אחרת מהם. ואני בטוח ששמת לב לזה.
"אתה זוכר כשנפגשנו לראשונה, בכנס איכות הסביבה COP22 בפריז? כשניגשת אליי? לא הייתי מוכן. הפתעת אותי. לא הייתי מוכן. אני תמיד צריך להכין את עצמי לשיחה עם אנשים, במיוחד עיתונאי מיומן כמוך".
תודה על המחמאה. עוד שתי שאלות, ברשותך. ראש הממשלה נתניהו היה בעומאן בשנה שעברה, על אף שלשתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים. האם הוא אורח שיתקבל בברכה במנאמה?
"אני בטוח שהיתה סיבה, בין עומאן לישראל, לביקור הזה. אם ביקור מסוג זה יתרחש, צריכה להיות לכך משמעות ויעד. זה לא יעיל לערוך ביקור לשם הביקור. מראית העין נחמדה, אבל קצרת טווח. בואו נייצר מראית עין שתפתח עידן חדש. ולשם אנחנו שואפים.
"אם אנחנו לוקחים צעד – האמן לי, אנחנו לא נסוגים. אם אנחנו לוקחים צעד קדימה, אפילו בזמנים קשים, אנחנו לא לוקחים צעד אחורה. אז בואו נעשה משהו שלא יאפשר למרכיבים לקחת אותנו שוב צעד אחורה".
האם תסכים לבוא לישראל? האם תבקר בירושלים?
"ביום מן הימים, כן. כשהכל יהיה פתוח ושקט, הייתי רוצה לבוא לבקר, כמו שאני רוצה לבקר בישראל, לבנון או מצרים. כי כמו שאמרתי, ישראל היא מדינה באזור שלנו. זו תהיה הזדמנות שתגרום לנו להגדיש בנוח, לגרום לנו להסתכל קדימה בתור מדינות באזור. כן. בואו נחכה שהרגע הזה יגיע".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם