כשגוף האדם מתפקד היטב, אנחנו לא שמים לב אליו. רק כשהוא חולה, נפצע או כואב – אנחנו מרגישים את זה. כך גם השירות הציבורי. אף אחד לא מתעורר בבוקר ומודה למערכת הבריאות כשהיא פועלת כמו שצריך, או למשרד התחבורה כשהכבישים זורמים. אבל ברגע שהדברים מתחילים לקרטע – כשהתור לרופא מתארך, כשהכבישים פקוקים, כשהבירוקרטיה מסתבכת – כולם מתייצבים, ובצדק, עם אצבע מאשימה.
נוצר כאן מעגל שקשה לצאת ממנו. השירות הציבורי מוזכר כמעט תמיד רק כשהוא נכשל. הציבור התרגל להסתכל עליו בעין ביקורתית, לראות בו גוף מיושן ומסואב, כזה שאי אפשר לצפות ממנו ליותר. ככל שהאמון נשחק, כך גם האיכות. פחות ופחות אנשים מוכשרים רוצים להצטרף למערכת הזו, כי מי ירצה לבנות קריירה במקום שנתפס כמיושן, לא יעיל ולא מתגמל? מי ירצה להיות משרת ציבור כשהכותרות בעיתונים מספרות על שחיקה, תהליכים ארוכים ומסורבלים והיעדר אופק מקצועי?
השירות הציבורי מוזכר לרוב רק כשהוא נכשל. הציבור התרגל להסתכל עליו בעין ביקורתית, כגוף מיושן ומסואב. ככל שהאמון נשחק, כך גם האיכות, כי פחות אנשים מוכשרים רוצים להצטרף למערכת כזו
כך המעגל הזה נמשך. השירות הציבורי סובל מתדמית בעייתית, ולכן פחות אנשים איכותיים מצטרפים אליו. כשהמערכת מתקשה למשוך כוח אדם מוכשר, התפקוד שלה נפגע – מה שרק מעמיק את חוסר האמון הציבורי ומרחיק ממנה עוד יותר את הדור הבא של משרתי הציבור.
הגיע הזמן לשבור את המעגל
שירות ציבורי חזק הוא לא פריווילגיה – הוא הבסיס לתפקוד של מדינה מודרנית. בלי שירות ציבורי מתפקד אין מערכת בריאות יציבה, אין חינוך ציבורי איכותי, אין תשתיות מתקדמות ואין מנגנונים שיאפשרו צמיחה ושגשוג. לא משנה כמה רעיונות גדולים והצעות לשיפור יתגבשו, ללא שירות ציבורי מקצועי שיוציא אותם לפועל – הם יישארו על הנייר.
אבל כדי לבנות שירות ציבורי חזק, צריך לשנות את האופן שבו מסתכלים עליו. הציבור לא יכול רק לצפות ממנו להיות טוב יותר – עליו גם לראות בו מרחב של שליחות, מצוינות והשפעה. אי אפשר רק לדרוש מהשירות הציבורי להשתפר, בלי לדבר על הערכים שמחזיקים אותו, בלי להכיר את האנשים שמקדישים לו את חייהם, ובלי לשאול את עצמנו איך אפשר להפוך אותו ליעד שאנשים מוכשרים שואפים להגיע אליו.
הדרך לעשות זאת עוברת בבניית אתוס ציבורי חדש.
איך בונים אתוס?
אתוס לא נוצר מעצמו. הוא תוצאה של תהליכים רחבים העוברים דרך חינוך, תרבות, מנהגים, סמלים ונרטיבים היסטוריים. לאורך ההיסטוריה, חברות בנו אתוס באמצעות מערכת החינוך שהטמיעה ערכים, ספרות ואמנות שעיצבו תודעה קולקטיבית, מנהגים שהפכו לחלק מהזהות החברתית, ומסגרות פורמליות ולא פורמליות שהעבירו את המסר מדור לדור.
אבל כדי לבנות שירות ציבורי חזק, צריך לשנות את האופן שבו מסתכלים עליו. הציבור לא יכול רק לצפות ממנו להיות טוב יותר – עליו גם לראות בו מרחב של שליחות, מצוינות והשפעה. וזאת דרך בניית אתוס ציבורי חדש
האתוס הציוני, למשל, עוצב דרך מערכת החינוך, ספרי האזרחות וההיסטוריה, מורות חיילות, גדנ"ע ופנימיות צבאיות, לצד תנועות הנוער שהשרישו ערכים של אחריות, לאומיות ושירות משמעותי. הספרות העלתה על נס את דמות החלוץ, והעיתונות הבליטה את ערך ההתגייסות וההתנדבות. שירי הזמר העברי, יצירות ספרותיות ויומני הקיבוצים תיארו את החיים החלוציים, את האתגרים ואת תחושת השליחות שבבניית הארץ.
בדיוק כפי שעוצב אתוס סביב צנחנים, גולני, טייסים ואנשי 8200 – כמי שנושאים על כתפיהם את ביטחון המדינה, כך יש לעצב אתוס של שירות ציבורי – כמי שנושאים על כתפיהם את חוסנה האזרחי והתפקוד היומיומי של המדינה.
שירות ציבורי מקצועי הוא לא רק אוסף של משרדים בירוקרטיים, אלא מרחב שבו מתקבלות החלטות המשפיעות על חייהם של מיליוני אזרחים. אנשים שבחרו לשרת את הציבור – במערכת הבריאות, במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות – צריכים להיות מודל לחיקוי. בדיוק כפי שאנו מתגאים באלה המשרתים בתפקידים צבאיים משמעותיים.
השירות הציבורי והאתוס הצבאי אינם מתחרים זה בזה – הם משלימים זה את זה. המדינה אינה מתקיימת רק על בסיס עוצמתה הביטחונית, אלא גם בזכות היכולת שלה לספק לתושביה מערכת מתפקדת של שירותים ציבוריים. אם הצבא מגן על המדינה, השירות הציבורי בונה אותה.
בזמן שהאתוס הצבאי עיצב את דמותו של מי שמגן על המדינה, האתוס של השירות הציבורי יכול לעצב את דמותו של מי שבונה אותה – יום אחרי יום, החלטה אחרי החלטה. בכל עירייה, בכל משרד ממשלתי, בכל מחלקה לשירותים חברתיים, השירות הציבורי הוא המקום שבו המדינה מתנהלת – והוא יכול להיות האתוס המחבר הבא של החברה הישראלית.
כפי שעוצב אתוס סביב צנחנים, גולני, טייסים ואנשי 8200 – כמי שנושאים על כתפיהם את ביטחון המדינה, כך יש לעצב אתוס של שירות ציבורי – כמי שנושאים על כתפיהם את חוסנה האזרחי והתפקוד היומיומי של המדינה
החלוצים הבאים
דמיינו עתיד שבו בני נוער יגידו בגאווה שהם רוצים להיות חלק מהשירות הציבורי, כפי שבעבר חלמו על גיוס ליחידות מובחרות. דמיינו חברה שבה תלמידי תיכון ישאפו להיות הרגולטורים שיגבשו את מדיניות הרגולציה הבאה של ישראל, מומחי כוח אדם בשירות המדינה שיקבעו איך ייראו דפוסי התעסוקה של המגזר הציבורי, ומתכנני מדיניות שיגבשו רפורמות בתחבורה, באנרגיה ובשירותים הדיגיטליים.
כפי שבני נוער חיכו בעבר בדריכות לזימון למיונים ליחידות צבאיות נחשבות, כך הם ימתינו להזדמנות להתקבל להכשרות בשירות הציבורי, להיות חלק מהמערכת שמעצבת את עתיד המדינה. כפי שהיום מתגאים במסיימי קורס טיס או בסיירת מטכ"ל, תהיה גאווה במסלולי שירות ציבורי יוקרתיים, בלימודים לתפקידים ציבוריים משמעותיים, בהשתלבות במשרדי ממשלה מובילים, בקבלת החלטות שישפיעו על חייהם של מיליונים.
כשברשות הדיגיטל יובילו את מהפכת השירותים הממשלתיים, יהיה ברור שהם משרתים את המדינה לא פחות מטייסים. כשהחשב ברשות מקומית ישמור על תקציב מאוזן שימנע קריסה כלכלית של עיר שלמה, הוא לא יהיה עוד "פקיד". הוא יהיה האיש שמאפשר חינוך טוב יותר, רווחה יציבה, תשתיות חזקות – הבסיס לחיים תקינים של מאות אלפי תושבים. דמיינו דור חדש של מפתחים, שמבינים שהקוד שהם כותבים אינו סתם קוד – הוא הדרך שבה אזרחים מקבלים שירותים חיוניים, במהירות, ביעילות, בשקיפות.
השירות הציבורי במרכז החברה הישראלית
היום ישנם ניצנים של שינוי, אבל הדרך עוד ארוכה. במסגרת מיפוי השדה שערכנו בארגון תשתית, זיהינו כי בעוד שקיימים גופים רבים העוסקים באחריותיות, חשיפת שחיתויות, טוהר מידות ושיפור הבקרה הציבורית, כמעט ואין גופים שפועלים באופן ישיר לחיזוק תדמית השירות הציבורי ולהנגשת חשיבותו לכלל החברה.
בעוד שקיימים גופים רבים העוסקים באחריותיות, חשיפת שחיתויות, טוהר מידות ושיפור הבקרה הציבורית, כמעט ואין גופים שפועלים באופן ישיר לחיזוק תדמית השירות הציבורי ולהנגשת חשיבותו לכלל החברה
רוב המאמצים כיום מתמקדים בבקרה ובשיפור מנגנוני הפיקוח, אך חסרה פעילות שמטרתה למצב את חשיבות השירות הציבורי, לחזק את תחושת הגאווה המקצועית, ליצור חיבור חיובי בין הציבור למערכת הציבורית ולפתח אתוס חדש של שירות ציבורי כמרחב של מצוינות ושליחות.
בתקופה האחרונה מתחילים להירקם מהלכים שמטרתם לקרב את הציבור לשירות הציבורי ולחזק את האמון בו. בארגון תשתית – לחיזוק השירות הציבורי, פועלים לקדם מהלך אסטרטגי שיחזיר את השירות הציבורי למרכז השיח הציבורי – לא דרך שערוריות או כותרות שליליות, אלא דרך הכרה אמיתית בחשיבותו. אחד המיזמים הבולטים בתחום הוא "ממשל בסלון" – מיזם חדשני שמפגיש בין הציבור למשרתי הציבור. המיזם יוצר מרחב לשיח פתוח ובלתי אמצעי על העשייה היומיומית של השירות הציבורי, במטרה לחבר את הציבור למערכת, להפוך אותה למובנת ונגישה יותר, ולקרב את האנשים הפועלים בה לאזרחים שהם משרתים.
במקביל, גם במערכת החינוך מתחדדת ההבנה שחשיפה מוקדמת לשירות הציבורי דרך מסגרות חינוכיות תסייע להעמקת ההיכרות עם מערכות המדינה כבר מגיל צעיר, ותבסס תחושת שייכות ואחריות כלפיהן. כחלק מכך, אגף א' עתודות במשרד החינוך מקדם תכנית לימודים חדשה המרחיבה את מקצוע האזרחות ל-5 יחידות לימוד במגמת שירות ציבורי במטרה לחשוף את התלמידים לשירות הציבורי ולמצב אותו כאפיק הגשמה ראוי בקרב בני נוער.
חיזוק השירות הציבורי הוא לא רק להביא אנשים אליו – אלא גם לעצב את האופן שבו הוא נתפס. נדרש לייצר נרטיב חדש סביב השירות הציבורי – נרטיב שמציג אותו כפי שהוא באמת: לא כמבוך בירוקרטי, אלא כאוסף אנשים מחויבים שפועלים כדי להוביל שינוי והשפעה רחבה.
לספר סיפור חדש
בכל חברה ישנו אתוס – תפיסת יסוד שמעניקה משמעות משותפת, מגדירה מה נכון וטוב, ומהווה את המצפן הערכי שמכוון את פעולתה. האתוס אינו רק זיכרון היסטורי או רעיון תיאורטי – הוא זה שמעצב את מה שנתפס כשליחות, את המודל לחיקוי, את הסיפור שהחברה מספרת לעצמה על עצמה. אם לאורך השנים נבנו אתוסים סביב חלוציות, ביטחון ויזמות, הגיע הזמן להכיר בכך שהחוסן של המדינה תלוי גם במערכות שמנהלות אותה – ובאנשים שמפעילים אותן.
האתוס מעצב את מה שנתפס כשליחות, מודל לחיקוי, הסיפור שהחברה מספרת לעצמה על עצמה. אם נבנו אתוסים סביב חלוציות, ביטחון ויזמות, יש להכיר בכך שחוסן המדינה תלוי גם במערכות שמנהלות אותה ובמפעיליהן
אתוס השירות הציבורי אינו מוגבל לקבוצה מסוימת, אלא מחבר את כל חלקי החברה. הוא המקום שבו ישראל מתנהלת – לא רק כמנגנון טכני, אלא כזירה שבה מתקבלות ההחלטות שמעצבות את חיינו. במערכת הציבורית, מתכנסים אנשים מרקעים שונים – יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ותיקים ועולים – ועובדים יחד למען הציבור.
אם נרצה שירות ציבורי חזק, כזה שראוי לטובי בנינו ובנותינו, אנחנו צריכים להתחיל לספר את הסיפור של האנשים שבוחרים להקדיש את חייהם לטובת הכלל, של מי שמעצבים את המרחב שבו אנו חיים – נצטרך לספר סיפור חדש.
ירין רוזן הוא מוביל מחקר ופיתוח בארגון תשתית לחיזוק השירות הציבורי. בעל ניסיון בפיתוח תכניות אקדמיות וקורסים יישומיים ובהובלת חיבורים בין האקדמיה לעשייה בשטח.
הפסקת האש במלחמה מתקבלת במדינות המפרץ בתחושה אמביוולנטית. אומנם ישנה הקלה משום שההתקפות עליהן פסקו, השיט דרך הורמוז צפוי להתחדש בהדרגה והחשש מהסלמה רחבה פחת. אולם, מאחורי ההקלה מסתתרת תחושת החמצה עמוקה.
מנקודת מבטן של מדינות המפרץ, הן נכנסו למלחמה הזו בעל כורחן – והן אף יוצאות ממנה במצב אסטרטגי גרוע יותר מזה שבו היו לפניה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מישהו חשב שהבבונים, או בשם המכובס 'בייס', ישנו את דעתם? (אם יש כזו בכלל). זה כמו שמישהו אוהד מכבי יעבור לאהוד הפועל בגלל תיקו. אולי רק כשלא תהיה מדינה יותר יזוז משהו. כל עוד אנחנו רק בדרך לאבדון 'הכל טוב ועוד יותר טוב כי הוא אבא טוב השם יתברך' וגו.
אחרי שקבעתי בעבר כי הקבינט המדיני בטחוני של ישראל מורכב ברובו מארוכי לשון וחסרי הבנה, אני מוכרח להודות שיש משהו בו הגוף הזה מצטיין ברמה עולמית – יצירת מציאות מדומה. לפי הגוף העלוב הזה ישראל השיגה ניצחון מוחלט על חזבאללה, על חמאס, ולא מן הנמנע שהעומד בראשו יכריז שגם בנושא איראן ישראל השיגה ניצחון.
מציאות מדומה ברמה גבוהה כזו אין גם באולפני הסרטים המצוירים בהוליווד. ככה זה כאשר יוצאים למלחמה בלי להבין מה המטרה ולאחר מכן קובעים שהמטרה הושגה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
מצעד הבובות של קיסריה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה שנתניהו למד בקדנציות האחרונות זה שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא משנה. תמנה אנשים לא מתאימים, תשדוד את תקציב המדינה, או בכלל אל תעשה תקציב שנתיים וחצי, או תעשה עסקאות צוללות מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או תביא אסון של 1200 אזרחים מתים ו- 250 חטופים, או תמשוך מלחמה על שנתיים וחצי בלי לנצח, או תחריב שני חבלי ארץ. שום דבר לא משנה – הקופים יצביעו אותו הדבר. כל אחד למפלגה של המגזר שלו, והמאזן משתנה לאט רק ע"י השרצה.
הדבר השני שלמד הוא שכדי להיות ראש ממשלה, לא משנה כמה הצביעו בשבילך, כל עוד אתה מקבל את המנדט להקמת הממשלה. מרגע שהמנדט שלך, תבטיח כל מה שצריך להבטיח, לא משנה כמה מופרך, תעביר איזה חוק שתצטרך, תמנה כמה שרים למשרדים מופרכים שתצטרך, ותשחד (בכספי הציבור) את דרכך להקמת קואליציה וללשכת ראש הממשלה.
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין כל חדש תחת השמש. מנהיג שלא מקשיב למומחים, מאבד את הקשר עם המציאות ומפסיד. בעניין זה, נצטט מתולדות עמנו את סיפורו של המלך רחבעם, בנו של המלך שלמה, בנו של המלך הגדול דוד, שניצב בטקס ההכתרה שלו, ומולו עומד העם – בראשות מנהיג מורד פוטנציאלי צעיר, ירבעם – וכך מתנהלים הדברים (מלכים א, פרק יב):
"…ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר {ד} אביך הקשה את עולנו! ואתה, עתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו, ונעבדך {ה} ויאמר אליהם: לכו עד שלושה ימים, ושובו אלי. וילכו העם {ו} ויוועץ המלך רחבעם את הזקנים, אשר היו עומדים את פני שלמה אביו בהיותו חי, לאמר: איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר? {ז} וידברו אליו לאמר: אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם, ודברת אליהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים {ח} ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו, ויוועץ את הילדים אשר גדלו איתו, אשר העומדים לפניו {ט} ויאמר אליהם: מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה? אשר דיברו אליי לאמר: הקל מן העול אשר נתן אביך עלינו {י} וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר: כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר: "אביך הכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו". כה תדבר אליהם: קטני עבה ממתני אבי!! {יא} ועתה אבי העמיס עליכם עול כבד – ואני אוסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! {יב} ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי, כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי {יג} ויען המלך את העם קשה. ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו {יד} וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר: אבי הכביד את עולכם – ואני אסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! …. {טז} וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם, וישבו העם את המלך דבר לאמר: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. לאוהליך ישראל! עתה, ראה ביתך דוד! וילך ישראל לאהליו …. {יח} וישלח המלך רחבעם את אדורם אשר על המס, וירגמו כל ישראל בו אבן, וימת. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים {יט} ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה".
גם כאן נמצא המלך הצעיר והבלתי מנוסה בצומת דרכים. במקום לשמוע לעצת היועצים הזקנים והמנוסים, הוא מבקש את עצת הילדים אשר גדלו איתו. חברים מהבית, שאומרים לו מה שהוא מבקש לשמוע. והתוצאה הקטסטרופלית כבר ידועה מראש: המרד פורץ, שתי הממלכות מתפצלות, והמלך מוצא עצמו מושל על שני שבטים בלבד. בהמשך הסיפור הוא מנסה לצאת למלחמה להשבת שאר השבטים תחת שלטונו, ושני הצדדים נושאים נשק זה לעומת זה – אך הנביאים מרגיעים את הרוחות, וממלכת ישראל מקבלת עצמאות תחת שלטונו של אותו מורד צעיר.
והלקח: מנהיג שאינו מקשיב למומחים, מוביל את מדינתו לאסון.
הוא לא שונה ממנהיגים פופוליסטים אחרים. נוכל, נרקיסיסט, בור ועם הארץ, נצלן, פושט רגל סידרתי, מטרידן מינית, מיזוגן וגזען. סדרו אתם ילדים את התכונות לפי הסדר הנכון ותזכו למנהיג פופוליסט משלכם.
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם






















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם