כל מי שעוקב אחר הפוליטיקה הישראלית עשוי לחשוב שהליברל-דמוקרטים התאדו לאוויר ● הם לא ● אבל אם לא יצאו ממצב הקיפאון שבו הם שרויים כעת, הבחירות במרץ עלולות להצליח במה ששלושת הסבבים הקודמים כשלו: להחליף את נתניהו כראש הממשלה - ובו בזמן להרוג את הדמוקרטיה הישראלית
הפסקת האש במלחמה מתקבלת במדינות המפרץ בתחושה אמביוולנטית. אומנם ישנה הקלה משום שההתקפות עליהן פסקו, השיט דרך הורמוז צפוי להתחדש בהדרגה והחשש מהסלמה רחבה פחת. אולם, מאחורי ההקלה מסתתרת תחושת החמצה עמוקה.
מנקודת מבטן של מדינות המפרץ, הן נכנסו למלחמה הזו בעל כורחן – והן אף יוצאות ממנה במצב אסטרטגי גרוע יותר מזה שבו היו לפניה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
מישהו חשב שהבבונים, או בשם המכובס 'בייס', ישנו את דעתם? (אם יש כזו בכלל). זה כמו שמישהו אוהד מכבי יעבור לאהוד הפועל בגלל תיקו. אולי רק כשלא תהיה מדינה יותר יזוז משהו. כל עוד אנחנו רק בדרך לאבדון 'הכל טוב ועוד יותר טוב כי הוא אבא טוב השם יתברך' וגו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אחרי שקבעתי בעבר כי הקבינט המדיני בטחוני של ישראל מורכב ברובו מארוכי לשון וחסרי הבנה, אני מוכרח להודות שיש משהו בו הגוף הזה מצטיין ברמה עולמית – יצירת מציאות מדומה. לפי הגוף העלוב הזה ישראל השיגה ניצחון מוחלט על חזבאללה, על חמאס, ולא מן הנמנע שהעומד בראשו יכריז שגם בנושא איראן ישראל השיגה ניצחון.
מציאות מדומה ברמה גבוהה כזו אין גם באולפני הסרטים המצוירים בהוליווד. ככה זה כאשר יוצאים למלחמה בלי להבין מה המטרה ולאחר מכן קובעים שהמטרה הושגה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
מה שנתניהו למד בקדנציות האחרונות זה שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא משנה. תמנה אנשים לא מתאימים, תשדוד את תקציב המדינה, או בכלל אל תעשה תקציב שנתיים וחצי, או תעשה עסקאות צוללות מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או תביא אסון של 1200 אזרחים מתים ו- 250 חטופים, או תמשוך מלחמה על שנתיים וחצי בלי לנצח, או תחריב שני חבלי ארץ. שום דבר לא משנה – הקופים יצביעו אותו הדבר. כל אחד למפלגה של המגזר שלו, והמאזן משתנה לאט רק ע"י השרצה.
הדבר השני שלמד הוא שכדי להיות ראש ממשלה, לא משנה כמה הצביעו בשבילך, כל עוד אתה מקבל את המנדט להקמת הממשלה. מרגע שהמנדט שלך, תבטיח כל מה שצריך להבטיח, לא משנה כמה מופרך, תעביר איזה חוק שתצטרך, תמנה כמה שרים למשרדים מופרכים שתצטרך, ותשחד (בכספי הציבור) את דרכך להקמת קואליציה וללשכת ראש הממשלה.
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
במלחמות מודרניות כמעט אין עוד מנהיגים המודים שהם יוצאים לקרב בגלל אינטרסים, כוח או שליטה. במקום זאת הם מציגים את המלחמה כחובה מוסרית. לא מלחמה למען המדינה בלבד, אלא מלחמה למען האנושות. לא מאבק על גבולות, אלא מאבק על ערכים.
כאשר מנהיגים מדברים על "הגנה על העולם החופשי", "מאבק בברבריות" או "הצלת אוכלוסיות מדיכוי", הם פועלים בתוך שדה לשוני שנוצר בעידן ה"נאורות". הנאורות היא תנועה אינטלקטואלית ותרבותית, שהתפתחה במאות ה-17 וה-18, המדגישה את עליונות התבונה ככלי לשחרור האדם מבורות, סמכות מסורתית ודעות קדומות, ולביסוס ידע, מוסר, וסדר חברתי – על עקרונות רציונליים ואוניברסליים.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
דברים מעניינים וחשובים, רק מדלגים על נקודת המוצא של רוב המלחמות, מי עומד מאחוריהן, ומה מטרתן.
למלחמות באפגניסטן, עירק ולוב לא היה שום קשר למטרותיהן המוצהרות. באפגניסטן יש הרבה פרחי פרג, ועירק ולוב היו חלק מהתכנית לשינוי משטרים של PNAC. גם לבנון ואירן מופיעות ברשימה.
עם סיום המלחמה הקרה היה צריך מקורות הכנסה ומוקדי הפרד ומשול חדשים.
קדאפי "התבלבל" ופעל לרווחת עמו ועמי האיזור ולשיחרורם מהשיעבוד לבנקאים של
ה-City of London ו-Wall Street; אז הילרי ממשפחת הפשע קלינטון שילחה בו את NATO.
הנאורות נוסדה ע"י הבונים החופשיים – שלהם קשר הדוק, היסטורי ואירגוני, עם האבירים הטמפלרים. הם, שלמעשה יסדו את הבנקאות המודרנית, יצאו לשדוד את אוצרות הפרעונים תחת הכסות של מסעי הצלב, שכשלעצם הושקו כדי להעשיר את הוותיקן, והסתיימו בדיוק בשנה (1291) בה הקימו האבירים הטמפלרים את שווייץ – אליה הובאו האוצרות הגנובים.
גם הזהב ששדדו הנאצים מצא את דרכו לשם ול-Bank of England, שנמצא
ב-City of London – שם הקימו האבירים הטמפלרים מרכז פיננסי כבר במאה ה-12.
אין כל חדש תחת השמש. מנהיג שלא מקשיב למומחים, מאבד את הקשר עם המציאות ומפסיד. בעניין זה, נצטט מתולדות עמנו את סיפורו של המלך רחבעם, בנו של המלך שלמה, בנו של המלך הגדול דוד, שניצב בטקס ההכתרה שלו, ומולו עומד העם – בראשות מנהיג מורד פוטנציאלי צעיר, ירבעם – וכך מתנהלים הדברים (מלכים א, פרק יב):
"…ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר {ד} אביך הקשה את עולנו! ואתה, עתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר נתן עלינו, ונעבדך {ה} ויאמר אליהם: לכו עד שלושה ימים, ושובו אלי. וילכו העם {ו} ויוועץ המלך רחבעם את הזקנים, אשר היו עומדים את פני שלמה אביו בהיותו חי, לאמר: איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר? {ז} וידברו אליו לאמר: אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם, ודברת אליהם דברים טובים, והיו לך עבדים כל הימים {ח} ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו, ויוועץ את הילדים אשר גדלו איתו, אשר העומדים לפניו {ט} ויאמר אליהם: מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה? אשר דיברו אליי לאמר: הקל מן העול אשר נתן אביך עלינו {י} וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר: כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר: "אביך הכביד את עולנו ואתה הקל מעלינו". כה תדבר אליהם: קטני עבה ממתני אבי!! {יא} ועתה אבי העמיס עליכם עול כבד – ואני אוסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! {יב} ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי, כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי {יג} ויען המלך את העם קשה. ויעזוב את עצת הזקנים אשר יעצהו {יד} וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר: אבי הכביד את עולכם – ואני אסיף על עולכם! אבי ייסר אתכם בשוטים – ואני אייסר אתכם בעקרבים! …. {טז} וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם, וישבו העם את המלך דבר לאמר: מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי. לאוהליך ישראל! עתה, ראה ביתך דוד! וילך ישראל לאהליו …. {יח} וישלח המלך רחבעם את אדורם אשר על המס, וירגמו כל ישראל בו אבן, וימת. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלים {יט} ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה".
גם כאן נמצא המלך הצעיר והבלתי מנוסה בצומת דרכים. במקום לשמוע לעצת היועצים הזקנים והמנוסים, הוא מבקש את עצת הילדים אשר גדלו איתו. חברים מהבית, שאומרים לו מה שהוא מבקש לשמוע. והתוצאה הקטסטרופלית כבר ידועה מראש: המרד פורץ, שתי הממלכות מתפצלות, והמלך מוצא עצמו מושל על שני שבטים בלבד. בהמשך הסיפור הוא מנסה לצאת למלחמה להשבת שאר השבטים תחת שלטונו, ושני הצדדים נושאים נשק זה לעומת זה – אך הנביאים מרגיעים את הרוחות, וממלכת ישראל מקבלת עצמאות תחת שלטונו של אותו מורד צעיר.
והלקח: מנהיג שאינו מקשיב למומחים, מוביל את מדינתו לאסון.
הוא לא שונה ממנהיגים פופוליסטים אחרים. נוכל, נרקיסיסט, בור ועם הארץ, נצלן, פושט רגל סידרתי, מטרידן מינית, מיזוגן וגזען. סדרו אתם ילדים את התכונות לפי הסדר הנכון ותזכו למנהיג פופוליסט משלכם.
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גברת פרופסור,אני ההדיוט חושב שדמוקרטיה אמיתית היא לא לסלק ולא על ידי סילוק את מי שאת רוצה שיסולק או הימין בכלל,
( שלפי מה שאת כותבת ) הוא " האויב" ,לעולם בדרך הזאת לא יחזור השמאל לשילטון,חבל שלא מלמדים את הדברים האלו בתארים.שבת שלום.