רבים ממתנגדי שלטון נתניהו הביעו עמדות ותחזיות קשות על תופעת "עלייתם וירידתם של גנץ וכחולבן". כעס, פסימיות ותסכול היו תמצית התחושות, ולכולן היה בסיס, אך לתומכי כחולבן נותרה עד כה גם תקווה בלב לתוצאה סופית מיוחלת.

נראה שרק עתה, אחרי שעברה תופעת כחולבן וכבר כמעט נמוגה, רק עכשיו ניתן לסכם ולהבין לקחים ודאיים. רק כשההערכות והנבואות הקודרות הפכו למציאות של פירוק והתרוקנות תומכים ומנהיגים – אפשר להבין וכדאי לפעול. מה למדנו?

רבים ממתנגדי שלטון נתניהו הביעו עמדות ותחזיות קשות על תופעת "עלייתם וירידתם של גנץ וכחולבן". כעס, פסימיות ותסכול היו תמצית התחושות, ולכולן היה בסיס

גם במציאות כאוטית וצינית יש ערך רב למימוש עמדות וערכים המוצהרים מול אזרחים. הפרת הבטחתם העיקרית של גנץ ואנשיו לבוחריו בדבר מאבק בנתניהו ובשלטונו והצטרפותם לממשלת הליכוד גרמה לנזקים בלתי-הפיכים, שהשפיעו הרבה מעבר למפלגתם, ובעיקר:

• פירוק לרסיסים של החלופה השלטונית שוות-הכוחות שקמה לממשלה בתום הבחירות.
• פגיעה אנושה באמון האזרחים בתהליכים דמוקרטיים, בבחירות ובייצוג.
• אין אדם שנתונה לו סמכות מוסרית ליטול את הכוח הרב שנתנו בוחריו למפלגתו, ולנתבו לכיוון הפוך מייעודו המקורי, גם אם התנאים קשים ולא צפויים. מה עוד שצמרת מפלגתו חלוקה עליו ודורשת לפעול לפי המנדט המקורי שקיבלה המפלגה מבוחריה. נראה שיש צורך להזכיר זאת בעיקר לרמטכ"לים-לשעבר, שכבר "שאפו אוויר פסגות" ואולי שכחו את מגבלות כוחם.
• על המנהיג לפעול בעיקר לפי ערכיו ונטיית ליבו, ואת עצות יועציו להותיר לנושאים המשניים. הדבר נכון מוסרית וגם אלקטורלית – העם מעריך יותר את הדבר האמיתי והמקורי ופחות – את המלאכותי והמזויף.
• "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות" – יושר, יושרה, צניעות ודוגמה אישית הינם ערכים חיוביים וחשובים, אך הם כלל אינם מוערכים אם נעשה בהם שימוש סלקטיבי, כושל ומזיק. מסירות-נפש וסבל מביאים ללעג ואף לכעס אם הביאו נזק ואובדן במקום תועלת. "דבקות במטרה" היא ערך כמעט-מקודש בשדה הקרב, אך עלולה להיות חרב-פיפיות בשדה הפוליטי. בהצטרפות כחולבן לממשלת הימין, על גבי ה"אלונקה" שסחב על גבו הרמטכ"ל-לשעבר – נשא גנץ את נתניהו והצילו מסכנות הנבצרות המשפטית, ואת "הרימון" שעליו אכן נשכב גנץ (בלשון הצבאית החביבה עלינו) – הוא הטיל בטעות קודם לכן לעבר אנשיו. פעולות אלו חיזקו וייצבו את שלטונו של הנאשם-בפלילים, מנעו את פסילתו מלכהן ואיפשרו שנת שלטון מוטרפת בצל סכנת-כליאה לשליט, ללא כל תמורה או ערובה לשינוי בהמשך.

ועכשיו, כדי לצמצם את הנזק ככל האפשר, ייטיב גנץ לעשות עם עצמו, עם שארית תומכיו ועם שוחרי השינוי השלטוני – אם יכיר בהקדם במצבו, יביע תמיכתו במועמד חדש, איכותי, ערכי ובעל סיכוי, ויקרא לציבור לעשות כן

על ידי מניעת פיצול נוסף בגוש הליברלי ועל ידי איחוד שורותיו יוכל לחזק חלופה אפשרית ומעשית להמשך שלטון נתניהו והימין. הרבה מאד אזרחים יעריכו אותו על צעד כזה, ובכך יקל מעט על הכאב והאכזבה שנכרכו בתקווה שנגוזה. איחוד כוחות  כולל בגוש הליברלי הינו חיוני לפני הבחירות ואף מוקדם ככל האפשר, כדי שתוכל להתגבש מנהיגות בעלת שיעור קומה, שתוכל גם לצבור מסת תמיכה ראויה עד למועד ההכרעה בבחירות.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.

במלחמות מודרניות כמעט אין עוד מנהיגים המודים שהם יוצאים לקרב בגלל אינטרסים, כוח או שליטה. במקום זאת הם מציגים את המלחמה כחובה מוסרית. לא מלחמה למען המדינה בלבד, אלא מלחמה למען האנושות. לא מאבק על גבולות, אלא מאבק על ערכים.

כאשר מנהיגים מדברים על "הגנה על העולם החופשי", "מאבק בברבריות" או "הצלת אוכלוסיות מדיכוי", הם פועלים בתוך שדה לשוני שנוצר בעידן ה"נאורות". הנאורות היא תנועה אינטלקטואלית ותרבותית, שהתפתחה במאות ה-17 וה-18, המדגישה את עליונות התבונה ככלי לשחרור האדם מבורות, סמכות מסורתית ודעות קדומות, ולביסוס ידע, מוסר, וסדר חברתי – על עקרונות רציונליים ואוניברסליים.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

בזמן שישראל ממשיכה להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת, הכנסת אישרה את תקציב 2026 כאילו מדובר בתקופה של שגרה. במקום לבנות מסגרת כלכלית שמתאימה למלחמה ממושכת וצורך בשיקום, הממשלה מציגה תקציב המבוסס על הנחות ישנות ומקווה שהמספרים יסתדרו בהמשך.

תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ־700 מיליארד ש"ח הוצאה ממשלתית (לא כולל החזר חובות), עם יעד גירעון של כ-5.1% מהתוצר עם צפי שיעלה אף מעבר לכך.

ד"ר יעל בנבנישתי היא דוקטור לבריאות ורווחה ומשנה למנכ"ל אינשורטק ישראל. מומחית לחדשנות פיננסית וטכנולוגית בצומת שבין בריאות, פנסיה, רווחה ושינויים דמוגרפיים.

במהלך שלוש השנים האחרונות, תשומת הלב הופנתה לעזה, לבנון, איראן ובמידה מסוימת גם לסוריה ותימן. מעט מאוד תשומת לב הוקדשה לגדה המערבית.

אף שאיש בממשלת ישראל לא תכנן מצב זה, מעטפת המלחמה היוותה יתרון עבור גורמים במשטר הישראלי הנוכחי, הרואים כמשימתם להבטיח ששטח C, כ-65% מהגדה המערבית הנתונים לשליטה צבאית ואזרחית ישראלית, יהיה נקי מפלסטינים ובסופו של דבר יסופח.

ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.