תודה שאתה מעלה את הנושא לסדר היום. אני מסכים שהמצב טעון שיפור, אבל צריך לזכור שיש גם יוזמות מהשטח, ולא הכל מוכתב מלמעלה. יצרנו, קבוצה של מורים, אתר עם משאבים חינוכיים למורים בנושא השלום, ובפרט בנושא הסכם השלום עם ירדן. נשמח לתוספות והמלצות.
https://www.peacelessons.org/
השימוש חופשי ופתוח.
שבוע נפלא, איתמר.

קטע ממאמר שחיברתי בנושא, מקווה שייתן מענה להתייחסותך: "…יכולתם של תלמידנו המתבגרים להבין את המנעד הפוליטי הרגיש של החברה בה אנו חיים הכרחית להבנתי בעיצוב תפיסתם כאזרחים פעילים המסוגלים להשפיע ולעצב את החברה בה הם חיים. הבחירה להעלות על סדר היום בכיתות בהן אנו מלמדים נושאים אקטואליים המתכתבים עם תכנים ותפיסות עולם פוליטיות, מהווה אתגר חינוכי-הוראתי ראשון במעלה. מורים רבים נמנעים מעיסוק בנושאים אקטואליים ובסוגיות המתקשרות בעמדות פוליטיות מחשש אמיתי מפני "אזור הדמדומים" הלא נודע, ממנו עדיף להימנע ונמנעים מעיסוק מעמיק בכל מה שנגוע בפוליטי. אך בכך הם מצמצמים את התהליך החינוכי-ערכי לו זוכים תלמידיהם. חוקר החינוך החשוב, צבי לם ז"ל, הגדיר היטב במאמרו "חינוך פוליטי וחינוך אידאולוגי – הבחנות" את ההבחנות בין חינוך אידיאולוגי לחינוך פוליטי. עיקרו של החינוך האידאולוגי על-פי לם מתממש כאשר בוחר המחנך לעשות שימוש בתוכני החיים הפוליטיים האקטואליים ובתכנים של תכניות הלימודים לצורך גיוס תמיכתו של התלמיד בעמדה פוליטית מסוימת, אשר נתפסת בעיניו כעדיפה. מטבע הדברים, פעולה מסוג זה נאסרה על-ידי חוזר מנכ"ל ויש להימנע ממנה: "על עובד ההוראה, כמי שאמון ומופקד על תלמידים, להיראות בציבור נטול פניות, לרבות פניות פרטיות, ניטרלי ואובייקטיבי ככל האפשר. עליו לנהוג איפוק וסובלנות, ולא לבכר ולעודד עמדה פוליטית כזו או אחרת על רעותה." מערכת החינוך מבקשת לחנך את תלמידיה להיות אזרחים מעורבים ופעילים, שומרי חוק, בעלי מוסר ומידות, בעלי חוש ביקורתי, המשרתים את המדינה נאמנה. המחנכים אמונים על ההכשרה החינוכית והלימודים של התלמידים, ולאמירותיהם ולהתנהגותם של עובדי ההוראה תיתכן השפעה רבה על תחושותיהם ועל דעותיהם של התלמידים. ולאור זאת ככל הנראה, עולה הצורך החינוכי העמוק לעסוק גם בתחום הפוליטי. יחד עם זאת, המציאות המורכבת, יכולת ההשפעה הגדולה של המורה והרגישות של התחומים הפוליטיים, הם שמעלים את חששם של מורים רבים לעסוק בתחום זה בשיעוריהם. אולם חשוב לזכור כי לצד החינוך האידיאולוגי ממנו עלינו להימנע עת אנו באים לחנך את תלמידנו, חשוב שנמצא את התנאים לעסוק דווקא בחינוך הפוליטי. החינוך הפוליטי, כפי שהגדיר היטב צבי לם, הוא הפעילות המתבצעת בבית הספר באמצעות התכנים של תכניות הלימודים המקובלות או באמצעות תכנים אקטואליים של הפוליטיקה הלאומית והבינלאומית, שמטרתה פיתוח כישוריו האינטלקטואליים ורגישותו המוסרית של התלמיד לצורך הפעלתם במצבים המזמינים נקיטת עמדות בעניינים פוליטיים. לפי פירוש זה, אין מטרות החינוך הפוליטי שונות מכל עיסוקיו האחרים של בית הספר או של כל המסגרות האחרות של החינוך הפורמלי, כשאת אלה מנחה תפיסת חינוך המכוונת לטיפוח האוטונומיה האינטלקטואלית והמוסרית של התלמיד. נראה כי רבים מאנשי החינוך נמנעים מכניסה לאזור השיח הפוליטי שעשוי לגלוש למקומות העלולים להיתפס כניסיון לייצר העדפה אידאולוגיית. אולם, אנו חיים ומחנכים במציאות המזמנת לנו באופן יום-יומי תנאים אופטימליים לניצול האקטואלי והקונקרטי מחיינו ומחיי התלמידים לפיתוח החשיבה האוטונומית וניתוח התפיסות המוסריות של תלמידינו."
https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-146648

אנקורי הוא בית ספר פרטי שיכול לעשות מה שעולה על רוחו.
חינוך ביתי אינו קשור למערכת החינוןך הבית ספרית וההורה יכול ללמד כל מה שעולה על רוחו.

מאחר ואינך שותף כלל למערכת החינוך הישראלית, אלא מחנך למה שלבך חפץ מי אתהה שתכתיב לשר החינוך מה עליו לעשות.

מעבר לכך, מדוע לא הזכרת לציין את חתימת השלום עם מצרים בעת שהיה יום השנה לכך? נאם רק בגלל שנחתמה בארה"ב? הלא אין משפט יותר טיפשי מכל במכתבך. (לא רציתי להשתמש המילה המתאימה יותר לדבריך אלו.)

בהחלט הסכמי שלום בינינו לבין המדינות השכנות חשוב, אך ירדן חתמה על הסכם שלום בגללה ובגלל הצרכים שלה לא לאבד את המלוכה של חוסין ולא בגלל שום סיבה אחרת ולמעשה אין בכך כל חשיבות רבה לחיינו משום שירדן הייתה רגועה גם לפני כן.

מכתבך זה, כמו אחרים בא רק לנגח את שר החינוך ואת ראש הממשלה מאחר והם בימין, אך למעשה את כל הנזקים הקשים במדינה עשה השמאל ויצחק רבין זכור לרע באוסלו ולדראון עולם ולכן כל שאר פעולותיו גם אם היו טובות אינן עולות בקנה אחד עם מעשיו השליליים למדינה. שוב סיבה חשובה לא להתייחס למה שהעלית.

בתור מורה ומחנך וותיק אנו מאמין שהמורים צריכים ללמד את תלמידיהם את חומר הלימוד ולהימנע ככול שניתן מעיסוק בסוגיות פוליטיות. גם כך מתבזבז הרבה זמן במערכת החינוך על בעיות משמעת, איחורים, שביתות וכיו"ב

דברים מעניינים וחשובים, רק מדלגים על נקודת המוצא של רוב המלחמות, מי עומד מאחוריהן, ומה מטרתן.
למלחמות באפגניסטן, עירק ולוב לא היה שום קשר למטרותיהן המוצהרות. באפגניסטן יש הרבה פרחי פרג, ועירק ולוב היו חלק מהתכנית לשינוי משטרים של PNAC. גם לבנון ואירן מופיעות ברשימה.
עם סיום המלחמה הקרה היה צריך מקורות הכנסה ומוקדי הפרד ומשול חדשים.
קדאפי "התבלבל" ופעל לרווחת עמו ועמי האיזור ולשיחרורם מהשיעבוד לבנקאים של
ה-City of London ו-Wall Street; אז הילרי ממשפחת הפשע קלינטון שילחה בו את NATO.
הנאורות נוסדה ע"י הבונים החופשיים – שלהם קשר הדוק, היסטורי ואירגוני, עם האבירים הטמפלרים. הם, שלמעשה יסדו את הבנקאות המודרנית, יצאו לשדוד את אוצרות הפרעונים תחת הכסות של מסעי הצלב, שכשלעצם הושקו כדי להעשיר את הוותיקן, והסתיימו בדיוק בשנה (1291) בה הקימו האבירים הטמפלרים את שווייץ – אליה הובאו האוצרות הגנובים.
גם הזהב ששדדו הנאצים מצא את דרכו לשם ול-Bank of England, שנמצא
ב-City of London – שם הקימו האבירים הטמפלרים מרכז פיננסי כבר במאה ה-12.